התפקיד הראשון שלי בתחום ניהול משאבי אנוש היה בחברת סטארטאפ שצמחה בקצב מטורף ומאד הצליחה באותה תקופה. שם הקמתי הכל מאפס, זה היה לפני המון

מאיזו נקודה אתחיל לכתוב את הפוסט על העבודה בניגריה? מהפגישות עם אנשים שהזהירו אותי לא לאכול פירות וירקות טריים, לצחצח שיניים רק במים מינרלים או

הפוסט הזה נכתב למחפשי העבודה האקטיביים והפאסיביים. כשאני מסתכלת על המעברים שעשיתי בין ארגונים אני יכולה לראות מאפיין ברור שהניע אותי לעזוב: האבחנה וההערכה שלי

יום שבת תשע בערב עשר קפטניות של קבוצות כדורשת ואני במפגש בבית של קפטנית בתל אביב. מה אני עושה פה מה הן עושות כאן? הכל

ארגונים משתנים כל הזמן. אנחנו שומעים את המשפט הבא ללא הרף בכל פתיחה של מצגת בקורס ניהול: שינוי הוא הקבוע השגרה היא המשתנה. כמנהלת משאבי