ליאת לזר

הרצאות בנושאי משאבי אנוש

ראיון עם ג'וש ברסין על ניהול וקריירה

באוקטובר 2017 נסעתי לכנס HR Tech באמסטרדם. אחד הדברים החשובים שיצאתי איתם מהכנס היה הבטחה של ג'וש ברסין להתראיין לבלוג שלי. שאלתי אותו שאלות בכל מיני נושאים כמו שימור עובדים וגם שאלות אישיות על דברים שהוא אוהב לעשות. איש מדהים שממרום מעמדו ובלי היסוס נענה לבקשה שלי.

ג'וש ברסין, הוא אחד מהמומחים הגדולים בעולם בתחום משאבי האנוש, מייסד ומנכ"ל קבוצת המחקר ברסין, שעוסקת במחקר משאבי אנוש גלובליים.

Can you provide some practical tips for retaining good employees and strengthening employer-employee relationships?

  • The simplest and most important thing for managers to do is listen. While we all have business plans, goals, and projects to complete, it’s important to listen to people and hear their personal desires, goals, and needs.
  • If you can understand what each employee wants out of their career with your company you can best match their needs to that of the organization.
  • I would also urge managers to be transparent, clear, and as inspirational as possible about what your team is trying to accomplish. Most people are very willing to roll up their sleeves and figure things out if they know where to focus and feel motivated toward the end goal.

ניהול וקריירה

How does the insight that retaining an employee is sometimes more important than hiring an employee find tangible expression in the “real world”?

It’s always important to think about “retention” of employees, because it forces management to understand what employees see as challenges and issues. Most employees have many suggestions about how to make the organization better – we just have to give them an opportunity to speak up.

The other thing to consider about retention is the high cost of replacing an employees.  As I describe in the following article, https://www.linkedin.com/pulse/20130816200159-131079-employee-retention-now-a-big-issue-why-the-tide-has-turned/ the cost of losing an employee is much higher than you realize. This is why it’s so important to assess fit, culture match, and expectations before you make a job offer.

What is the future of evaluation and screening institutes, regarding the processes some companies require job candidates to undergo?

This is an enormously important part of business, and the world of assessment is complex and changing rapidly.

There are many forms of assessment and screening: technical tests, behavioral tests, personality tests, cognitive tests, and various forms of “culture assessments.”  More than 60% of companies use some form of testing and its’ quite common (and recommended) for hiring managers to ask candidates to “test perform” what kind of work they will do on the job. We ask potential analysts, for example, to give us thoughtful presentations – to learn about how they think, how well they communicate, and how well they can visually display information.

That all said, the testing and assessment industry is being more data and AI driven every day. I know of more than a dozen vendors that are now using intelligent sourcing to scan candidates’ social profiles and job histories to give employers recommendations. It turns out you can learn a lot from someone based on where they’ve worked successfully, what kinds of developmental experiences they’ve had, and who they are connected with.

In addition, most companies have an enormous pool of “silver medal” candidates (those who didn’t get the offer) who can be mined to find great candidates. People who have applied to your company but been rejected are often excellent candidates for followon jobs.

Finally there is a trend away from GPA and college degree and pedigree toward more and more assessments of “fit” and “passions” and “purpose” to help find the right people.  Our latest talent acquisition research proves that the highest performing companies use these types of cultural assessment as a very high rate, and many are doing away with “college pedigree” as a knockout factor.  This is because more and more jobs require learning agility and social skills, not just technical skills.

Professionally speaking, what are the things you like to do?

  • I am a voracious reader. I read everything I can get my hands on, including books, articles, magazines, blogs, you name it. I have a huge respect for all my peers, researchers, and HR leaders and managers around the world – so I am always trying to learn from them.
  • I also spend a lot of time with vendors and technologists. They teach me a lot about innovative ideas, new technologies, and innovative solutions in the market. Plus I am a techie and I just love new technologies, algorithms, and data driven solutions.
  • Finally, I go to lots of conferences and meet 1:1 with groups of people whenever I can.  Just talking with people about their issues and how they’re solving them teaches me, gives me perspective, and helps me be the “pattern matcher” I am as a professional.

Do you plan your career? Could you share the directions with us?

My career has been a series of random accidents, all of which led to where I am today.  I always tell people that you really cannot predict where your career will go – just find things that truly energize you, and your career will evolve.

I studied engineering early in my career because I loved math, science, and understanding how things work. Later I moved into sales and marketing because I always loved debate, argument, and using information to make better decisions. And I fell into technology jobs (at IBM, Sybase, and two startups) simply because I had a deep technical background.

I would also say that I was a bit of a “late bloomer.” For 20+ years I had a series of low level and mid-level positions in engineering, sales, support, product management, and marketing at several well run companies. I loved these jobs and always just jumped in to learn whatever I could.  Later as I became older I realized I had developed an enormous amount of experience and judgement in many areas of business.  When I was layed off in 2001 all this experience helped me to build a company of my own, which in itself was an enormous learning experience.

I would also mention that career planning never ends. Even now, at the age of 61, I think about “what I should do next.” I would say that the most enjoyable part of my career has been writing, expressing ideas in a way that teaches people, and analyzing information to understand what is going on. This “analyst” part of my personality continues to drive me, and I think it will drive my career for decades to come.  I have never been very motivated by money, and that has been a blessing – it has let me focus on the things I am truly good at, which in turn makes me happy.

When we met in Amsterdam, you said that you really enjoyed your visit to Israel. You met with HR professionals and entrepreneurs. What insights did you take away regarding the Israeli market?

There are many things about Israel that excite me. First of all I’m Jewish, so the whole ethos and history of Israel is inspiring and energizing for me. But beyond this, I believe Israel represents many of the practices and values I personally love: innovation, invention, open-mindedness, teamwork, technical prowess, and a sense of inclusion and willingness to listen. I grew up in a family where we debated everything, so I love being in a country where intellectual debate is highly valued.

I met many startup executives, VCs, and other leaders in Israel and left with an excitement to come back and do much more there

מבחינתי הראיון הזה הוא עוד נדבך בתהליך האישי שאני עוברת. לא לפחד ולהעז, כי אחרת הפוסט הזה לא היה נכתב. תודה ענקית לג'וש ברסין!

  • תודה להדר פודה, מדלוייט, שעזרה בחיבור.

 

לפני שינוי ארגוני ? כנסו ותראו מה אני עושה

"…אני רוצה לעשות כמה שינויים. להחליף חלק מחברי ההנהלה שלא מתפקדים, למנות פונקציה חדשה שתקח ממני חלק מהאחריות ותנהל חלק מהאנשים…" – משפט מתוך שיחה שהיתה לי עם המנכ״לית באחד הארגונים שייעצתי להם. מבחינתי גם כשעוברים משרדים, משנים שיטות עבודה וכדומה, הכל נכנס לאותה קטגוריה: שינוי. במהלך חיי כמנהלת משאבי אנוש והיום כיועצת לארגונים, התמודדתי, תיכננתי השתתפתי וישמתי שינויים. הם חלק בלתי נפרד מחייו של איש משאבי אנוש, לכן חשבתי לשתף בקווים שמנחים אותי כשאני נכנסת לתהליך כזה, אחרי שמשתפים אותי בכוונות, והיו גם פעמים ששיתפו אותי כשהכל היה סגור וגמור, גם אז התגברתי על הגאווה ויצאתי לעבודה.

שינוי ארגוני

נקודות להתייחסות ברמה המעשית והרגשית:

  • הבנת השינוי – שאילת שאלות.
  • הכנת תוכנית פעולה – מודל קוטר לשינוי נותן לי את המתווה לתוכנית השינוי.
  • מודל קובלר רוס – הבנת הצד הרגשי שכרוך בתהליך.

הבנת השינוי

אני שואלת שאלות (ולא משנה באיזה שלב הכניסו אותי לתהליך). כך אני מבינה יותר את המשמעויות, סיבה, מטרה. הרבה פעמים גם הצד השני שכבר חשב רבות על התהליך וחי אותו יוכל לעשות הערכה ושינוייים בעקבות השאלות. אני מכירה את זה, הרבה פעמים לא נעים לנו לשאול אותן כי זה יכול להתפרש כחוסר הבנה שלנו מול הצד השני, אפילו שהכל כבר גמור, מוחלט ואנחנו נדרשים רק ליישם. חשוב לא לוותר, בכל שלב שבו יכניסו אתכם לתהליך.

דוגמאות לשאלות ששאלתי את המנכ"לית:

  1. מה הסיבה לשינוי? איך השינוי תומך באסטרטגיה של החברה?
  2. מה תהיה התרומה ומה המחירים, משמעויות עבור הארגון?
  3. מה הסיכונים?
  4. מה האלטרנטיבות? האם זאת הדרך היחידה?
  5. מהם לוחות הזמנים?

אחרי שקיבלתי תשובות, פניתי להסתכל במודל הישן והטוב של קוטר להובלת שינויים, וממש עבדתי לפיו. (אם יש לכם משהו יותר טוב – עדכנו). המודל ישן אבל עושה את העבודה ועומד במבחן הזמן גם היום. הוא נותן מענה מושלם לכל דבר שקשור בשינוי ואני עובדת על פיו גם בדברים קטנים. גם כשעומדים לעבור משרדים, עוברים לשיטת עבודה אחרת, כל שינוי משמעותי. בשינויים קטנים אני לא מתייחסת לכל השלבים אבל תמיד מציצה לראות את המתווה, מפת הדרך.

הכנת תוכנית פעולה – הצד המעשי – מודל קוטר להובלת שינויים

  1. יצירת תחושת דחיפות/משבר.
  2. הקמת צוות/קואליציה להובלת התהליך.
  3. פיתוח חזון השינוי ודרכי המימוש שלו.
  4. הפצת חזון השינוי – שיווק פנים-ארגוני. יצירת הסכמה רחבה – שותפות, הסברה, תמיכה, התמודדות עם התנגדויות.
  5. האצלת סמכויות פעולה למובילי השינוי ולכלל העובדים.
  6. השגת הישגים בטווח קצר – והבלטתם – quick wins.
  7. מינוף ההישגים לביצוע שינויים נוספים.
  8. מיסוד והטמעת הגישות החדשות בארגון.

 דוגמה לתוכנית ניהול השינוי שהכנתי המתבססת על המודל של קוטר

  • יצירת תחושת דחיפות/ משבר – יצירת מסר שחוזר בישיבות/ פורומים/ מייל. המסר בקצרה: החברה חייבת לשנות פוקוס לכיוון שיווק ומכירות. הפוקוס הטכנולוגי אינו מתאים יותר. כל ההנהלה צריכה לעמוד מאחורי המסר שנקבע ולדבר באותה השפה.
  • הקמת צוות להובלת התהליך – במקרה שתיארתי חברי הצוות היו: מנכ"לית, מייסד, סמנכ"לית משאבי אנוש, וסמנכ"לית כספיםהצוות כלל אנשים שיכולים לעזור בהרגעת השטח שיכולים לתת אינפוטים, חשוב לבחור אנשים דיסקרטיים.
  • ניתוח סיכונים – לדון בסיכונים הקיימים לגבי כל אחד מהמושפעים מהתהליך: האם יעזוב בעקבות השינוי, מה הסיכון בעזיבה, האם קריטי, ומה יכול להשאיר אותו. עשינו ישיבה שהוקדשה לנושא. לקראת הישיבה הכנתי טבלת אקסל עם רשימת הסיכונים לדעתי. כל משתתף בישיבה היה צריך להתייחס לכל פרמטר לתת לו ציון מ1-5 לגבי רמת הסיכון שקשורה לאותו פרמטר.
  • פיתוח חזון השינוי ודרכי המימוש שלו – ייצרנו רציונל לשינוי שיהיה ברור, הגיוני, שאפשר יהיה להציג אותו למנהלים ועובדים. החברה עברה שלב מחברה שהתמקדה בפיתוח למיקוד בשיווק ומכירות. הכנו תוכנית עבודה שהוצגה לכולם.
  • הפצת חזון השינוי – שיווק פנים-ארגוני – הכנתי לוח זמנים עם כל הפורומים שבהם צריך להעביר את השינוי. ישיבות חברה, שולחנות עגולים, ישיבות צוות. הכנו את המנהלים, שמענו את החששות, התייחסנו אליהם ואפילו עשינו שינויים קטנים תוך כדי תנועה.
  • השגת הישגים בטווח קצר – הכנו רשימה של יעדים קצרי טווח שאת חלקם השגנו. הצגנו אותם וקישרנו אותם לשינוי ולמשמעויות שלו.

מודל קובלר רוס – הבנת הצד הרגשי שכרוך בתהליך שינוי ארגוני

מודל נוסף שקשור לשינוי וחשוב שנתייחס אליו כאנשי משאבי אנוש או מובילי שינוי הוא מודל שמדבר על שלבי האבל של קובלר רוס. בתגובה הרגשית לשינוי יש התאמה לתגובה שלנו למקרי אבל. במהלך שינוי אני מוצאת את עצמי מזהה איפה נמצא העומד מולי בעקומת השינוי, משקפת למנהל שלו ונותנת לו את ההמלצה שלי לפעולה. לדוגמה, אם אדם כועס מאוד – לחכות כמה ימים שיעבור את השלב של הכעס ואז לדבר איתו, או לעודד אותו להוציא את הכעסים, תלוי מה מתאים. אל תשכחו שאנחנו, מובילי השינוי, עברנו בעצמנו את התהליך ויש סכנה שכבר נהיה כהי חושים לצד השני ולתהייה שלו למה הסיבה שהשינוי כל כך נחוץ.

מודל קובלר רוס

 

הדרך שבה יבוצע השינוי יהיה תוצאה של התרבות הארגונית בחברה. רמת השיתוף, פתיחות, יכולת לדבר ולשים את הדברים הקשים על השולחן.

לנו יש תפקיד מאד חשוב בתיכנון ויישום השינוי, על מנת שנטפל בעניין בצורה מקצועית ורגישה.

ציינתי את הדברים המרכזיים שאני מתייחסת ופועלת על פיהם. ברור שיש עוד מורכבויות והיבטים, אלה הם המרכזיים לדעתי.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא שינוי ארגוני מוזמנים לפנות אלי 0533381410 או השאירו פרטים כאן

 

 

 

האם צריך תהליך הערכת עובדים בארגונים קטנים?

זה הזמן בשנה, ואולי קצת איחרתי את המועד, שהרבה ארגונים מתכוננים לקראת הערכת העובדים. אני מתבשלת עם הפוסט הזה כבר המון זמן ולא יודעת איך לכתוב אותו. בהתחלה חשבתי לפרסם שוב את הפוסט שכתבתי לפני שנתיים על הנושא. הסתכלתי על מה שכתבתי אז, והרגשתי שזה לא מתאים.

למה מה שכתבתי לפני שנתיים לא מתאים לפרסום עכשיו?

כי הערכת עובדים היא לא אירוע שנתי. אירגונים גדולים מסמנים את התאריך ביומן הארגוני ומבצעים אותו כאירוע שנתי עם סיכומים וטבלאות, קביעת שכר, בונוס, תוכניות פיתוח וכו'. אבל באירגונים יותר קטנים, זה לא ככה. שם אין תהליכים וצריך להתחיל מפשוט ובסיסי.

מה אני חושבת על הערכת עובדים? צריך? לא צריך?

עזבו רגע מה אני חושבת. אשתף אתכם בניסוי קטן שערך פרופסור דן אריאלי, ומשם נמשיך.

להלן הניסוי: חילקו משימה זהה לסטודנטים – למלא טופס תמורת דולר. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות:

קבוצה אחת – הסטודנט מילא את הטופס והעביר למנחה. המנחה נתן לסטודנט דולר, לקח את הטופס וגרס אותו.

קבוצה שנייה – הסטודנט מילא את הטופס והעביר למנחה. המנחה נתן לסטודנט דולר, אמר תודה, לקח את הטופס ושם אותו בצד.

תוצאה – הסטודנטים בקבוצה הראשונה פרשו לאחר שמילאו 2-3 טפסים.

בשתי הקבוצות הסטודנטים עשו את אותה עבודה וקיבלו אותו שכר. השוני היה בפידבק, ביחס.

לדעתי צריך, ואפילו חובה לתת פידבק. הייתי רוצה להגיד לכם תעזבו, הכל שטויות, אבל אני לא יכולה כי זה לא נכון. משיחות עם עשרות עובדים ועבודה עם הרבה ארגונים אני יודעת שזה חלק מהותי, קרדינלי בניהול. זה הבסיס. אין הנחות, אין קיצורי דרך. אם אתם חלק מארגון קטן ויש לכם שליטה על העניין, עשו אותו הכי פשוט שאפשר.

איך?

הבסיס להערכת העובדים הן שיחות אחד על אחד עם העובדים בצורה מסודרת אחת לשבוע או שבועיים (לא יותר). אין צורך להינעל על פרקי הזמן של 30 דקות שהקלנדר מכתיב, אפשר לעשות שיחה שכזאת גם ב-20 דקות.

איך לעשות את השיחות? מה המטרה שלהן?

מטרת שיחות אחד על אחד לעקוב בצורה מסודרת ולא אקראית כמו פגישה במסדרון או "אני יושב שולחן לידו ואני כל הזמן שומע מה הוא עושה", אלא לעבור על המשימות בצורה מסודרת עם לוחות זמנים ובדיקת הקשיים בביצוע. אל תשכחו לשאול מה שלומו, מה מפריע לו, איך עברו השבוע/שבועיים האחרונים, שתפו מה עבר עליכם, כולל קשיים ואתגרים, שמעו מה הוא חושב, אולי יש לו רעיון שלא חשבתם עליו? תתייחסו, תנו הרגשה אמיתית שאכפת לכם ממנו. אלה שיחות שהן חובה. ואני יודעת שהרבה מנהלים נמנעים מהן, אבל אין ברירה. לקחתם תפקיד ניהולי, יש לכם אחריות לדאוג לצד השני.

בשיחות האלה דאגו להגיד מה הפריע לכם ומה נעשה טוב, אל תחכו. חשבו תמיד איך הייתם רוצים שהמנהל שלכם ינהג איתכם.

מבחינתי מנהל שמקפיד לקיים את השיגרות הניהוליות, שיחות אחד על אחד ושיחת צוות, עושה את רוב העבודה. יש לו תמונת מצב על מה שקורה עם העובד והמשימות שלו. מה העובד רוצה ומה מעניין אותו. המנהל ידע להשתמש במידע ולקדם את ענייני העובד ברגע המתאים, אם בתהליך ארגוני ואם בטיפול אישי שאינו קשור למשהו גדול יותר.

פיתוח אישי

בעבר כתבתי על 3 פרמטרים שחשובים בשימור עובדים, ואחד מהם הוא פיתוח אישי.

ל-65% מדור ה-Y הפיתוח האישי הוא הגורם המרכזי בבחירת מקום העבודה. את הדור הזה פחות מעניין שכר, כל עוד השכר הוגן ונמצא בממוצע השוק. חשוב להם ללמוד, להעשיר את עצמם ולהתקדם מקצועית. זה המפתח להשאיר אותם בארגון. אל תשכחו את העובדה הזאת ובידקו איתם מה יהווה פיתוח אישי מבחינתם (בשיחת אחד על אחד שלכם).
חשוב לי להדגיש כי הפיתוח האישי הוא קודם כל באחריות העובד. לעובדים יש נטייה להתבלבל ולהאשים את המנהלים בחוסר התפתחות מקצועית שלהם. זה נכון שאחד מתפקידי המנהל הוא לדאוג לפתח ולקדם את העובדים שלו, אבל האחריות הראשונית היא על העובד.

העלאות שכר, בונוסים, אופציות

בחברות קטנות אין תהליך מסודר של מתן שכר/ בונוסים/ אופציות. אני ממליצה למסד משהו כזה. זה מכניס סדר וגורם לעובדים לדעת למה לצפות. כשאין תהליך מתוקשר, אין שליטה. כל חודש-חודשיים עובד אחר נכנס לבקש העלאת שכר או תגמול אחר והדיון עם כל עובד וההסבר מתישים. כשיש תהליך של בחינת התגמול פעם בשנה שהעובדים יודעים שקיים, רמת הלחץ יורדת. הם אמורים לדעת מה מצב החברה, כי אתם מתקשרים איתם על מה שקורה במהלך כל השנה, בשיחות האישיות ובשיחות הצוותיות. אם לא ניתן לתת העלאה זה צריך להיות מדובר. שוב תחשבו איך אתם הייתם רוצים שינהגו איתכם.

ולסיום – סקירת עובדי מפתח

גם אם אתם ארגון קטן, תדאגו לדבר על עובדי המפתח שלכם, מדי תקופה – מקסימום עד שנה – בפורום בכיר. תדעו מי הם, מה התרומה שלהם, האם הם בסיכון? תדאגו להיות פרואקטיביים ובואו אליהם עם רעיונות לפני שהם באים אליכם עם בקשות.

לסיכום, אין מה לגשת לתהליך הערכת עובדים אם אין תהליך ניהולי, תקשורתי, בסיסי בחברה של שיחות אחד על אחד, שיחות צוות ועדכונים של כל החברה. במקרה כזה הערכה השנתית יוצרת מתח וציניות כי היא נראית כמו עוד משהו שצריך לסמן עליו וי.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

דילוג לתוכן