הסכם קיבוצי כללי לקיצור שבוע העבודה במשק הישראלי נחתם בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים בחודש מרס 2017 ונכנס לתוקף בצו הרחבה ב-1 באפריל 2018. בהסכם הקיבוצי, נקבע כי שבוע העבודה יקוצר מ-43 שעות ל-42 שעות ללא הפחתה בשכר. צו ההרחבה יחול על כל העובדים במשרה מלאה במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. המון שאלות עלו מכם בפורמים שונים של משאבי אנוש וביקשתי מנעמי נוימן, עו"ד ומגשרת מומחית לדיני עבודה, משפט אזרחי ומסחרי שתתן תשובות לדברים המרכזיים שהטרידו אתכם ותשתף במשמעויות של התיקון לחוק.

איך החוק משפיע על עובדים: שעתיים, גלובליים, במשרה חלקית?

• עובדים במשרה מלאה, עם שבוע עבודה מסודר, יעבדו 50 שעות פחות בשנה. במקום 186 שעות חודשיות, יעבור המשק למתכונת עבודה של 182 שעות חודשיות. שכר המינימום לא ישתנה ויעמוד על 5,300 ₪ אבל מאחר שאותו שכר מתחלק על פני פחות שעות (182) עולה התעריף השעתי.
• עובדים גלובליים – החוק ישפיע באופן חלקי על העובדים בשכר גלובלי, ומדוע? עד כה, יכל המעסיק לדרוש מעובדים בשכר גלובלי, לעבוד 15 שעות שבועיות נוספות בשבוע. על פי ההסכם החדש, יכול המעביד לדרוש כי העובד יעבוד 16 שעות עבודה נוספות ולכן קיצור שבוע העבודה אינו רלוונטי מבחינת מספר השעות. עם זאת, השעה הנוספת תשולם על פי תעריף שעה נוספת. בנוסף, ערך השעה יגדל מאחר שהשכר השעתי יחושב מעתה על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש במקום 186 שעות היום.
• עובדים בשכר שעתי או בחלקיות משרה – שכר העבודה יחושב כעת על פי 182 שעות במקום 186 שעות חודשיות. המשמעות בפועל, שאותו שכר שמתקבל, מחולק על פני פחות שעות, וכך גדל התעריף השעתי. ומכאן, ירוויחו גם העובדים בשכר שעתי כאשר שכר המינימום יעלה מ-28.49 ₪ ל-29.12 ₪.

חשוב לציין כי הפחתת שעת העבודה השבועית, לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת הסכם זה.

יש לשים לב כי קיצור שבוע העבודה לא יחול על מי שחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א -1951 אינו חל עליו: שוטרים, עובדי מדינה שתפקידם מחייבם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

האם יש צורך לשנות הסכמים, להוסיף נספח להסכם?

אין צורך לשנות הסכמים או להוציא נספח מאחר שמדובר בצו הרחבה להסכם הקיבוצי שנוגע בכל העובדים משק.

מה עומד בבסיס ההסכם?

מדובר בניסיון של המגזר העסקי להתאים את שוק העבודה בישראל לעידן העבודה החדש ולאפשר מינון נכון של עבודה ושעות פנאי וחיי משפחה. כמו כן, לנסות להתאים את מספר שעות העבודה במשק הישראלי לאלו של מקביליו במדינות ה-OECD בהן עומד שבוע העבודה על 40 שעות שבועיות ואף פחות מכך.

כפי שעולה מדברי יו"ר ההסתדרות, מדובר בצעד ראשון לקיצור שבוע העבודה בישראל.

כיצד יתבצע חישוב השכר?

• היום בשבוע בו תופחת שעת העבודה, יהיה נתון להחלטת המעסיק ובהתאם לצרכי העבודה ולמקובל במקום העבודה, תוך כדי התחשבות ככל הניתן לבקשות וצרכי העובדים.
• לא ניתן יהיה לחלק את השעה לכמה ימים על פני השבוע.
• ככל שייבחר המעסיק להמשיך ולהעסיק את עובדיו בהיקף של 43 שעות שבועיות, הוא ישלם בעבור השעה הנוספת 125% מעלות השכר השעתי הרגיל.
• שכר שעתי אשר חושב על בסיס 186 שעות חודשיות, יחושב על פי 182 שעות חודשיות. באופן הזה, כך גם עובדים שמועסקים בשכר שעתי, לא יפסידו מהמהלך לקיצור שבוע העבודה.
• כל הזכויות הצבורות כגון חופשה ומחלה במקומות בהם מחושב השכר על פי בסיס שעתי, יותאמו לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בהסכם.

מה מנהלי משאבי אנוש נדרשים לעשות על מנת להתאים עצמם לחוק?

רצוי להעביר לעובדים העתק של צו ההרחבה / ההסכם הקיבוצי. לציין כי השכר של העובדים במשרה רגילה לא ישתנה, לציין כי השכר בעבור שעה נוספת יעלה.

חשוב לתאם עם העובדים את היום בו הם ירצו לקחת את השעה, בהתאמה כמובן לצרכי המעסיק.

מזכר לדוגמה:

"היקף שבוע העבודה במשק יקוצר מ-43 שעות ל-42 שעות החל מיום 1 באפריל 2018 וזאת ללא הפחתה בשכר. הקיצור יחול גם על עובדים שעובדים יותר מ-42 שעות ופחות מ-43 שעות.

שכר השעה יחושב על בסיס 182 שעות לחודש עבודה במקום 186 שעות כיום. המשמעות היא עליה בערך השכר לשעה לעובדים שעובדים מעל ל-42 שעות בשבוע.

הפחתת שעת העבודה ביום (או פחות מכך למי שעובד בין 42 ל-43 שעות בשבוע בהתאמה) תהיה ביום מוגדר וקבוע במהלך השבוע ותקבע בהתאם לצרכי העבודה ולמקובל במקום העבודה, וככל שניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים (להלן: "היום המקוצר"). (מובהר כי לא ניתן לפרוש את הפחתת השעה על פני מס' ימים במהלך השבוע).

עובד שיידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי עבודה, יעבוד בהתאם לנדרש ולצרכי העבודה, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.

מעסיק יהיה רשאי לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר, אם צרכי העבודה מחייבים זאת. במקרה כזה יינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, ככל שניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.

זכויות צבורות (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב היא על בסיס שעתי, יותאמו לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בצו. המשמעות היא צמצום ימי החופשה והמחלה הצבורים לעובד עד לכניסת הצו לתוקפו, בהתאמה ל-182 שעות, לפי הנוסחה הבאה:

מספר ימי חופשה או מחלה צבורים כפול 182".

יש לכם עוד שאלות בנושא? מוזמנים לפנות ישירות לעו"ד נעמי נוימן, עו"ד ומגשרת מומחית לדיני עבודה, משפט אזרחי ומסחרי. ברשימת המומלצים שלי ("בדקתי וכדאי").

לאתר של נעמי