ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

אם גם אתם עובדים בחברה שיש בה אוירה "משפחתית", זה פוסט בשבילכם. תרבות ארגונית, פוסט מיוחד לאנשי משאבי אנוש ומנכ"לים

בעבר כשהיו אומרים לי אנחנו רוצים "לעבוד על התרבות הארגונית שלנו" הייתי נלחצת. לא הבנתי מה רוצים ממני. מין אמירה מעורפלת כזאת שלא ברור לי מה הייתי צריכה לעשות איתה. להביא יועץ ולעשות סדנה לכל העובדים? לתלות פלקטים עם סיסמאות חכמות? לעבוד עם ההנהלה ואח"כ לצאת עם מה שהחלטנו לעובדים ולשמוע מה דעתם?

להבדיל ממבנה הארגון המייצג אלמנט מוחשי וניתן למדידה, התרבות הארגונית מייצגת את רוח הארגון.

אז בואו נפנה דווקא לוויקיפדיה להסבר פשוט ובהיר:

"תרבות ארגונית הוא מונח כולל המגדיר את הערכים, החשיבות, התמורה, האמונה, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים. התרבות הארגונית כוללת הן את הרובד הגלוי של ערכי הארגון, חפצים המייצגים את הערכים והתפיסות של הארגון, דברים חיצוניים ומוחשיים כגון לבוששפהסמלים ומיתוסים (אלו הם הדברים הראשונים בהם נתקלים אנשים חדשים המגיעים לארגון, וכך מבינים איך להתנהג בו); והן את הרובד הסמוי, התשתית הנורמטיבית שעליה בנויים הרבדים הגלויים, שכולל את הנחות היסוד, הערכים החברתיים ונורמות ההתנהגות הנהוגים בארגון."

עכשיו יותר ברור? לא בטוחה.

כדי להסביר את העניין אתחיל עם דוגמה:

מנכ"ל שעבדתי איתו בעבר הרחוק החליט יום בהיר אחד שחשובים לו הדברים הבאים: שלא תהיה תוקפנות בין אישית בישיבות, שאנשים יגיעו בזמן לפגישות, שלא יענו לוואטסאפים ושאפשר יהיה לנהל דיון בלי "להרוג" את מי שיש לו דעה שונה. התכנסה לה ההנהלה באותה חברה, המנכ"ל דיבר על מה חשוב לו. מאוחר יותר במפגש חברההדברים הללו עברו לכל העובדים בצורה מסודרת. אה, עוד פרט חשוב, על הקירות של אותה חברה תוכלו למצוא פלקטים שבהם מצויינים ערכי החברה: Execution, Innovation, וכו'.

התרבות הארגונית מסומנת על ידי המנכ"ל, ההנהלה והעובדים הותיקים. המנכ"ל לא יכול היה לשנות את ההתנהגות שלו: איחר, ענה לוואטסאפים ותקף את מי שדעתו היתה מנוגדת. כשמנכ"ל לא עושה את מה שהוא מדבר, אין תוקף לדברים ולא ניתן יהיה להשריש את ההתנהגויות החדשות והרצוית. אם העומד בראש הארגון תוקף, אם הוא לא מגיע בזמן וכד', שאר העובדים מקבלים לגיטימציה לעשות את אותם דברים. התרבות הארגונית של אותו ארגון היא אגרסיבית, יש פחד בקרב העובדים לטעות כי אחרת יעלו אותך על מוקד. למרות שבמפגשי עובדים חדשים וכמעט בכל ארוע המנכ"ל דואג להדגיש "שאנחנו חברה משפחתית".

בוא נדבר רגע על המושג השחוק "אנחנו חברה משפחתית". אין חברה שעבדתי בה והמשפט הזה לא נאמר. התגובה שלי היתה תמיד שמשפחה לא יכולה לפטר את בניה. בנוסף, יש אנשים שיש להם משפחות שלאו דווקא היו רוצים לשחזר את החווייה של לגדול בה.

אז מה כן? איך "נעבוד" על התרבות הארגונית?

avirapost

1. נבחן את הדברים הבאים:

  • איך מתייחסים לטעויות בחברה? האם מנכ"ל יכול להגיד "טעיתי"?
  • האם הארגון מודד את העובדים על שעות או על עמידה ביעדים?
  • האם מעירים לאנשים שמדברים בצורה לא נאותה אחד לשני?
  • איך מתייחסים לעובדים חולים או בני משפחתם שנמצאים בבית חולים?
  • האם חוגגים הצלחות?
  • האם מציינים את הכשלונות?
  • האם המידע על מה קורה בחברה הוא נחלתם של המנהלים בלבד? איך עובר המידע בארגון, במסדרון או בצורה מסודרת?
  • איך מקבלים החלטות?
  • איך מפטרים עובד?
  • איך מקבלים עובד חדש?
  • האם עורכים הפקות לקחים?
  • האם ישיבות ופגישות מתחילות בזמן?

2. נתחו את הפרמטרים האלה ותקבלו תמונה המשקפת את רוח הארגון.

3. מי הפרטנרים לעניין? וכאן מתחיל החלק העדין, האם יש לנו מנכ"ל, שאפשר לצאת איתו לדרך? כדי לעשות משהו צריך פתיחות, מודעות ושותפות של המנכ"ל וההנהלה. זה כמו לרוץ מרתון ארגוני. ריצת ספרינט לא תביא את התוצאות.

4. הנהלה ומנכ"ל מחוייבים לתהליך. עשיתם תהליך של מה קיים? מה השאיפה ואיפה הפערים?

5. קבעתם תוכנית הטמעה? צריך להוריד אותה לשאר הארגון בפורומים מצומצמים. בשמיעת פידבקים, הבהרות.

6. כולם מיושרים ומחוייבים, בניית מערך הערכה ותגמול תומכים. ארועי החברה צריכים להתייחס ולדבר את השפה. לדוגמה: הלקוח הכי חשוב, הוא מעל הכל, זה חלק מהתרבות של הארגון. בטופס הערכה זה יבוא לידי ביטוי. עובדים שעמדו בערך הזה יתוגמלו בהתאם ע"י: בונוס/ אופציות/ העלאת שכר, שונה מהשאר.

מהניסיון הרב שצברתי אני קצת צינית בעיניין הזה. כי הרבה פעמים הרגשתי שהמנכ"ל מחכה שיבוא מנהל משאבי אנוש או יועץ ארגוני, יחבור אליו, יוציא כמה שפנים מהכובע, כמה פגישות (הנהלה, עובדים) ואז תהיה התרבות הארגונית הרצויה. אם רוצים תרבות ארגונית מסויימת צריך לעבוד מאד קשה, יום יום, כדי לחדד את המסרים ושהארגון יפנים. תזכרו את הקונוטציה של מרתון. ברגע שאין יישום ורק מדברים או תולים שלטים (אני נגד השלטים) עובדים הופכים להיות ציניים כלפי העניין ומאבדים אמון.

אם עברתם תהליך מוצלח יותר או פחות, שתפו אותי במייל. אם אתם רוצים לחשוב ולהתייעץ איתי, זה בכלל יהיה נהדר.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

ראיון עם יונית צוק, הבלוגריסטית

לא כל יום יוצא לי לכתוב על אנשים שהשפיעו מאד על חיי, יונית צוק היא אחת מהם. יונית חשפה אותי לעולם המופלא והמפרך של הבלוגים, ולא תאמינו, גם עשיתי קורס בלוגריות אצלה – מומלץ.

ליונית הגעתי בשלב שחיפשתי שינוי. הבנתי ששוק העבודה השתנה. שלא אעבוד 6-7 שנים בחברה. שבגילי אני צריכה לחשוב על התפקיד הבא ולתכנן את השלב שבסופו של דבר אהיה עצמאית. רוב החברות לא מעסיקות אנשים מגיל 50 ומעלה. רציתי שהנחיתה שלי לעולם העצמאי תהיה רכה ומתוכננת. רציתי חשיפה ובמקביל לעבוד בארגון. וכך היה. התחלתי להיפגש עם יונית ולכתוב את הבלוג שלי. אגלה לכם סוד: אני לא אוהבת לכתוב. זה לא בא לי בטבעיות, להיפך. אשב בישיבה של 3 שעות ואדע להוציא את חמשת הדברים המרכזיים שעלו בישיבה. אבל אם תבקשו ממני להרחיב על כל נושא, זה לא אני.

והבלוג שלי זה אני: לקחתי נושאים ענקיים מתחום הניהול ומשאבי אנוש והוצאתי מהם את העיקר ופשוט. יונית עזרה לי להבין שכל עוד אני אותנטית ומקצועית זה יעבוד. וזה אכן עובד – תודה לכם.

יונית, שתפי אותנו ברקע המקצועי שלך.

"הרקע המקצועי שלי מגוון, למדתי תואר ראשון בספרות צרפתית ומדעי המדינה, רציתי להיות נספחת תרבות בצרפת, אבל עד שסיימתי את התואר, עבר לי… תמיד אהבתי ספרות, מלים, כתיבה, ולכן הבנתי שאני צריכה משהו מקצועי יותר.

הלכתי ללמוד קופירייטניג בבצפר לפרסום. זאת היתה החלטה מאוד נכונה ללמוד בבית ספר מקצועי, כי זה פתח לי דלת וקשרים מבחינת חיפוש עבודה. מכיוון שהייתי מאוד בולטת בקורס, המרצים שלי עזרו לי לחפש עבודה, וכשפנו אליהם מבנק דיסקונט הם חיברו אותי. בהמשך עבדתי כעורכת ראשית של אתרי דיסקונט השיווקיים, הלכתי ללמוד תואר שני בתקשורת במכללת נתניה, תואר ששינה את חיי בעקבות עבודת המחקר שביצעתי שם אודות בלוגים.

היום אני ממשיכה ללמוד, אבל בצורה אפורמלית, אני קוראת המון ספרות מקצועית בתחום התוכן, דיגיטל, שיווק דיגיטלי, קונה אינספור ספרים בקינדל ובולעת אותם בשקיקה, לוקחת קורסים און ליין בתחום ומשתתפת בכנסים עולמיים בתחום הבלוגים, שיווק באמצעות תוכן ומדיה חברתית. כל כנס עולמי מגובה בד"כ גם בכרטיס און ליין. את התובנות שלי מהלימודים הללו אני משתפת בפוסטים בבלוג שלי.
את הרומן שלי עם הבלוגים התחלתי כשתמר בכורתי נולדה. פתחתי בלוג אישי שמספר עלי כאמא, אשה, אשת רופא מתמחה, שכירה, מנהלת תוכן ועוד. כשהתחלתי ללמוד את התואר השני תיעדתי את המחקר שלי ב"בלוגריסטית", שלימים הפך העסק שלי. הבלוג שלי הפך לעסק לאחר שחזרנו מרילוקיישן של שנה בארה"ב. הקוראות שקראו אותי ביקשו ממני להעביר להן סדנאות והרצאות בתחום. עשיתי זאת, ומאז הכל הסטוריה. יצרתי ארסנל של 16 הרצאות שונות בתחום שיווק דיגיטלי באמצעות תוכן, בניתי סדנאות, הרציתי באקדמיה, יזמתי את בית הספר הראשון לבלוגים בישראל, יזמתי כנסים של בלוגריות בארץ ועוד ועוד. יש לי קהילה מדהימה של כותבות, אותן יצרתי באמצעות הבלוג שלי".

מה הכח של בלוג?

"הוא משנה חיים. נשמע סופר קלישאתי אבל נכון. הבלוג מאפשר לנו להוציא את עצמנו מבחינה אישית, מקצועית והתפתחותית. כל אחד והמטרה שלו בעקבות הבלוג. הבלוג מייצר לבלוגרית קהילה, קוראים, קולגות ומאפשר לפרוץ גבולות באמצעות הכתוב".

כל אחד יכול לכתוב בלוג?

"מי שמתחבר למילה הכתובה כן. אפשר גם לייצר וידאו בלוג שנקרא ולוג, למי שמתחבר למלל ורבלי. בשביל לכתוב בלוג כל מה שצריך זה לחשוב טיפה, לנסח בצורה ברורה את הטקסט, למצא תמונה או שתיים – והופ – לקפוץ למים".

ליאת ויונית

זה כל מה צריך כדי לכתוב?

"צריך לדעת גם לפנות זמן ולמצוא את הנושא שבשל התשוקה שלך אליו תכתבי את הבלוג. בגלל שבלוג זאת עבודה שדורשת התמדה, רצינות, זמן ולפעמים תקציב, כדאי שתמצאי את הנושא שמעניין אותך לחקור אותו בבלוג, לכתוב עליו, לדווח, ללמוד אותו ולהפיץ את משנתו. לא תמיד נדע מה הנושא שמעניין אותנו, רק אחרי שנכתוב נבין אם זה הנושא המתאים לנו או לא. במידה וכן – אחלה, תמשיכי לכתוב, במידה ולא – לא להתייאש, להמשיך לחפש את הנושא המעניין. חוץ מנושא צריך מטרה – לשאול את עצמנו: למה אני כותבת בלוג, מה המטרה שלי בזה? מה המטרה שלו? לאן הוא יוביל אותי בעוד שנתיים שלוש? כשיש מטרה, חזון לבלוג ונושא (וכמובן פלטפורמה) ובלוגרית שכותבת לפחות פעם בחודש פוסט – השמיים הם הגבול".

תגידי, אפשר לעשות מזה כסף?

"אפשר לעשות כסף מבלוג, אם זאת המטרה של הבלוגרית. עם זאת, כדאי לזכור שזה לא "כסף קל", "הכנסה פסיבית", קרי, בלוגרית במשרה מלאה עובדת בבלוג שלה לפעמים קשה פי כמה ממשרה מלאה בתחום אחר, כי לכתוב בלוג, להחזיק קהל, לפרסם פוסטים, לנהל מפרסמים, ליצור שיתופי פעולה, להחזיק עסק, זאת משימה מאוד מורכבת שלוקחת הרבה אנרגיה, משאבים וזמן. אבל, זה אפשרי. ממליצה לקרא את סדרת הפוסטים שכתבתי אודות איך מרוויחים כסף מבלוג".

מה האג'נדה שלך?

"האג'נדה הבלוגית שלי היא – פשוט לכתוב את עצמך, לא לוותר על הזמן הזה עבורך ועבור הקהילה שאת יוצרת באמצעות הבלוג. לתת לעצמך את החופש להיות, להתפתח, ליצור שיח אחר, שהוא מייצר קהילה, ענין וקשרים בצורה לא פורמלית, נגישה. אני מוצאת את הפלטפורמה הזאת פורצת גבולות אישיים, מאפשרת לאנשים להתחבר מחדש למהות שלהם, לתשוקה שלהם ולתכנים מקצועיים. בלוג הוא ורסטילי, הוא יכול להיות רב תחומי ובסגנונות שונים. לעסקים הוא מאפשר צורת שיווק בגובה העיניים ובצורה מאוד נגישה ומקצועית, בלוג אישי הוא מקום לציפור הנפש לקנן, שניהם חשובים באותה מידה בעיני. אני מאוד אוהבת לפגוש את האנשים מאחורי הבלוגים ולהכיר אותם מעבר לכתוב, זה יוצר קשר אחר בעיני, חזק, טבעי, נעים וטוב. האג'נדה שלי היא לא לפחד לכתוב ולהיות. הבלוג עוזר בזה".

מה התוכניות שלך לעתיד?

"התוכניות לעתיד – לפרוץ לקהל בינלאומי תוך המשך פיתוח הקהילה שלי בארץ, להמשיך עם קו ההרצאות שלי לעסקים, מותגים וארגונים בתחום של שיווק באמצעות תוכן דיגיטלי ולדעת לאזן בין הבלוג לבית 🙂 הצטרפתי לאחרונה לסטראטאפ מבטיח בתחום הבלוגים ויצירת תוכן ויזואלי שונה ממה שאנו מכירים. המטרה של הפלטפורמה של millioneyez היא לחבר בין קהילת בלוגרים ובין קהילת צלמים לטובת יצירת סיפור איכותי באינטרנט. אני מאוד מתרגשת לבנות קהילה חדשה ובינלאומית של בלוגרים ויצרני תוכן. כשפגשתי בלוגרים בעולם התפלאתי להבין עד כמה הכאבים של בלוגרים דומים בכל העולם, הבנתי שהידע שלי בתחום הוא אוניברסלי ואין סיבה שאהיה מוגבלת טריטוריאלית, במיוחד כשלאינטרנט אין גבולות".
עם כזאת כמות של אנרגיה, אופטימיות ואמונה עכשיו אתם מבינים למה התאהבתי בה!

למה לי פודקאסט, פוסט הקדמה

נראה לי הגיוני להתחיל את הפוסט הזה במה זה פודקאסט ולמה אני בכלל כותבת על הנושא הזה.
הכל התחיל בנובמבר 2016. הייתי בכנס של 3 ימים של חברת דאבל יו, שמטרתו התמקדות בעסק העתידי והקיים של כל משתתפת. הכנס מיועד לנשים יזמיות, מרתון של 3 ימים המוקדשים לרישות ובניית המיזם. החזון של החברה: להקים קהילה של נשים יזמיות בכל העולם. נשמע מדהים ויתכן שזה אפילו אפשרי. בימים אלה הן מרימות כנס כזה בקוסטה ריקה, ובמקביל עובדות במרץ על מיני כנס לתלמידות תיכון ביאליק רוגוזין בתל אביב, שיערך בתחילת מרץ.
במהלך הכנס שאלו אותי כמה פעמים למה אני לא עושה פודקאסטים. שאלתי "מה זה?" והשיבו לי: תחשבי על תוכנית רדיו שאת יכולה לשמוע אותה מכל מקום ובכל זמן שתחליטי. המגמה היום הולכת לכיוון השמע, אנשים פחות קוראים ומעדיפים להקשיב לתכנים בזמן הפנוי שלהם.
הרבה אנשים שדיברתי איתם על הנושא היו צריכים הסבר קצר מה זה. אז הנה הגדרה לפודקאסט מתוך ויקיפדיה:
מילה "פודקאסט" מורכבת משתי מילים: ה-Pod נגזר מנגן המדיה של Apple – האייפוד – iPod. חברת אפל ויתרה על השימוש במילה הגנרית.  ה-Cast הוא קיצור של המילה Broadcast (שיטות הפצה בתקשורת נתונים). הרעיון הוא חיבור השידור אל ה-iPod.
ניתן לראות בפודקאסט כסוג של רדיו אינטרנטי אשר מנותק ממגבלות המקום והזמן (Radio-On-Demand). מבחינת תוכן, אין הבדלים מהותיים בין פודקאסטים ובין סוגי רדיו מסורתיים (כגון רדיו FM): עיקר החדשנות בפודקאסטים הוא באופן הפצתם."
 פודקאסט אינפו
הרעיון להקליט פודקאסט נשמע לי מעניין ושווה בדיקה. אני באמת ובתמים בודקת דברים שנשמעים מעניינים ורלוונטיים ומנסה גם לחשוב קדימה. רצה הגורל ובאותו שבוע הוזמנתי להרצות בקורס "משאבי אנוש פרקטי". שם פגשתי לראשונה את רעות פלג. בסוף ההרצאה רעות שאלה אם יש לי זמן. התחלנו לדבר ואז נשאלתי אם מתאים לי לעשות פודקאסט איתה. אתם יכולים לנחש מה היתה התשובה והנה אני כאן כותבת על זה פוסט. על הפודקאסט שלנו ארחיב בהמשך. זה תהליך מרתק מבחינתי של לצאת מהנוחות וללמוד דברים חדשים.
התחלתי לשמוע פודקאסטים בזמן שאני צועדת (3-4 פעמים בשבוע) וניסיתי גם בזמן נסיעה, פחות נוח כי איכות השמע פחות טובה, אבל אולי ברכב שלכם התנאים יותר טובים. אני מרגישה שאני עושה פעמיים טוב לעצמי: גם ספורט וגם לומדת דברים חדשים בלי "לבזבז" זמן עבודה או איכות בבית. זה הפך להיות הגורם הממריץ להליכות שלי, באמת.

פודקאסטים מעניינים שהתחלתי להאזין להם:

עושים היסטוריה – רן לוי, בין הראשונים בישראל שהתחילו להקליט פודקאסטים. יש לו פודקאסטים גם בנושאי: עסקים, טיול ותנ"ך.
פופקורן – ליאור פרנקל, מראיין אנשים עם סיפורים מרתקים ותובנות אדירות כדי ללמוד מניסיונם.
CAREER YOGA – נרקיס אלון, המנכלית של דאבל יו ועמליה דואק, עיתונאית ערוץ 2, שמדברות על קריירה במאה ה-21 ומארחות אנשים מאד מעניינים.
השבוע בסטארטאפים – עם דוד כץ ואיתן לויט, שמטרתו לשתף ידע וקשרים בין יזמים ויזמות.
התוכנית, פודקאסט על יזמות חברתית – המכוון לאנשים שרוצים לשנות את החברה או לעשות טוב. התוכנית מארחת יזמים חברתיים, משקיעים, מנהלי קרנות וחממות כדי לשתף ידע ולהגדיל את הסיכוי של כולנו לעשות טוב יותר.
הבריף – פודקאסט בנושא שיווק. מאיה גרוסמן ודינה שובל, חברות שהן במקרה גם נשות שיווק ודיגיטל שחיות ונושמות את העבודה שלהן החליטו להנגיש ולהפיץ פרספקטיבות חדשות, בהסתכלות על תחום השיווק המשתנה.

לסיכום

1. אם יש לכם המלצות לפודקאסטים מעניינים, שתפו אותי.
2. טכנולוגיה זה לא רק לצעירים, עובדה!
3. תעיזו, אל תפחדו, דברו איתי, אולי אני יכולה לתת לכם דחיפה קטנה.

ראיון עם רעות פלג, מנהלת קבוצת HR FOR HR

אני עוקבת אחרי הפעילות של רעות כבר כמה שנים. מאד אהבתי את המפגשים שעשתה לקהילת משאבי אנוש שנקראו HR ON THE BAR. תמיד ידעה לבחור לוקיישנים מהממים, להביא אורחים מענייינים ולגרום לנו, אנשי משאבי אנוש, לצאת החוצה להיפגש איתנו. רעות בעצם יצרה קהילה דרך המפגשים ובעיקר דרך קבוצת הפייסבוק הכי גדולה של אנשי משאבי אנוש, HR FOR HR. אם אתם אנשי משאבי אנוש וטרם נכנסתם לקבוצה, בקשו להיכנס, חשוב, תרוויחו את הרישות העצום, ידע ושיתוף.

כתבתי בפוסט על הפיטורים שלי שהכל פתוח, אז אני גם מיישמת. פגשתי את רעות בפעם הראשונה לפני כחודש וחצי בקורס "משאבי אנוש פרקטי" שבו הרציתי על הכנת תוכנית עבודה שנתית ודוחות של משאבי אנוש. החלטנו שאנחנו הולכות להרים יחד משהו עבור הקהילה ומאז אנחנו עובדות עליו במרץ. פרטים בפוסט הבא. רמז בתמונה של שתינו.

מבחינתי רעות היא יזמית קלאסית. כל הזמן חושבת על הדבר הבא, יוצרת שיתופי פעולה וממנפת את הקיים עם אג'נדה. חשבתי שיהיה מעניין לראיין אותה ולהכיר קצת יותר את האשה מאחורי הקבוצה והעשייה.

תמונה עם רעות באוטו

שאלות ששאלתי את רעות:

ספרי קצת על הרקע המקצועי שלך.

תחנות בדרך: (לא לפספס את החלק הזה כי יש בו הרבה תקווה לאנשים מהתחום שמפלסים את דרכם בעולם משאבי האנוש).

  1. את הדרך בעולם משאבי האנוש התחלתי בשנה השלישית לתואר הראשון, כשהבנתי שקרימינולוגית אני לא אהיה והבנתי שאני נכנסת לעולם משאבי אנוש. יש אנשים ספונטנים ויש אנשים מתוכננים. אני אדם מאד מתוכנן והתכנון עוזר לי להגיע ליעדים. זה לא תמיד קל, אבל זה נותן כוחות עצומים לכבוש מטרות. כיוונתי את עצמי לתפקיד ראשוני של מיון וסינון קו״ח​, ​ואכן עם מוטיבציה אדירה התחלתי כרכזת בחברת ההשמה.ORS 
  2. אחרי שנה מצאתי שהשלב הבא שלי בדרך לתפקיד קבוע בארגון הוא דרך בית תוכנה ואכן התחלתי לעבוד בחברת מאצ׳פוינט כמגייסת.​​ שם​ ​הבנתי שהצעד הבא הוא ללמוד תואר שני, להתמקצע בתחום ולהשתלב בארגון בתפקיד סטודנט. חברה אמרה לי שיהיה לי מאד קשה למצוא כזה תפקיד, אבל אני מאד האמנתי בדרך שלי. שבוע אחרי התקבלתי לאינטל וחודש אחרי התחלתי את התואר השני, בייעוץ ארגוני. 
  3. באינטל עבדתי במרכז​ הפיתוח בפתח תקווה​ ​והשתלבתי ב​תפקיד בצוות ה HR-של קבוצה שנרכשה ע״י אינטל (סטארטאפ בשם ENVARA)​. היה לי צוות מדהים שעד היום אנחנו בקשר קרוב מאד ושם למדתי ויישמתי את רוב מה שאני יודעת על משאבי אנוש. אינטל היה ביה״ס מדהים ויש לו חלק משמעותי בעיצוב התפיסה המקצועית שלי.
  4. אחרי שילדתי את שקד ועם סיום התואר עברתי לעבוד בגוגל ישראל כ HR Consultant-שמנתה אז כ-200 עובדים בחיפה ותל אביב. גם שם כאמור הצבתי יעד ורתמתי את חברת ההשמה שעבדתי איתה בכדי לשכנע את מנהלת משאבי האנוש של גוגל ישראל לראיין אותי.
  5. אחרי כשנה חיפשתי תפקיד של מנהלת משאבי אנוש ועברתי לנייס לתפקיד של מנהלת משאבי אנוש גלובאלית בארגון הסקיוריטי. תוך כדי התקופה בנייס, הרגשתי שהייתי רוצה לשלב משרה חלקית בסטארטאפ עם עצמאות. זה נראה אז שהסיכוי למצוא משרה כזאת מאד נמוך.
  6. אחרי לידת בני אורי יצאתי לחפש את התפקיד הבא. באותה העת, כשהייתי לבד בבית התגעגעתי מאד לתחושת העבודה בצוות ומאד רציתי להשתייך לקהילה. לא היה לי פשוט כי הרבה מהקהילות היו סגורות בפניי ולכן החלטתי שאני אפתח קבוצה של אנשי משאבי אנוש, שבה כל מי שהוא איש משאבי אנוש יוכל להיכנס ובה נעשה knowledge sharing וניתן תחושת שייכות וערך לחברים בה. קראתי לה HR for HR כי חשבתי שבמקום הזה נוכל להיות משהו שאנחנו תמיד מעניקים לאחרים, אבל לעולם אין לנו. ואכן במרץ 2014 הקמתי את הקבוצה. היו בה 67 חברים ראשונים וכולם היו מכרים שלי מעבודות קודמות. זה היה ממש לא קל להתניע את הדיונים. אבל שנה אח״כ במאי 2015 היינו כבר 1000 חברים, ומאז, שנה וחצי נוספות אחרי, אנחנו כמעט 8000 חברים והקבוצה הזאת הפכה למשפחה שלי ולבית שלי, והיא אחד ההישגים שאני הכי הכי גאה בהם בהיבט המקצועי.
  7. הייתי בטוחה שסטארטאפים יחטפו אותי, אבל הטלפון נדם. החלטתי שאם לא פותחים לי דלת, אכנס דרך החלון… וכך היה. התייעצתי עם הרבה חברות בתחום ואף נפגשתי לשיחות ייעוץ עם דמויות מובילות בעולם המשאבי אנוש והבנתי שמה שסטארטאפים הכי צריכים זה גיוס, אז אחרי הרבה שנים במשאבי אנוש הבאתי את יכולות האבחון שלי, למדתי לבד לינקדאין ופרופילים של משרות והתחלתי לגייס. פתחתי יחד עם חברתי ג׳ולי חברה בשם ,Jinji פנינו לחברות דרך הלינקדאין והצעתי את שירותינו. הלכנו לכנסים ומיטאפים והכרנו הרבה אנשים מעניינים וחברים חדשים. כשהתחלתי ללכת למיטאפים הבנתי את הפער העצום בין התחום שאני באה ממנו לבין הסצנה של הסטאטאפים ואמרתי שאין מצב שאין כזה דבר לאנשי משאבי אנוש.
  8. חברתי לג׳ולי שותפתי ולגליה נבו, ויחד הקמנו ליין של מיטאפים בשםHR on the Barובו פיתחנו בכל פעם נושא אחר. במפגש הראשון אירחנו את מי שהיה הפאונדר של Fiverr ושכנעתי אותו לבוא בתמורה לזר פרחים מהשדה במושב. הכינו אותנו שמיטאפ של 30 אנשים זה טוב אבל הגיעו 120 וכך בכל מפגש הגיעו בין 100-200 אנשי קהילה. ​בשלב מסוים הרגשנו שהפסקנו לחדש וגם קצת התעייפנו מלגייס מקומות ואוכל בחינם.
  9. בינתיים ג׳ולי ואני לא יכלנו לוותר על תחושת המימוש שהייתה לנו כמנהלות משאבי אנוש וכל אחת מצאה תפקיד מתאים, אני בכמה סטארטאפים וג׳ולי בחברת שירותים גדולה. ​מאז עברו שנתיים, שבהן אני ממשיכה בעשייה כמנהלת משאבי אנוש, מלווה פאונדרים בסטארטאפים, מנהלת את קהילת משאבי האנוש הגדולה בארץ, advisory board לכמה סטארטאפים ומובילה בשיתוף פעולה עם העמותה לניהול משאבי אנוש את הקורס הכי עדכני ומרתק בעיניי בעולם המשאבי אנוש.

לפני שנה כששאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, חששתי מאד להגיד מה. אמרתי אני? רעות? מנהלת משאבי אנוש? אני יכולה להיות יזמית?

כמה זמן את משקיעה בניהול הקבוצה?

אני משקיעה בקבוצה בסביבות השעתיים-שלוש ביום. כמעט כל יום, כולל שישי שבת.
אני מאשרת חברים – תהליך שלוקח לי המון המון זמן ועוברת על פוסטים. משתדלת לענות אם אין תגובות ומוחקת ומעבירה פוסטים שאינם במקומם. אני מפרסמת מספר שאלות אנונימיות ועונה לשאלות רבות בפרטי.​

מה האג'נדה שלך?

האג'נדה שלי היא להשתמש בכוח של הקהילה ושיתוף הידע לקידום המקצוענות בעולם משאבי האנוש. אני חלק מדור ה-Y הקלאסי והמשמעות בעשייה מאד חשובה לי. האג׳נדה היא המצפן שלי שעוזר לי בקבלת החלטות לגבי פרויקטים קיימים ועתידיים.

איך נראה יום עבודה שלך?

תלוי באיזה יום הימים שלי מאד שונים אחד מהשני, יש ימים שבהם אני יושבת בחברה, יש ימים שאני כל היום בפגישות, יש ימים שאני עובדת מהבית. מה שחשוב הוא שלכל מקום שאני הולכת ומה שאני לא עושה, אני כל הזמן מחוברת לקבוצה – עוקבת אחרי מה שמתרחש, מטפלת בנושאים שעולים ועונה לשאלות בפרטי ובמיילים.

מה השאלה הכי מוזרה ששאלו בקבוצת הפייסבוק?

באמת שלא עולה לי. אין שאלות מוזרות בעייני – כל אחד שואל מהמקום האישי שלו ומה שניראה לי מוזר הוא אלמנטרי לאחר. יש דברים אחרים שמוזרים בעיניי וזה כשאנשים נוהגים בחוסר כבוד אחד כלפי השני. זה אחד הדברים שהיו חשובים לי לשנות בשיח של הקהילה שלנו.

האם את מצליחה לאזן בין משפחה לעבודה?

כן ולא, יש לי 2 ילדים: שקד בכיתה א׳ ואורי בן 3.5 ואני תמיד אומרת שמאחורי אישה קרייריסטית עומד מערך תמיכה, במקרה הזה, זה בעלי ניר שתומך בי מאד והוא שותף מלא שלי בבית. אני משתדלת להיות בבית מוקדם יומיים-שלושה בשבוע, אבל זה מאד משתנה ואני יכולה להגיד שיש לי המון געגועים אליהם ורגשות אשם. למזלי אני מאד מאד מאד נהנית ממה שאני עושה ויודעת שמה שאני עושה הוא גם למענם.

איך נרקם לו רעיון, יוזמה, איך זה קורה?

אין קסם ליצירת רעיונות אבל זה בהחלט מדבק וברגע שיש כמה רעיונות הם יוצרים אפקט מתגלגל של יצירתיות. לרוב הרעיונות מגיעים מהבנת הצורך והפער הקיים ומההבנה שיש לי את הכלים או היכולת לתת להם פתרון.אני מאד מאמינה בשיתופי פעולה ולפעמים רעיון יכול לחכות לשיתוף הפעולה המתאים, כמו השיתוף פעולה בינינו הרעיון היה קיים כבר למעלה משנה אך חיכה לעיתוי והזוגיות המתאימה.

איך באה יוזמה לעולם

יש לך תחביבים? מהם?

אני מאמינה שכל אדם צריך לשאוף לעשות את מה שהוא אוהב. בעייני תחביב הוא משהו שעושה לך טוב. אני נהנית מכמעט כל מה שאני עושה וזה די ממלא את כל זמני הפנוי. העשייה מביאה לי סיפוק אדיר. אני חושבת שאפשר לראות את זה ממידת המחויבות שלי.

מה הלאה? תוכניות, הרי הראש שלך לא נח.

 אני עובדת על מספר פרויקטים – אנחנו באמצע המחזור הראשון של קורס משאבי אנוש פרקטי שהוא הצלחה גדולה, ובקרוב פותחים את המחזור השני. יהיו בקרוב מספר שינויים מרגשים וטובים בקבוצה, אני משקיעה הרבה במיזם החדש והגדול שלי שיושק בשבועיים הקרובים, וכמובן על הפרויקט הסודי המשותף שלנו, והכל דינמי וכל הזמן נוספים ומשתנים דברים.
תודה שהתארחת אצלי. היה לי מעניין, מחכה להמשך.

כשמפטרים סמנכ"לית משאבי אנוש בסטארטאפ

"מה דעתך שאכתוב פוסט על הפיטורים שלי? אני מרגישה שאני רוצה לשתף את כולם בחווייה הקשה הזאת ולספר להם שיש תקווה". התלבטתי עם טל, בן זוגי, אם לכתוב את הפוסט הזה. האם זה יגרום לי נזק בחיפוש העבודה העכשווי? אחרי מספר שבועות החלטתי שברור לי מאד שאני הולכת לכתוב ולשתף מה קורה לסמנכ"לית משאבי אנוש שמפוטרת מסטארטאפ.

חודש לפני החגים קרא לי המנכ"ל לשיחה בה נאמר לי שסבב הגיוס מאחר מאוד, האסטרטגיה משתנה, לא צריך מנהל משאבי אנוש בפרופיל שלי ובתקופה הקרובה יסתדרו בלי. הייתי המומה. הוצע לי לוותר על זכות השימוע ומיד קפצתי על ההצעה, זאת היתה החלטה נכונה. חשבתי שאצליח לעבוד באותו יום אבל ברגע שהגעתי למשרד שלי הבנתי שאני לוקחת את הדברים והולכת הביתה. הלם. ישבתי באותו יום בבית המומה, בסוג של ערפל. למחרת התחיל הבכי, הכאב, לחנוק את כל הגוף. שבוע הייתי בסוג של ערפל. לא הפצתי את השמועה ולא התחלתי לחפש. עבדתי על אוטומט, עוד לא היו לי האנרגיות.

אני רוצה לשתף בלוח הזמנים שלי בתקופה הזאת:

השתתפות בקבוצת מיקוד – דנה בש מנכ"לית italent הזמינה אותי לקבוצת מיקוד שתחווה דיעה על מוצר חדש שהם משיקים. היו בפורום 15 איש ותוך כדי שיחה עדכנתי את אחד המשתתפים שאני מחפשת עבודה, ומיד התבקשתי להעביר קורות חיים. העברתי קו"ח וזומנתי לראיון.

שיחות טלפון – הייתי עסוקה בלקבל המון שיחות טלפון והודעות וואטסאפ ממקום העבודה. מנהלים ועובדים שהתקשרו להביע הזדהות והלם מהמהלך. זה חיזק אותי, נתן לי אנרגיות להמשיך.

פגישת ראיון – נפגשתי עם רז מצנע לראיין אותו לבלוג שלי. אבל לקח לי זמן עד שכתבתי את הפוסט והעליתי אותו. הייתי תקועה מבפנים.

שבוע אחרי הודעת הפיטורים התחלתי לשלוח וואטסאפים לקולגות שלי ועדכנתי אותם שאני מחפשת. העברתי קו"ח וזומנתי לראיונות.

"סטייט אוף מיינד" – החלטתי שהכל פתוח זה הזמן שלי לבחון כל מיני אפשרויות העסקה: שכירה במשרה מלאה כמו מה שעשיתי עד היום, שילוב של שכירה ועצמאית, או רק עצמאית. כמובן העדיפות מבחינתי היא לשילוב.

המשך עבודה וקידום הבלוג – נפגשתי עם יונית צוק, הבלוגריסטית, שעוזרת לי בבניית אסטרטגית התוכן של הבלוג, הפצה ופיתוחו, להמשיך לקדם את הבלוג שלי.

במקביל קיבלתי הודעות מאנשים שקוראים את הבלוג שלי ומעוניינים להתייעץ איתי, להזמין אותי להרצות, וגם סתם לפרגן.

ראיונות – תקופת החגים לא מנעה ממני להמשיך להתראיין. הגעתי לארבע חברות, הכל דרך קשרים אישיים. הדבר המופלא שקרה לי הפעם הוא שהייתי במוד אחר: שהכל פתוח בפני, אני לוקחת רק מה שמתאים לי, לא מתעלמת מתחושות לא טובות, וגם אני מראיינת. אני רוצה למצוא ארגון שיהיה לי כיף לעבוד בו, שתהיה לי כימיה עם המנכ"ל והשותפים. לראשונה בחיי מצאתי את עצמי אומרת לא לשני ארגונים שרצו אותי ואני חשבתי שזה לא יתאים. ההרגשה הזאת לא תאומן. השליטה בידיים שלי ואני זאת שמחליטה.

נסיעה לחול – החלטתי לטוס עם קבוצה של 5 נשים, בלוגריות, רובן מעצבות פנים וחלקן מתחום האוכל, שהכרתי מ"הפרלמנט", קורס הבלוגים של יונית צוק (מומלץ). ההיכרות איתן עד הנסיעה היתה מאד שטחית. עיצוב מעניין אותי, אמסטרדם מגניבה, יאללה בוא נשחרר, נזרום ונראה מה יהיה. היה כיף, ביקרתי בהמון חנויות עיצוב מהממות, אני מתה על זה, הכרתי נשים מקסימות (מיכלליאתשליטליה וענבל). היתה לי חווייה נהדרת.

השקעה בעצמי –

  1. הבנתי שזה הזמן שלי להשקיע בעסק שלי, בצד העצמאי, במקביל לחיפושי עבודה, כי כלום לא סגור והכל פתוח כפי שכבר אמרתי: זה הסטייט אוף מיינד החדש שלי. נפגשתי עם מיכל שרגיל בן סירה ושלי שלו, מקצועניות, יועצות במיתוג ואסטרטגיה לעסקים קטנים. רציתי להגדיר את קהל היעד שלי והשירותים שאני נותנת כעצמאית.
  2. בעקבות טלפון שקיבלתי מחדוה קליינהנדלר, מנכ"לית ומייסדת חברת Lean On שהתלהבה מהבלוג שלי ורצתה להזמין אותי להרצות בכנס שהיא תיכננה לעשות, מצאתי את עצמי בסוף שבוע ברמת הגולן. ב-3 ימים מרוכזים של חברת Double You. זה שווה פוסט בפני עצמו. סדנה שמטרתה לתת כלים, תמיכה, השראה, לנשים שרוצות לפתוח עסק, יזמיות. בלי טלפון, בלי חיבור לאינטרנט ובלי שיתוף בתוכנית מוגדרת. כמו שאתם מבינים עוד תהליך של שיחרור, ניסיון במשהו חדש. הסדנה היתה מעולה. תרמה רבות וחידדה לי מה אני רוצה לעשות. חלק מהכללים הם לא לדבר על העבר, כלומר, מה עשית, באיזה חברות ותפקידים עבדת, אלא לדבר על היוזמה שלך. זה גורם למדבר, להתמקד ולהתחדד במסר. זה גם מעייף כי כל הזמן עסוקים ברישות, דיבור והכרות. היו שם 80 נשים שרובן המוחלט היו משכמן ומעלה עם יוזמות ורעיונות נהדרים.

בתקופה של חודשיים וחצי התראיינתי ב-6 חברות, מתוכן 1 לא חזרה אלי, 2 לא התאמתי להן ו-2 חברות שלא התאימו לי. עם חברה אחת אני עדיין בתהליך.

photo1

אני רוצה לחדד כמה דברים:

כל הדברים הטובים שקרו לי בעקבות הפיטורים לא קרו סתם, אלא מהסיבות הבאות:

שוק העבודה  זיהיתי, לפני מספר שנים, ששוק העבודה השתנה. לא אוכל להמשיך להיות מועסקת בחברה 6-7 שנים כמו בעבר. גם חברות גדולות ויציבות משחררות אנשים, מצמצמות, מתייעלות ואין תעודת ביטוח בשום חברה. הבנתי שאני צריכה להכין את הקרקע לאותו יום שבו אפרד או יפרדו ממני. בניתי לי את הפרופיל בלינקדאין ובפייסבוק.

חיפוש העבודה  מתבצע דרך קשרים. צריכים להכיר אותי. התחלתי ללכת מדי פעם לכנסים מעניינים ולהשקיע ב-NETWORKING. שלא תחשבו שזה בא לי טבעי ובקלות. קשה לי ואני לא מתה על זה בלשון המעטה.

בלוג – הבנתי שיום אחד אהיה עצמאית והשם שלי צריך להיות מוכר בקרב קהל היעד שלי. חשבתי שמה שאני יודעת כולם יודעים וחששתי. אני לא אוהבת לכתוב ולא כותבת עם רגש או שיתוף בחיי הפרטיים. אבל בכל זאת קפצתי למים והתגובות מעולות. בעקבות הבלוג פונים אלי להרצאות וייעוצים.

לבנות את עצמי – בזמן שעבדתי סימנתי לעצמי מקומות שאני רוצה להרצות בהם, שהם פלטפורמה טובה להיכרות איתי ויצרתי איתם קשר. הצעתי את שירותי ללא תמורה, כי עבדתי באותה תקופה ומכיוון שהבנתי שזאת תקופת החדירה שלי לשוק.

מקצועיות והשקעה כספית – גם בתקופה של טרום הפיטורים, כל מה שעשיתי, היה ברמה הכי גבוהה שיכולתי והשקעתי בזה כסף, אם היה צריך. כי לבנות עסק מצריך השקעה.

קריירה

אני נהנית מהתקופה הזאת. טל אומר לי שאני המובטלת הכי עסוקה. יש לי המון פרוייקטים שאני בודקת. הכל פתוח, אמרנו?

אני יודעת שיהיה בסדר ואמצא משהו, אין לי ספק! כי כל הדברים האלו שעשיתי ואני עושה חייבים להצליח!

אם גם אתם בפרשת דרכים מקצועית, בחשיבה על המשך הדרך אתם מוזמנים לפנות אלי ונחשוב איך אפשר שגם עבורכם כל ההזדמנויות יהיו פתוחות התקשרו ל – 0533381410 או צרו קשר כאן.

חשיבות המיתוג בגיוס ובמשאבי אנוש, ראיון עם רז מצנע

לרז מצנע, בעל חברת הייעוץ והבלוג Attract & Retain, הגעתי במקרה. מנפלאות הרשת, לא שמעתי את שמו קודם ולא הכרתי אותו. יום אחד נגלו לעיני הפוסטים המעולים שהוא מעלה: אינטליגנטיים, מביאים המון ערך, מעניינים ומגוונים. הרגשתי שמצאתי בדיוק את מה שחיפשתי: המשלים המקצועי שלי. אני פחות אדם של שיטוטים ברחבי הרשת ורז מביא לי את החומרים עד העיניים. ביקשתי לקבוע אתו פגישה לטובת היכרות וראיון לבלוג שלי והוא מיד הסכים.

מצרפת את עיקרי הדברים עליהם שוחחנו בפגישה, כי יש הרבה מה ללמוד מהם:

אבל לפני זה שאלה, מה אתם חושבים שהנשים מאחורי רז מצנע מצלמות? (תשובה בסוף הפוסט)

איך הגעת לתחום משאבי אנוש?

תחום משאבי אנוש הגיע אלי … זה התחיל בזה שלמדתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות.

תחנה ראשונהCOMVERCE בתפקיד זה שמקליד מכתבי קורות חיים שמתקבלים ב– cv סנטר, עוד לפני שהיו מערכות אוטומטיות לכך. עניין אותי לראות ולחוות את הפעילות.

תחנה השנייה: היתה פרטנרבשירות לקוחות, ובניוד פנימי עברתי לשיווק. אלו היו ימי הזוהר של פרטנר והקריירה שלי התפתחה בעולם השיווק. התאהבתי בדיגיטל בכל מה שקשור בלעשות מהלכים אינטראקטיביים שמייצרים דיאלוג עם קהל היעד.

תחנה השלישית: הייתי מנכ"ל של bona (רשת חברתית לבני נוער פרה עידן פייסבוק) שם למדתי את כל HANDS ON על שיווק דיגיטלי.

תחנה רביעית: אולג'ובסשם התלכדו התחומים של גיוס משאבי אנוש ודיגיטל.

התאהבתי בעולם הגיוס.

תחנה חמישית: תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני באונ' ת"א. הכשרתי את עצמי ולא מיהרתי לצאת לעצמאות.

סיימתי את התואר והלכתי לעשות את מה שחשבתי עליו לא מעט זמן – יעוץ.

תחנה שישית: עצמאות, לעזור לחברות לקדם את עצמן כמעסיקות – מיתוג מעסיק.
בפרטנר כשעשינו משהו טוב קיבלנו מכתב מלקוח מרוצה (על השרות, על המענה בזמן…), אבל באולג׳ובס אנשים חוזרים עם תודה על מציאת עבודה – וזה בליגה אחרת לגמרי.

הבנתי שיותר מעניין אותי לשווק מוצרי תעסוקה. שם ראיתי את החיכוך הענק בין מועמדים למחפשי עבודה. ממש כמו בעולם הפנויים פנויות – שגם את הזווית הזאת הבאתי באחת ההרצאות בכנס הגיוס.

באיזו דרך אתה מגיע לכל החומרים המעניינים שאתה משתף?

אני אוגר כפייתי של מקורות תוכן מעניינים. אני נרשם לניוזלטר, לבלוגים ולטוויטר.

טיפים של רז מצנע למציאת חומרים מעניינים:

  1. כנסו לאתר של כנס שהייתם רוצים ללכת אליו (אפשר למצוא למשל ב- באתר ere. באתר הכנס היכנסו להרצאות, למרצים, לבלוג שלהם ולתוכן ההרצאה.
  2. באתר הכנס אל תלכו רק למרצים, אלא גם לספקים.
  3. מחיפוש האתרים של הספקים אני לומד על אפליקציות חדשות, אין לזה סוף.

אני עובר על התכנים ואם אני רואה תכנים מעניינים אכניס ואשתף בפייסבוק וכו'.
החוכמה היא גם לדעת איפה יש תכנים לא מעניינים.

  1. בניתי מערכת שמביאה לי את התוכן, והיום אנשים שולחים לי לינקים מעניינים. פתחתי גם קבוצה בפייסבוק שבה אני משתף בדברים היותר מעניינים שאני מוצא (מוזמנים להצטרף…).

איך אתה רואה את השילוב בין הדיגיטל למשאבי אנוש? מה חשוב למנהלי משאבי אנוש לדעת בתחום?

דיגיטל זה חלק מהחיים. את ואני יושבים בראיון עם מלא מכשירים, אייפד, לפטופ, טלפון נייד. הטכנולוגיה משנה את התודעה ואת מערכת ההפעלה של אנשים. זה פוגש את מנהלי משאבי אנוש בחוויה שצריך לייצר גם במקום העבודה את חוויית הWAZE. הארגון צריך להיות באותה רמת תקשורת. אם אני יכול לראות ב VOD מה שאני רוצה ומתי אז למה שלא אוכל ללמוד בארגון מתי ואיך שאני רוצה.

מה האג'נדה שלך?

לעזור לארגונים להביא ולשמר את האנשים הכי מתאימים. באותה נשימה זה עושה את אותה הפעולה בדיוק גם מהצד השני – לעזור לאנשים למצוא את מקום העבודה שיעזור להם להתפתח ויענה על הצרכים שלהם.

בארגונים בהם אני עובד, אני רואה השפעה גדולה על ההמשגה והשפה בה מנהלים בחברה מתחילים לדבר. מבינים שהאחריות לייצר עניין בעבודה, ולספר את זה החוצה זו האחריות של כל העובדים. רק ככה בונים את מותג המעסיק לאורך זמן. זה לא עניין של קמפיין…

האג'נדה שלי לעזור גם לאנשים וגם לארגונים לממש את הפוטנציאל.

טיפים למנכ"לים המחפשים עובדים

  1. להבין שקשרי עובדים מעסיקים הם כמו מערכות יחסים שדורשים אמון הדדי, תקשורת אותנטית, כבוד, ערכים משותפים ומחויבות לבניית עתיד משותף.
  2. ללכת למשאבי אנוש שלהם ולבקש להביא את האנשים הטובים ביותר – לסמוך, להקצות משאבים וזמן.לבוא בגישה של "תראו לי את הדרך, אני אתכם בזמן ובתקציב".
  3. להראות למנהלים שהנושא חשוב על ידי הובלת כוח משימה שעוסק באיך נגייס ונשמר את מי שאנחנו צריכים ורוצים.
    להבין שגיוס עובדים זה לא "אני צריך מישהו מהיום למחר". זה כל הזמן 365 יום בשנה, 24/7.
  4. כמו שאין מכירות בלי שיווק אין גיוס בלי שיווק. השוטף תמיד יהיה אבל צריך לבנות תשתיות.

מה אתה הכי אוהב בתחום הזה?

אחרי שאני חוקר, אני מאבחן ומציג להנהלה את התוצאות. אני אוהב לראות שנופלים אסימונים, זה רגע קסם שבומתרחשים שינויים בדרך החשיבה שאחר כך מתרגמים לפעולות ומעשים בשטח.

אני אוהב לראות איך לקוחות מצליחים לא רק לגייס יותר טוב – אלא גם מתאהבים מחדש בארגון בו הם עובדים.

מה אתה צופה שיקרה בתחום בשנים הבאות?

העולם נהיה יותר ויותר רובוטי. יש מכוניות שלא צריכות נהג, ופיצריות ללא אופה… יש נהגים ושומרים בקניון שהם רובוטים. גם העבודה שלנו כאנשי "האנשים" צריכה להשתנות. כל הזמן צריך לחשוב האם מה שאני עושה מביא ערך, למה שמחשב לא יוכל לעשות את מה שאני עושה? ואם אני לא עונה על התשובה זה מסוכן.
כמשאבי אנוש אנחנו הופכים להיות יותר יועצים מאשר מנהלי תחום. אלו איכויות שנצטרך לפתח אצלנו. כי בתחום משאבי אנוש יש את הצד האדמיניסטרטיבי, ששם הוא התחיל. והצד האדמיניסטרטיבי ילך לרובוטים. המנהל יהיה one stop shop ואנחנו צריכים לתמוך במנהל.

מה אתה צופה שכדאי למנהלי משאבי אנוש ללמוד / לעשות בשנים הבאות? תן טיפים למנהלי משאבי אנוש על מנת שיצליחו בתפקידם
1. לייצר דיאלוג עם קהלי היעד שלהם.

2. בכל ארגון יש שתי מחלקות שמנהלות מערך של מסרים: שיווק, ומשאבי אנוש. אם שיווק אורז את המוצר ומגיש ללקוחות, על משאבי האנוש לארוז את המוצר שלהם (שזו החברה והמשרה עצמה) ולנהל את המסרים – לספר את הסיפור.

זה יכול לבוא על ידי הכנסת מיומנויות מתחום השיווק למשאבי אנוש – או לבנות שיתוף פעולה קבוע ומתמשך עם השיווק – שהם בעלי המקצוע בבניית אסטרטגיה של מסרים והוצאתה לפועל. היום אלו שני גופים שבדרך כלל לא מסתדרים – אני צופה בעתיד שהם יעבדו תחת אותו מנהל, שכן שניהם עוסקים באותה משימה – להבין קהלי יעד ולהגיע אליהם.

זוכרות את השקף המצולם? הנה הוא לשירותכם

אבני הבניין של מותג המעסיק:

דילוג לתוכן