ליאת לזר

בלוג

הרצאות בנושאי משאבי אנוש

מבט מבפנים על לשכת התעסוקה: ראיון עם מנהל הלשכה בהרצליה

פעם ראשונה שפוטרתי ממקום עבודה בחיי. זאת היתה חווייה לא קלה ולא נעימה. חלק מהעסקה זה ללכת ללשכת העבודה לחתום, כדי לקבל את דמי האבטלה. פעם בשבוע בימי שני בין 8:30-10:00 הגעתי ללשכה. מועד ההגעה תואם איתי לפי מה שמתאים לי. להפתעתי גיליתי שגם כאן המקום והשיטה עברו מהפכה. הגעתי למקום מסודר, מסביר פנים, שמנסה להקל על החווייה ולתת הרגשה שהם איתי, אם אני רוצה. יצא לי להכיר את שמואל מזרחי, מנהל הלשכה של הרצליה, שם חתמתי. מדי פעם ניגשתי אליו ודיברנו על מה שקורה איתי, ושמואל העלה בפני כל מיני רעיונות והצעות, כמו למשל לקחת קורס יזמות ב״מעוף״.

נשארתי עם טעם טוב מהתקופה הזאת. בפוסט הזה רציתי להביא את הצד האחר של לשכת התעסוקה, שאני בטוחה שלחלק מאיתנו יש תפיסה ישנה של המקום, כמו שלי היתה. אני רוצה להציג לכם את החשיבה, האקטיביות והקידמה שהגיעו גם לשם וזה מתחיל בביומטר שמשמש לזיהוי הגעתך ללשכה, ללא צורך לחכות בתור ולבזבז זמן.

למה לעמוד בתור כשיש ביומטר

ביקשתי משמואל מזרחי, מנהל הלשכה של הרצליה להתראיין בבלוג שלי והוא נענה בשמחה. לפניכם השאלות ששאלתי והתשובות של שמואל:

מהן את תחנות העבודה המרכזיות שלך?

״השכלה – בית ברל, חינוך בלתי פורמאלי. האוניברסיטה הפתוחה, מדעי החברה והמדינה. בנוסף עברתי הרבה השתלמויות.

הנוער העובד – עבדתי עם נוער שוליים. היינו מוציאים ילדים בסיכון גבוה מהבית ומוצאים להם עבודה. אח"כ שילבנו אותם עם תלמידים רגילים למסגרת נח"ל.

יועץ של שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי.

שירות התעסוקה בתל אביב. הלכתי לחפש עבודה בלשכה בתל אביב והמנהל שהכיר אותי הכניס אותי לעבודה. התחלתי בתור פקיד השמה. בתור עוזר שר הרווחתי 17,000 ש״ח וירדתי למשכורת של 2,900 אבל הכרתי את היכולות שלי וידעתי שאוכיח את עצמי ואתקדם. היה לי חשוב רצף של זכויות במקום העבודה. מחפשי העבודה הצעירים, היום, לא מקפידים על זה. התקדמתי לתפקיד של ראש צוות, אותו עשיתי 8 שנים ואז נפתח מכרז של ראש הלשכה בהרצליה – תפקיד שאני עושה 6 שנים״.

מהם האתגרים בתפקיד שלך?

״האתגרים שלנו הם לנסות להכיר את שוק העבודה ודורשי העבודה, ולנסות לשלב אותם בשוק העבודה. אנחנו צריכים לתת להם חכות ולא דגים. אנחנו מקיפים את כל סביבת החיים של מחפש העבודה. בודקים מה חסר ומשתמשים בכלים שעומדים לרשותנו, כמו:

  • עזרה במציאת משרה מתאימה.
  • קורסים וסדנאות.
  • קורסים מוסדיים שהתמ"ת נותן, ללא עלות. התמ"ת בודק מדי כמה שנים מהם התפקידים שחסרים בשוק ועל בסיס זה נפתחים קורסים, לדוגמה: בענף המתכת, בניין, מטפלות בילדים וגם בקשישים, אירוח, חשמלאים, נהגי אוטובוסים. את הקורסים הללו אנחנו מציעים לדורשי העבודה.
  • קורס דרך שובר. למשל מחפש העבודה רוצה לעשות קורס קואוצ׳ינג, מדריך כושר גופני, ניהול משרד בכיר או קידום אתרים. אם דורש העבודה רוצה אחד מהקורסים האלה, אנחנו נותנים לו שובר, ללא תשלום, לאחר שיועץ מאשר את הקורס״.

כמה אנשים מוצאים עבודה דרככם?

  • ״השמות – בסביבות עשרה אחוז, במציאות של היום גם חברות השמה מתקשות עם השמות. לכן אנחנו מציידים אנשים בכלים שיעזרו להם להשתלב.
  • שוברים או קורסים – תשעים אחוז הולכים לעסוק בתחום של הקורס שלקחו.
  • מעוף – לאדם שרוצה לפתוח עסק אנחנו מאפשרים ללכת לקורס תמורת עלות של 700 ש״ח. גם כאן אחוזי ההצלחה גבוהים״.

ספר על פרוייקט מעניין.

  • ״אחד הדברים הייחודיים להרצליה – אנחנו עושים קורסים בשיתוף עם עיריית הרצליה, לדוגמה קורס יזמות נשית שנמשך חמישה עשר מפגשים, בסיומם מתקבלת תעודה והן פותחות עסקים, כמו למשל משתתפת שפתחה צימר למשפחות עם ילדים אוטיסטים.
  • שיתוף פעולה עם מיקרוסופט – קורס הנותן ידע בסיסי במערכות של מיקרוסופט אופיס. מיקרוסופט תורמת את הקורס ושירות התעסוקה את המקום״.

האם אתם מרגישים את גלי הפיטורים?

״בהחלט מרגישים. בכל רגע נתון אנחנו מטפלים בכ-1,000 – 1,500 מפוטרים ולקראת החגים מעסיקים רוצים לחסוך במשכורות, אז ניתן לראות יותר גלי פיטורים. אחוז האבטלה באזור הרצליה הוא בין הנמוכים בארץ 1.5%-1.8%, כאשר בצפון ובדרום הארץ כ-7%״.

מה השתנה בשוק העבודה מזווית הראייה שלך?

  • ״חלק מהמקצועות לא רלוונטיים. מפעלי המתכת הקונבנציונליים השתנו. הכל ממוחשב. פעם היתה הפרדה בכל תחום, פעם היו מתקנים פח, היום מחליפים חלק.  בתחום ההייטק, הרבה אנשים עובדים מהבית ומנסים לשרוד. שוק העבודה בארץ קשה, נטל המיסים כבד. כל שנה נסגרים 50,000 עסקים קטנים.
  • מפעלי תעשייה וטקסטיל ומפעלי יצור מזון שימורים נסגרו, כי רוב המוצרים מיובאים מחו"ל.  אזור התעשייה הרצליה התפתח מאד בזמנו של ראש העיר יוסף נסו, שלא רצה מוסכים אלא הייטק ולכן עם השנים רוב המוסכים והמסחריות נסגרו ובמקומם נפתחו חברות הייטק. כשאתה מסתובב באזור התעשייה קשה למצוא עבודה לאיש יצור.
  • ענף המלונות נכנס חזק להרצליה. נפתחו מלונות חדשים כמו: הרודס, בנג'מין ופאבליקה ואנחנו סיפקנו עובדים, עשינו יריד תעסוקה וגייסנו להם.

את כל זה אנחנו עושים עם 5 עובדים. שעות העבודה הן 07:30 – 16:00 וקבלת קהל בשעות 08:30 – 13:00״.

קוראים את הפוסט הרבה אנשי משאבי אנוש מתחומים מגוונים. יש לך רעיון איך אפשר ליצר שיתוף פעולה?

״אפשר לעשות העשרה פנים מפעלית: אם מעסיק מעוניין להעסיק בין 10-15 עובדים בתחום כמו בודקי תוכנה למשל, או אפליקציות. המעסיק מוזמן לפנות אלינו. בשיתוף עם התמ"ת נפתח לו כיתת הכשרה פנים מפעלית שתוך כדי עבודה המעסיק יקבל עבור הכשרת העובדים תשלום״.

 

לשיתופי פעולה ניתן לפנות לשמואל מזרחי או ליואל פין, סגן מנהל מחוז בתחום המעסיקים.

אם יש לכם שאלות נוספות לשמואל שלא שאלתי – אתם מוזמנים להוסיף בתגובות.

בהצלחה לכולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות

  1. אברהם פרץ

    24 באוקטובר 2017 ב 00:23

    כתבה מעולה שאפו.
    שינוי עצום בכל הלישכות
    סוכן חכם מוכיח לטובה
    תודה לעמלים

    הגב
    • Liat Lazar

      24 באוקטובר 2017 ב 07:45

      תודה רבה, שמחה לראות שאתה קורא את הבלוג שלי.

      הגב
  2. יוסי

    24 באוקטובר 2017 ב 00:53

    אני חייב לציין את הענותו של שמואל לבקשתי לפני כמה חודשים לצאת לקורס תענה מחוץ לאזור ואת עזרתו בקבלת האישור.
    כל הכבוד לך שמואל
    בתקווה שאמצע עבודה בתחום בקרוב

    הגב
    • יוסי

      24 באוקטובר 2017 ב 00:53

      תוכנה

      הגב
    • Liat Lazar

      24 באוקטובר 2017 ב 07:45

      מסכימה, שמואל עובד עם הראש והלב.

      הגב
    • Liat Lazar

      25 באוקטובר 2017 ב 07:26

      מאחלת לך המון הצלחה

      הגב
  3. תמרי סלונים ליבס

    24 באוקטובר 2017 ב 14:45

    הי ליאת,
    הפוסט שלך חשוב והכרחי, ראיון מעורר השראה על מקום שאיך להגיד… לא תמיד מעורר בנו השראה, יותר ההיפך.
    לשכת התעסוקה.
    ביליתי בה 3 פעמים בחיי. אחרי משרות בתחום האופנה והטקסטיל, מהם פעמיים עם תינוקת על הידיים ועוד פעם כבחורה צעירה שפיטרו אותה מעבודה נחשקת. עברתי שם לא מעט רגעים לא נעימים, שגרמו לי להרגיש הכי נמוכה שיש עד כדי השפלה. לא זוכרת בנועם את המקום הזה.
    השבוע, חברה שלי, אדירכלית במקצועה בילתה שם לראשונה בחייה וכתבה לי משם וואטס אפ שעשה לי כווץ' בבטן. כל כך הבנתי אותה.
    זה מקום שיכול להפיל כשאנחנו באים ממקום גבוה וגם לא. הוא עושה לנו את זה. לא מכירה מישהו לפחות מהמעגל הקרוב שלי שפוטר מכל עבודה שהיא ולא בא לשם בחשש לפעמים במועקה גדולה.
    שמואל מזרחי מדבר בגובה עיניים, איש עם נשמה וחזון. הראיון כאן איתו בהחלט נותן התבוננות חדשה על המקום הזה מבפנים ומאפשר לנו להבין מה קורה מאחורי הקלעים וגם באוויר הפתוח.

    הלוואי ויהיו עוד אנשים כמותו בלשכות התעסוקה שלנו, יש למה לשאוף, בהחלט!
    תודה על הפוסט הזה!

    הגב
    • Liat Lazar

      25 באוקטובר 2017 ב 07:29

      שמחתי לקרוא ששמואל עוזר ועושה עבודה טובה עם עוד אנשים. מצד שני, אני מסכימה, המקום של החיפוש הוא לא קל.
      תודה תמרי.

      הגב
  4. יונית

    24 באוקטובר 2017 ב 17:20

    תודה רבה על הפוסט. כיף.לראות שיש תקווה גם בשרותי המדינה

    הגב
דילוג לתוכן