ליאת לזר

הרצאות בנושאי משאבי אנוש

שימוש חכם ויצירתי ב- People Analytics – ראיון עם נעמי פרקש, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-Taboola

People Analytics הוא אחד התחומים החמים במשאבי אנוש. זה מביא אותנו מדיבור על תחושות לעובדות. נעמי פרקש משתפת בתובנות מאוד מעניינות הקשורות לשימור עובדים והערכת ביצועים, שהגיעה אליהן באמצעות שימוש ב-People Analytics.

מה Taboola עושה?

Taboola מחברת אנשים לתוכן שיכול לעניין אותם והם לא היו מודעים לזה. אנחנו עובדים עם יוצרי תוכן מכל הסוגים, מפרסמים ואתרי תוכן, כמו Ynet ו-וואלה.

מהו הרקע המקצועי שלך?

אני נמצאת ב-Taboola מ-2010. לפני כן עסקתי בייעוץ בסטארטאפים, והייתי מנהלת משאבי אנוש ברנסיס כחמש שנים.

אני בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א, את התזה שלי עשיתי על משאבי אנוש בסטארטאפ. יש לי 3 ילדים מקסימים ובעל שף, אני מסודרת.

People Analytics

מהם האתגרים של משאבי אנוש ב-Taboola?

אנחנו חייבים להיות כל הזמן רלוונטיים. החברה זזה מהר. צריך להכיר את האנשים, את העסק ולשפר כל הזמן. המטרה היא שהתהליכים יהיו יותר מדוייקים, שהאנשים יבואו לידי ביטוי. מה שמתאים היום לא בהכרח יתאים למחר. צריך לנסות דברים חדשים כל הזמן.

החברה גדלה נורא מהר. הצטרפתי לחברה כעובדת מס' 25, והיום אנו מונים *987 עובדים בכל העולם, בהם 423 בישראל. כל יום מצטרף עובד.

*במשאבי אנוש יש צוות של 31 איש: יש לנו 4 פונקציות, בארץ ובחו"ל.

*אלי ישירות מדווחים 12 אנשים.

  • *נכון לזמן הראיון

אתם עובדים עם כלים של people analytics כבר לפחות שנתיים, איך נולד הצורך?

הצורך נולד מזה שהחברה מונעת נתונים. לכן זה היה נכון בעיני שגם החלטות שקשורות לאנשים יילקחו בחשבון על בסיס מידע. בנוסף, הייתי מאוד סקרנית לגבי מה עומד מאחורי תופעות של נתונים. קראתי על זה קודם ועשיתי בעצמי את ניתוחי התחלופה.

בדקתי מגמות כמו האם יש קשר בין עזיבות של עובדים לחודשי השנה, כדי לחזות ולראות מתי אנחנו יותר פגיעים. היה לי ברור שאפשר להוציא מזה יותר דברים. וזה היה בהלימה לכיוון המחשבתי-ארגוני.

קראתי, חקרתי והחלטתי שאני רוצה לגייס פונקציה כזאת בארץ ובארה"ב.

בארץ לא מצאתי. למדתי שיש הרבה כשרונות בתחום בארה"ב בלאס וגאס. הבחור שגייסתי עבד במקינזי, בארה"ב. הוא דוקטור לפיזיקה שמהר מאוד מצא עצמו נמשך לסיפור מאחורי הנתונים. למה הגענו, האם הנתונים טובים לנו, איך X ישפיע על Y.

האתגר היה לקחת אנשי משאבי אנוש שמדברים על תחושות, ללמד אותם לא לפחד מהנתונים ולהראות להם איך זה יכול לעזור להם. היה חשש שזה ייתר אותם, שהם "לא טובים בזה". מה שצריך זה לפרק את ה"זה" המסתורי, למשהו שהוא פחות מאיים.

מה שיפה ב-people analytics זה שאני מראה  את העובדות שבבסיס הסיפור. זה חוסך את הדיון הלוך וחזור של "האם זה נכון", "על מה זה מבוסס", "מי אמר". אני לא מדברת על תחושות בחלק של זיהוי הבעיה, למרות שיש להן מקום בחלקים אחרים של הדיון, כמו בפתרון הבעיה.

לדוגמה: עשינו תהליך של סקר עמדות ודבר ראשון שבדקנו היה במה אנחנו טובים ובמה פחות, לפי קבוצות שונות שהגדרנו. דרך people analytics חיפשנו עמוק יותר – קורלציות לגבי איזו תשובה חיובית בנושא אחד תביא לתשובה חיובית במשהו אחר.

מצאנו שאצל רוב עובדי טאבולה התשובה לשאלה "יש לי את המערכות שתומכות בעבודה שלי" לא מנבאת את שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה, כי רוב העובדים ירוצו למצוא פתרונות אם תהיה להם בעיה עם המערכות, חוץ משתי קבוצות: כספים ומערכות מידע.

שם המערכות קריטיות לעבודה שלהם והם לא יכולים למצוא פתרונות אחרים. ראינו שבשתי המחלקות האלה יש קורלציה בין שביעות הרצון מרמת המערכות שתומכות בעבודה לבין ההישארות שלהם בחברה. זה ניבא תחלופה. אם אני אראה בעיית תחלופה במחלקות האלה אני אדע ללכת לראות את מצב המערכות התומכות.

People Analytics

באיזה כלי אנליטיקס אתם משתמשים?

היום אנחנו משתמשים ב-Tableau. הם מתחברים לכל המערכות הארגוניות הקיימות, ו- Tableauיודעת לייצר דש בורד מעולה. קודם השתמשנו ב-Alteryx.

מה השימוש שאת עושה בנתונים?

אני מחפשת להכניס לעבודה של משאבי אנוש רובד של נתונים, והשאלות שאני שואלת את עצמי: אילו נתונים אני צריכה? מה יעזור לי להבין את הסיטואציה לעומק?

עשינו לאחרונה שיחות פידבק חצי שנתיות שהיו ממוקדות בשאיפות הקריירה של העובדים. שאלנו את העובדים האם הקריירה מתקדמת למקום שהם רצו.

גילינו הטייה חיובית מאוד – שהעובדים נתנו למנהלים ציונים טובים על קיום השיחות. מכך אנחנו מסיקים משהו גם על פיתוח המנהלים שאנחנו עושים, אבל גם על חשיבות השיחות הללו עבורם. עצם השיחה הזו, שהיא שונה מהשטאנץ הרגיל של שיחות משוב, היתה אירוע חיובי.

בניתוח המשך בדקנו אם מנהלים מדרגים שונה גברים ונשים אצלם בצוות. וראינו שבתמונה הכוללת, יש סיכוי גבוה יותר שאישה תקבל את דירוג הביצועים הגבוה ביותר. פשוט יותר מהן  דורגו כסופרסטאריות. עכשיו אנחנו רוצים לבדוק האם מנהלות ומנהלים מדרגים את העובדים שלהם אותו דבר.

יש לך לך שני אנשי אנליטיקס, מה התפקיד שלהם ומה הרקע?

יש שני אנשי אנליטיקס ומגייסים שלישי בארה"ב, כי יש שם את המיומנות. את הרביעי אגייס בארץ בעתיד.

התפקיד כולל: לקבל פרויקט ניתוחי, לאסוף את הנתונים מהמקורות השונים ולהוציא תובנות. בשלב ראשון הניתוחים הם לפי קורלציה. בשלב שני, אני כבר מצפה ליותר פרואקטיביות, להריץ שאילתות ולמצוא את ההיגיון של מה מוביל למה.

הרקע של האנשים האלה: אידיאלית אנליסטים או data science . אבל אני אהיה פתוחה לפרופילים נוספים, במיוחד כשאני מגייסת בארץ. בארה"ב אנשים מודעים ופתוחים לתחום, בארץ עדיין פחות. לתפקיד יכול לבוא בחשבון גם מישהו שלמד תואר שני בפסיכולוגיה, שכלל הרבה ניסויים, הרבה עבודה עם נתונים ואוהב את זה.

איך המנהלים בארגון מגיבים לזה?

דיבור על נתונים טבעי לארגון. כשהחלטתי להוסיף את הפונקציה הזו, לא היתה שאלה למה אני עושה את זה. אנליטיקס נשמע להם טוב, טבעי. העובדה שרצינו את זה הראתה שאנחנו מבינים את השפה שטבעית ונכונה לארגון, אז זה הוסיף לנו נקודות. זה שם את משאבי אנוש במקום רציני, חדשני.

ההנהלה שלנו מבינה, אכפת לה מאנשים והם מבינים את התבונה העסקית של להבין ולדאוג לאנשים.

 

ספר שנעמי ממליצה: Work Rules: Insights from Inside Google That Will Transform How You Live and Lead by Laszlo Bock

 

 

לא רק בהייטק מפנקים את העובדים. ראיון עם ליאת שמואלי, סמנכ"ל משאבי אנוש ב"מימון ישיר"

לא רק בהייטק עושים דברים יפים ומפנקים את העובדים. הייתי בחברת "מימון ישיר" כדי לראות פעילות של תרומה לקהילה שהם עושים בשיתוף עם Make a Wish ויצאתי נלהבת. יצא לי להכיר חברה שאני פחות מכירה, חברה שעושה דברים מקסימים, משקיעה בעובדים. ביקשתי מליאת שמואלי, סמנכ"ל משאבי אנוש, לשתף אותנו בפעילות של משאבי אנוש. ליאת נענתה לבקשה שלי והנה הראיון:

ספרי קצת על החברה.

מימון ישיר חברת אשראי חוץ בנקאי קיימת 11.5 שנה, ומונה מעל 500 עובדים. הגיל הממוצע הוא 32. החברה צומחת בפעילות שלה בכל שנה. 36% אחוז בחברה הם גברים ו-64% נשים.

מה הרקע שלך?

בעשר השנים האחרונות אני סמנכ"ל משאבי אנוש במימון ישיר, קודם לכן הייתי מנהלת משאבי אנוש חטיבתית ומנהלת הדרכה בדפי זהב.

מהם הדברים שאת הכי גאה שעשית בשנה האחרונה?

אנחנו עושים פה מלא, אבל ישנם שני דברים שאני גאה בהם במיוחד:

  1. עלינו בדירוג BDI. לפני כשנה נכנסנו לדירוג ישירות למקום 75 והשנה עלינו למקום 44. זאת עלייה מטורפת בשנה וזה מעיד על תפיסת העובדים את הארגון  ואת רמת המחוברות הגבוהה שלהם, לצד תפיסת מועסקים במשק את מימון ישיר כמעסיק אטרקטיבי.

מה עשינו כדי להגיע לשם? אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה על מחוברות ארגונית ויצירת זהות בין העובד לבינינו. בנוסף, החברה נעשית יותר מוכרת בשוק ברמת העשייה בעזרת עבודה בפייסבוק שמדברת על מחוברות עובדים, מיתוג מעשית.

2. זכינו בתחרות המצויינות של העמותה לניהול משאבי אנוש. זכינו בציון לשבח בשני פרוייקטים, אחד בתחום הערכת עובדים – מישחוק של תהליך הערכת עובדים, והשני על הטמעת מערכת ניהול ידע בארגון, מערכת שמאפשרת לעובדים חדשים וקיימים למצוא את כל הידע במקום מרוכז.

ספרי על תהליך הערכת עובדים.

בעשור האחרון אנחנו עושים תהליך הערכת עובדים מדי שנה. בשנת 2017, שנת העשור של החברה, לקחנו את תהליך הערכת העובדים והפכנו אותו לסוג של משחק קלפים שהמנהל יכול לשחק עם העובדים שלו. המשחק מאפשר סוג של תקשורת בלתי פורמלית בין המנהל לעובד על עבר, הווה ועתיד.

המשחק מלווה את התהליך הקלאסי הכולל טופס הערכה ממוחשב, אך המשחק מאפשר שיח פתוח והגעה לרבדים אחרים ואישיים יותר.

השנה המשכנו בתהליך עם המשחק והוספנו דגשים ארגוניים חדשים כחלק מתהליך הטמעת LEAN בארגון.

משך תהליך ההערכה הוא חודשיים, והוא משולב עם תהליך קידומי השכר.

התפעלתי מכמות הדברים שאתם עושים לרווחת העובדים שלכם, שתפי אותנו בפעילות.

  • תרומה לקהילה – לתפיסתי התפקיד שלנו כארגון הוא להוות פלטפורמה לעובד לעשות פעילות התנדבותית בקהילה. אנחנו כמעט לא עושים פעילות שיש בה רק מתן כסף בקהילה, אלא פעולות שהעובד משתתף בהן ולצד זה החברה תורמת כסף.
  • אירועים לילדים ולמשפחות
  • תוכנית עובדים כוכבים – כשבניתי אותה היא נגעה בזה שיש לי הרבה חברה צעירים שנמצאים בין ארבע לשש שנים בחברה. אנשים שלא יהיו מנהלים ואנחנו לא רוצים שהם יעזבו את החברה. פיתחתי תוכנית שעובדת על ערוץ פיתוח אישי ולא מקצועי. בכל שנה נבחרים 20 משתתפים שרמת התרומה והעשייה שלהם למחלקות שלהם גבוהה. הם עוברים סדנאות קבוצתיות, יום ODT במרכז למנהיגות באריאל וכל משתתף מקבל מלגה של 3,000 ש"ח ללימודים והעשרה שאינם קשורים לעולם העבודה, שתפתח אותו כאדם. התכנית מסייעת בפיתוח העובד כאדם ובשימור העובדים.
  • אנחנו יוצאים לנופש חברה אחת לשנה, מהרגע שהחברה הפכה להיות רווחית, כדי שהעובדים יהנו מהפירות של העבודה שלהם.
  • כבר 3 שנים שאנו מוציאים מסע לפולין של עובדים. אנו רואים בפרוייקט זה חשיבות רבה להנצחת זכר השואה והמשך הזיכרון הקולקטיבי ופיתוח מודעות חברתית. אנו מאפשרים לעובדים לצאת ואף לצרף קרובי משפחה, החברה מסבסדת את התשלום והעובד משתתף וימי העבודה שהעובד מפסיד (5 ימים) משולמים על ידי החברה. עובדים שמתנדבים בפעילות שאנחנו עושים עם ניצולי שואה מקבלים סבסוד נוסף למסע. מבחינתנו זאת אפשרות לעשות אותם אנשים יותר טובים, יש לנו מחוייבות כארגון עסקי לזכור ולא לשכוח.
  • עובדת סוציאלית מגיעה אחת לשבועיים, מייעצת ומסבירה למי שצריך על הזכויות בנושאי גירושים, טיפול הקשור להורים מבוגרים וכו'.

דוגמה לסל ההטבות הניתנות לעובדים ב"מימין ישיר:

מה אתם מתכננים לראש השנה?

עושים אצלנו הרמת כוסית ברמה האגפית עם ארוחת צהריים. ניתנים תלושים לפי ותק, המקסימום מגיע ל-550 ש"ח לעובד ותיק (פעמיים בשנה), ככל שאתה ותיק יותר שווי המתנה גדול יותר. לעובד יש את האפשרות לבחור מתוך האתר של Buyme. כמו כן כולנו נוסעים לאמדסטרדם ל-3 לילות, מיד אחרי החגים.

מהם האתגרים שאת חווה בתפקיד?

האתגר המרכזי שלנו הוא להמשיך לצמוח ולשמור על התרבות הארגונית, על רמת מחוברות עובדים גבוהה ועל חיבור ההנהלה לשטח. שימור עובדים במוקדים, שקשור לדור הצעיר הזה, והשוק המאוד תחרותי בעולם המוקדים. אני מקדישה המון תשומת לב לפיתוח התחום של הלמידה הארגונית. נושא שימור הידע והחשיבות של חיבור מקצועי מהיר למסלול העבודה, להביא לרמת ביצועים גבוהה, זה אחד האתגרים הכי גדולים שלנו. אנחנו בונים עכשיו את תחום הלמידה.

מה עם תוכניות לשנה הבאה?

החברה ממשיכה לצמוח והאתגרים שלנו בתחום הם לגייס, להכשיר ולשמר את האנשים הנכונים ביותר בקצב המהיר ביותר כך שהפעילות העסקית של החברה לא תיפגע.

 

אם אתם עושים פרוייקטים מעניינים בחברה ורוצים להתראיין לבלוג שלי, צרו איתי קשר במייל liat.lazar100@gmail.com

האם באמת יש לנו 100 ימי חסד בכניסה לתפקיד?

אומרים שצריך לתת למנהל חדש את 100 ימי החסד שלו.

מה דעתכם, זה ישים? מישהו מכם קיבל 100 ימי חסד כפי שמומלץ? מניסיוני זאת הצהרה שחלק מהארגונים מפזרים, אבל בפועל אין לנו. באחריותינו ובמסגרת המיצוב וההתמקמות שלנו בתפקיד לשכנע את הארגון שזה לא אחראי לנהוג אחרת. זה לא אומר שיצאנו לנוח ונחזור בעוד 3 וקצת חודשים.

יצא לי ללוות מספר מנהלי משאבי אנוש, מנוסים יותר ופחות, שנכנסו לתפקיד בחברה חדשה. המשותף להם היה הפיתוי להביא את התוצאות ולהראות כמה הם היו גיוס מוצלח בזמן מאוד קצר.

בפוסט שכתבתי על כניסה שלי, בעבר, לתפקיד כסמנכ"לית משאבי אנוש בסטארטאפ, ציינתי שביקשתי 90 יום מהמנכ"ל והתפשרנו על 45. גם לי היה קשה לעמוד בלחץ. אני זוכרת שאחרי שבוע המנכ"ל רצה לקבל ממני חוות דעת על תהליכים ואנשים, והדפתי את הלחץ.

בשיחות שלי עם מנהלי משאבי אנוש שנכנסו לתפקיד חדש שאלתי כמה שאלות כדי שנבין את תמונת המצב הארגונית, את האתגרים העומדים בפני הנכנס לתפקיד. זה יאפשר להם לחלק את המשימות לטווח קרוב ורחוק, לתעדף, כי אי אפשר לטפל בהכל.

שלוש השאלות המרכזיות שכדאי שתשאלו בכניסה לתפקיד:

1. מהם האתגרים של הארגון?

אחד האתגרים שעלה היה מיזוג של הארגון בארץ ע"י חברה גדולה בחו"ל. האתגר של החברה בארץ להתמצב מבחינה פוליטית ועסקית בהנהלת הארגון הרוכש. להיות בלתי ניתן להחלפה. איך עושים את זה?

במקרה הזה צריך לדאוג שהארגון הרוכש יכיר את הארגון הנרכש, האנשים, התהליכים והמוצר. הפוקוס של המנכ"ל, חברי ההנהלה ואנשי מפתח המחזיקים בידע ייחודי צריך להתמקד בהבנה של איך הדברים עובדים בארגון האם, לשם כך צריך לצאת מהארגון בארץ. לטוס לפגוש את אנשי המפתח בארגון הרוכש, לדאוג לשתף איתם פעולה וליייצר רוטינות וממשקי עבודה שוטפים. במקביל לדאוג שיגיעו לארץ פונקציות שונות מהארגון הרוכש. התחלה של היכרות, קרוב לעין – קרוב ללב.

אחת הנטיות של ארגונים ישראליים היא להסתדר לבד, להראות שאנחנו יודעים יותר, שאנחנו מבינים. סוג החשיבה הזה מכניס את הארגון הישראלי לבידוד ואח"כ הדרך לפיטורים של עובדים דווקא בישראל מאוד קצרה.

דרך הפעולה – במקרה הזה התמקדנו (מנהל משאבי האנוש ואני) על יצירת/חיזוק הקשר עם הארגון הרוכש.

דוגמה לשלבים בתהליך:

  • מיפוי האנשים המרכזיים בארגון הרוכש שחשוב ליצור איתם קשר.
  • הבנת המבנה הארגוני הפורמלי והבלתי פורמלי. זיהוי האנשים המשמעותיים בחו"ל בכל תחום. נעזרנו באנשי משאבי אנוש בחו"ל, בהיכרויות של המנכ"ל וההנהלה עם גורמים בארגון הרוכש. האנשים בארץ יצרו קשר עם אותם גורמים רלוונטיים והתחילו לעבוד על קשרי העבודה ההדדיים.
  • חיבור של המנכ"ל המקומי להנהלה בחו"ל. חשיבות ההתמקמות שלו בהנהלת החברה הרוכשת, מה שמחייב אותו לטיסות מרובות.
  • בניית הקשר עם אנשי המכירות במקרה הזה היתה קריטית. הגורמים בארץ טסו לחו״ל לפגישות אישיות להצגת המוצר, החברה והארגון, על מנת שאנשי המכירות יכירו את סל הפתרונות ויתחילו למכור גם את המוצר שמפותח בישראל. קשה מאד להזיז דברים מהארץ ובטח כשלא מכירים אותך.

הנושאים הללו עלו לא רק ממשאבי אנוש. אבל הבנת הקריטיות של יצירת ממשק עבודה עם הארגון בחו"ל במהירות, יציאה מאזור הנוחות והיכולת לעזור בחיבורים על ידי עזרה מאנשי משאבי אנוש בחו"ל תרמה מאד לארגון בארץ.

2. מהם האתגרים של משאבי אנוש?

עם מנהלת משאבי אנוש אחרת האתגר היה לייצר שיתוף פעולה עם ועד העובדים ומשאבי אנוש. מנהל משאבי האנוש הקודם לא שם דגש על יצירת קשר עם ועד החברה, לא היה מחובר לשטח. הוועד תפס את מקום משאבי האנוש והיה צורך להחזיר את אמון העובדים בחברה ובמשאבי אנוש כגורם שידאג להם.

דרך הפעולה

  • להבין מה עמדת המנכ"ל לפעילות של הוועד, לנושאים שמטרידים אותם ולקבל את ברכתו לעבודה משותפת שתוריד ממנו ממשק יומיומי. להפוך אותו לגורם שאליו אפשר יהיה לעשות אסקלציה.
  • לייצר תהליך עבודה מובנה של משאבי אנוש עם הוועד.
  • להבין מהם הנושאים שמטרידים את הוועד. לשתף אותם בנושאים שעל סדר היום של משאבי אנוש ולשמוע את דעתם, להתייחס.
  • להכניס פגישות עבודה שוטפות שמוגדרות ביומן ולהגדיר את תוכנן. להכניס לתוכנית העבודה של משאבי אנוש נושאים שקשורים לפעילות הוועד.
  • למפות את מפת הקשרים החברתיים בארגון. מי האנשים החזקים פורמלית ולא פורמלית, האנשים שמובילים חברתית אבל לא נמצאים בעמדות בכירות במבנה הארגוני. ליצור איתם קשר, לשתף, לשמוע את דעתם, לשמוע מה מטריד אותם. לא לתת לוועד להיות הממשק היחיד מולם.
  • לייצר נוכחות של משאבי אנוש בכל החברה, לא רק מול מנהלים.

3. איך לייצר "נצחונות מהירים"?

בכניסה לתפקיד יש המון דברים לטפל וללמוד ובלתי אפשרי להתמודד עם הכל באותה רמת חשיבות ותשומת לב. לכן כדאי לייצר נצחונות מהירים, לבחור תהליכים ומשימות שיביאו לשביעות רצון מהירה, כי הרבה תהליכים לוקחים זמן.

  • גיוס – זה המקום שאם נעשה עבודה טובה נרכוש את ההערכה המקצועית בצורה הכי מהירה. דרך עבודת הגיוס אנחנו מכירים מהר יותר את החברה, מנהלים ועובדים, וברגע שהבאנו תוצאות – ההערכה מגיעה מאוד מהר.
  • להבין מה חשוב למנכ"ל – לפעול בגזרה הזאת, להתמקד בה ולהביא תוצאות. בהרבה מקרים יש נתק בין המנכ"ל לרמה של העובדים וראשי צוותים. לדעת מה קורה גם ברמות האלה, לבוא עם רעיונות ונושאים לפעולה ולבדוק אילו דברים משאבי-אנושיים אפשר להוריד ממנו.

כדי להבין יותר טוב את האתגרים של המנכ"ל, מלבד פגישה איתו בה הוא יציג לנו אותם, נמשיך ונגלגל את העניין ברמה של ההנהלה. נשמע מכל אחד את זווית הראייה שלו לכל אתגר. מה החששות, משאבים העומדים לרשותו, מה נעשה עד כה? בפגישות עם העובדים נשמע את זווית הראייה שלהם לגבי אותם אתגרים.

תוצאות התשאול יתנו לנו חומר למחשבה והבנה של הנושאים לעבודה בצורה מעמיקה יותר. בנוסף נוכל לחזור עם סוג של פידבק למנכ"ל ולשקף לו אותו. אם יש לכם כבר אינפוט משלכם על סמך ניסיונכם והיכרותכם עם הנושא תוכלו להעלות אותו ולשמוע איך מתקבל.

לרוב אין לנו ממש 100 ימי חסד בכניסה לתפקיד. כדי להיות יעילים צריך להיות מאוד ממוקדים במה שיביא תועלת בזמן קצר יחסית. שלוש השאלות שציינתי הן אלה שצריך להתמקד בהן כדי להביא ערך בזמן קצר.

נכנסתם לתפקיד חדש ועצה טובה יכולה לקצר את זמן הכניסה שלכם, אל תהססו התקשרו – 072-3932552

מזמן לא דיברנו על גיוס עובדים

ידוע שהדרך של איש משאבי אנוש לליבו של כל מנהל עוברת דרך גיוס מהיר וטוב של עובדים. רציתי לשמוע את הצד השני, של חברות ההשמה והסורסינג בעניין ולצורך כך ראיינתי את דנה בש שלח, מנכ"לית italent, המתמחה בגיוס טאלנטים ברשת, ושרון כהן, מנכ"לית חברה ההשמה 2match, המתמחה בגיוס בתחום היבוא/יצוא, לוגיסטיקה, כספים ותפעול. את שתי החברות בדקתי והם נמצאים ברשימת המומלצים שלי ב"בדקתי וכדאי".

אלה השאלות ששאלתי אותן:

1. מה הן המשרות הכי מבוקשות היום ע"י חברות, בתחום שלכן?

2match – 

בתחום הלוגיסטיקה המשרות המבוקשות ביותר הן מתאמי שילוח בינלאומי/יבוא/יצוא, משרות בתחום הרכש כגון – קדמי רכש, קניינים ומנהלי רכש, תפ"י, מנהלי מחסנים ולוגיסטיקה.

italent –

בתחום תוכנה –  Fullstack Developer, Python Developer, Real Time Embedded Software Enginee Data, Scientist.

בתחום החומרה –  Analog Desgin Engineer, Logic Design Engineer, Verification Engineer, Physics Engineer

בשנה האחרונה ניתן להבחין במגמת צמיחה משמעותית בגיוס אנשי חומרה בישראל לתחום ה IOT /Automotive Industry

ביניים –  Team leaders, Product Managers, Project Manager

בכירים –  VP R&D, VP Product

2. מהו הזמן הממוצע שלוקח לכן לסגור משרה מבוקשת?

italent – תהליך הגיוס למשרות הנ"ל עתיד לארוך בין חודשיים לארבעה חודשים, ובהתאם לדרישות ספציפיות ולבכירות המשרה.

2match – בממוצע ניתן לומר שמשרה נסגרת בין שבועיים לחודש וחצי.

סגירת המשרה הינה פונקציה של מספר גורמים: 

  1. מהירות תגובת הלקוח למועמדים שנשלחים אליו.
  2. ביורוקרטיות פנימיות אצל הלקוח וכמות הראיונות/מבדקים שעל המועמד לעבור.
  3. היצע של מועמדים בתחומים מסוימים.

3. כמה הצעות בממוצע מקבל מועמד מבוקש?

2match – מאוד תלוי במשרה – ניתן לומר 3-5 הצעות.

italent – היקף המשרות המוצעות למועמדים "מחוזרים" בשוק – 1-4 משרות למועמד.

חשוב – מועמדים רבים בשוק מוגדרים כמועמדים "פאסיביים", חברת iTalent פועלת באופן שיטתי ומקצועי לאיתור טאלנטים ברשתות החברתיות, ניהול תהליכי headhunting ופעיליות חמ"ח.

4. האם אתן חוות את הקושי של מציאת עבודה מעל גיל 40?

italent – גיל המועמדים אינו מהווה אתגר עבורנו, להפך, לעתים אנו למדים כי הפתגם "עם הגיל מגיע הניסיון" הוא קו מנחה ללקוחות הרואים ביציבות תעסוקתית וניסיון רב שנים ערך מוסף רב.

2match – הקושי הוא יותר בכיוון של גיל 50 ומעלה. בין גילאי 40-50 אין קושי מיוחד.

5. מה אתן ממליצות למועמדים מעל גיל 40 לעשות על מנת להקל את החיפוש?

2match – בגילאים הבוגרים יותר ההמלצה היא להתמקד בתוכן המקצועי שרכש המועמדלהיות אקטיבי מאוד בחיפוש העבודה – להיות יוזם ולא להיות בעמדה של ממתין לתשובות… למצוא קשר עם חברות השמה שיש להן אינטרס לקדם אותך, במקום לשלוח למנועי חיפוש סטנדרטיים. לנהל דפים מכובדים ומקצועיים ברשתות החברתיות דוגמת פייסבוק ולינקדאין.

italent – אנו ממליצים למועמדים מעל גיל 40 ומועמדים מנוסים בכלל, בייחוד בעולם של טכנולוגיה משתנה, להישאר מעודכנים בטכנולוגיות חדשות, דבר אשר בא לידי ביטוי בהכשרות מקצועיות. אנחנו ממליצים (הן למועמדים והן ללקוחות) להמשיך ולפתח את הכישורים המגוונים בעולם טכנולוגי משתנה.

6. מה השתנה, מזווית הראייה שלכן, בתחום הגיוס והאם אתן מבחינות במגמות חדשות?

italent – אנו חיים באקו-סיסטם של מועמדים ובדרישה מתמדת בגיוס טאלנטים ורואים הזדמנות חדשה לפתיחות ונכונות של ארגונים שונים בתהליכי הגיוס השונים בתקופה.

2match – הקושי לאתר מועמדים איכותיים, בעלי מוסר עבודה גבוה. בעיית יציבות תעסוקתית בעיקר בקרב מועמדים צעירים (בין הגילאים 20-35). חשיבות הרשתות החברתיות באיתור ובחינת מועמדים.

לאתר של italent

לאתר של 2match

 

אירוע HR Live – איך היה? סיכום ווידאו

כששואלים אותי איך היה האירוע HR Live, אני עונה שהאירוע היה פגז, אחר, שונה, איכותי, מעורר מחשבה לגבי ההמשך והציב רף גבוה להמשך. יש מקום גם לשיפורים לפעם הבאה. האירוע הזה גרם לי להבין שאני רוצה לעשות עוד אירועים כאלה. שהמפגש עם הקוראים, הקהל שלי, הוא משהו שאני מאד נהנית ממנו. הבלחה, אחת לכמה זמן, שתכלול מפגש פנים מול פנים אתכם: הקוראים/מאזינים שלי, עם קולגות ועם המומלצים שלי.

לקרובים לי ששואלים איך היה אני מספרת שרצתי לעבר צוק שמתחתיו תהום בלי לחשוב בכלל שיש מצב שאפול. רצתי ולמזלי, ידיים גדולות החזיקו אותי. תיכננתי, בניתי הלכתי בגדול, לא חשבתי בכלל על אופציה שזה לא יצליח, אולי טיפה, אבל ממש טיפה. והתוצאה: 170 אנשי משאבי אנוש הגיעו (תיכננתי 150) ועוד 30 מומלצים מהאתר שלי.

טריגר נוסף להרמת האירוע היה ההשקה של ״בדקתי וכדאי״. רציתי להכיר לכם את האתר שכולל את המומלצים שלי לאנשי משאבי אנוש. לא עוד אינדקס של ספקים, שקשה לדעת מי באמת טוב, אלא רשימת השירותים, האפליקציות והמוצרים הטובים שבדקתי עבורכם, ולכם נשאר רק לבחור מי מתאים לתקציב ושיש כימיה אישית, ולצאת לעבודה משותפת. השאיפה שלי היא שזה יהיה האתר שאנשי משאבי אנוש יכנסו וימצאו בו את מבוקשם.

הגאווה שלי באירוע היא שהוא היה בנוי מתוך המומלצים שנמצאים אצלי באתר. שהצלחתי בזמן קצר, ואני ממשיכה לעבוד במרץ, להביא כוחות חזקים ל"בדקתי וכדאי" שעזרו לי להרים אירוע איכותי.

וכן, התחלתי לעבוד על האירוע הבא: בשונה מהבלוג שבו אני מאד פרקטית, האירועים בנויים מתוכן ש"מזין את המוח" ולאו דוקא נותן כלים ישימים למה לעשות מחר בבוקר, פלוס חווייה.

כשהתחלתי לחשוב על מה אני כותבת לכם לסיכום נזכרתי בפוסט שהעלתה טליה ליידרמן דר שהיתה באירוע, שאני לא מכירה אישית, וסיכמה בצורה מעולה את מה שהיה. אז צרפתי את הסיכום שלה ואת ההרצאות של כל אחד מהמציגים:

"אתמול הייתי בכנס של Liat Lazar בנושא HR בעולם החדש.
הבטחתי תובנות מהכנס והנה זה בא 🙂
היה מאוד מעניין, קליל ואיכותי. דובר הרבה על המילניאלס, מה מאפיין אותם, איך מרצים אותם כדי שלא יעזבו את מקום העבודה תוך מס' חודשים, ועל מאפייני שוק התעסוקה בעולם החדש.

ההרצאה של Ronen Gafni הייתה מרתקת, הוא דיבר על כך שארגונים צריכים לשנות את חוקי המשחק ואת התגמולים על "ניצחון" או "הפסד". בתכלס חוקי המשחק כבר השתנו, השאלה היא איך וכמה מהר ארגונים יאמצו את השינויים האלה שקורים ב DNA של העובדים שלהם, ועד כמה הם יהיו גמישים מספיק בשביל לשבור ולבנות מחדש ומהבסיס את ההגדרות הכי בסיסיות שלהם כמו שכר, מבנה ארגוני ומודל עבודה.

בהרצאה המשעשעת של Roei Deutsch בעיקר הבנתי עד כמה הפער בין הארגון לבין העובד הוא גדול יותר מתמיד.
הארגון מדבר בשפה אחת, והעובד בשפה אחרת לגמרי. שניהם מדברים באותן המילים, אבל ההגדרות השתנו.
תשאלו מנהל בן 50 או כוכב עולה בן 25 מה ההגדרה ל"הצלחה", או ל"עבודה קשה" או אפילו ל"חברה מסחרית" ותתחילו להבין על איזה פער אני מדברת.
הבנתי שייקח עוד זמן עד שבעולם בכלל ובישראל בפרט – ארגונים ילמדו איך לגשר על הפער הזה. זה נכון שיש חברות שכבר רוצות וכבר מסוגלות לשנות תהליכים, תפישות והתנהגויות. אבל הן מיעוט.
עוד הבנתי, שבעולם שמשתנה בקצב כ-ל כ-ך מהיר, שמאופיין בקפיצות טכנולוגיות כ-ל כ-ך גדולות, שבו כל המאפיינים עוברים טרנספורמציה מול העיניים שלנו: קשה מאוד לנהל מסלול קריירה ארוך טווח.
כי המשחק משתנה כל הזמן, ומה שתקף לגבינו היום זה לא מה שיהיה רלוונטי לנו בעוד שלוש שנים ובטח שבעוד עשר." (מתוך הפוסט של טליה ליידרמן דר)

אני עצמי דיברתי על שתי מגמות מרכזיות בתחום של משאבי אנוש שאנחנו צריכים לתת עליהן את הדעת: ניהול הפרילאנסים בארגון כי הם יכולים לפתור לנו את בעיית הגיוס, ו-People Analytics שמעביר אותנו לדבר על מגמות ולקבל החלטות על סמך נתונים.

תודה למי שהגיע, שלח פידבק ושיתף. אני מתארגנת לאירוע הבא, פרטים בהמשך…

אברהם ביזנס: תרבות, אווירה ועסקים

שימו לב לחזון מקורי, החזון של "אברהם ביזנס": "להביא את הכנסת האורחים של אברהם אבינו למאה ה-21. אברהם אבינו היה התרמילאי הראשון, המארח הגדול מכולם, האב המשותף ליהדות, לנצרות ולאיסלם, והמטרה של אברהם הוסטל היא לייצר את הגשר בין אנשים ותרבויות דרך תיירות".

"אברהם הוסטל" היא רשת הוסטלים עם סניפים בירושלים, נצרת ותל אביב, ממומלצי "לונלי פלאנט" וזוכי פרסים עולמיים רבים. הרשת מאופיינת בקונספט הכנסת אורחים מיוחד ומתנהלת בשיטה קצת שונה מאירגון "רגיל". נפגשתי לראיון עם מעוז ינון, מנהל אברהם הוסטל תל אביב.

מעוז, איזה ערך אתם מייצרים?

"אנחנו מאמינים בחוויית אירוח והכנסת אורחים. בכל מקום שאנחנו פועלים אנחנו שואלים את עצמנו מהם צרכי הקהילה ואיך אנחנו יכולים לעזור. בתל אביב, למשל, אנחנו תומכים בחללים של אמנים, אנחנו בוועד המייסד של עמותת שכונת החשמל, והחלל הזה שאנחנו יושבים בו פתוח בחינם לכל תושבי תל אביב, לבוא לפתוח לפטופ לשתות קפה והכל ללא עלות".

איך אתם מייצרים את האווירה המיוחדת שיש פה?

"גילוי נאות: אותי שמו אותי פה 'כי מעוז יודע לייצר אווירה'. בין השותפים יש מנהלים עם יכולות ניהול יותר גבוהות, אבל לי יש את הנשמה הזאת.

זה מתחיל בזה שאנחנו נותנים תחושת משמעות לעובדים. יש בלוגו ערבית, אנגלית ועברית. יש לנו חזון, אנחנו לא מתביישים להגיד את החזון שלנו והוא לא בא לידי ביטוי במספרים, אלא ערכי. העובדים שלנו, חלקם סטודנטים, שטיילו בעולם ורוצים לפתוח הוסטלים והאירוח הוא חלק מהרצון לתת שירות.

קוד הלבוש שלנו זהה לכל העובדים. אני מסתובב עם התג, לא כתוב 'מנהל'. אנחנו אוכלים כל יום צהריים יחד. אני מקפיד כל יום לעשות סיבוב במלון, הולך לחדרים, לאנשי משק הבית, רואה שההוסטל מתפקד ומתוחזק, יורד לפרטים הקטנים, ואומר בוקר טוב. יש 60 עובדים, וכמובן שאני מכיר את כולם בשם.

מרבית עובדי משק הבית הם מבקשי מקלט, פליטים. יש לנו בונוס לעובד שמביא עובד אחר. אנחנו מנסים להיות להם משפחה תומכת, לדוגמה – אם יש אם חד הורית, נסבסד לה באופן מלא את ארוחות הצהריים. ואם לעובד נולד ילד והוא במצב כלכלי קשה – ניתן לו מענק לידה. אין חובה. אין חוקים מסודרים. פה אנחנו מפעילים שיקול דעת לפי הצורך של העובד.

יחד עם זאת, עובד שלא מתפקד טוב או לא עומד בקריטריונים עולה לשימוע ונפרד ממנו. האנושיות לא פוגעת במקצועיות שלנו. אנחנו רוצים לתת לעובדים שלנו משמעות, ובתמורה הם נותנים בחזרה".

את קונספט האירוח הנדיב הכנסתם ליוזמה חדשה שלכם, אברהם ביזנס, ספר עליו.

"אברהם ביזנס הוא המחלקה העיסקית שפתחנו באברהם הוסטל, כחלק מהרצון להרחיב את סוגי הלקוחות שלנו. אברהם ביזנס פונה ל"נוודים הדיגיטליים", אותם צעירים שמשרדם הוא המחשב האישי ואיתו מטייליים ועובדים בכל מקום, לסטארטאפיסטים ולאנשי ה"צווארון הכחול" שבאים לעבוד בארץ. אנחנו רוצים לתת להם אפשרות לישון בחדר משודרג ובמחיר הוגן.

בנוסף אנחנו משכירים לחברות / עמותות (במחירי הנחה) את חללי העבודה שלנו לצורך כנסים / סדנאות / ארועים פרטיים. מסתבר שיש ביקוש גדול לחללים עם אווירה צעירה, קולית ו"חו"לניקית". הביקוש מפתיע אותנו לטובה. לדוגמא, חברות כמו Wix ,E-bay ,Salesforce שבוחרות לעשות אצלנו סדנאות מנהלים למרות שיש להם אין סוף חללים אצלם".

אז אתם בעצם שילוב של Co Working Spaces ומלון?

"אכן ויותר מזה. לא שילוב בין עבודה ולינה, אלא גם של טיולים וכיף:

אנחנו מנסים ליצור שילוב אחר בין עבודה והנאה שמשתקף בסלוגן שלנו – a Business Stay Abraham Way. בד"כ איש העסקים המסיים יום עבודה מתיש מתפרק בחדר שלו, מזמין אוכל, עובד עוד קצת והולך לישון. אצלנו כל מה שהוא צריך זה לרדת ללאונג' או לעלות לגג של ההוסטל, לפגוש אנשים מכל העולם, לשתות בירה, לשמוע הופעת מוסיקה חיה. הוא יכול גם לצאת איתנו לסיור לירושלים, לסיור בארים הכי מגניב בעיר, או להשתתף בסדנת בישול ישראלי ועוד ועוד.

החשוב הוא שהוא לא לבד, הוא פוגש אנשים, נהנה והולך לישון עם אנרגיה. אנשים פוגשים עוד ועוד "אנשי עסקים" שלאחר שחווים פעם ראשונה את ההוסטל, הם לא רוצים לחזור למלונות העסקים הרגילים".

את אברהם הוסטל מנהלים 5 שותפים. איך מקבלים החלטות בכזה הרכב?

"כל ההחלטות החשובות מתקבלות פה אחד, וצריך לשכנע. לדוגמה: היה שלב שהיינו במשבר, עם תחילת העבודות על הרכבת הקלה ואחרי שכבר השקענו כמה מיליונים. היתה לנו ישיבת שותפים והיינו צריכים לקבל החלטה אם סוגרים את ההוסטל או ממשיכים, כי הרכבת הקלה זאת אי ודאות אחת גדולה. אחד השותפים לא יכול היה להכיל את חוסר הוודאות. היתה ישיבה קשה ורצינית והבנו שאנחנו לא יכולים לכפות עליו להמשיך.

החלטנו להפיל את הפרויקט של אברהם תל אביב. הוצאנו מכתבים לגורמים שונים בידיעה שמפילים את הפרויקט, ואז חזרו אלינו וקיבלנו הקלות משמעותיות שאפשרו לנו לפתוח את ההוסטל ולהמשיך".

באחד האירגונים שעבדתי המוטו היה לקבל החלטות בקונצנזוס, שלדעתי זה יפה, אבל לא מעשי, כי זה גוזל המון זמן ואנרגיה. הקונצנזוס לא משרת את המטרה העיסקית.

"אנחנו בני אדם ובחזון לא הוזכר להיות הרשת הכי גדולה. החזון שלנו הוא לייצר ערך. לכן כל פעם שיש התלבטות או דילמה – אנחנו חוזרים לערכים שלנו: מה אברהם אבינו היה עושה? ובנוסף אנחנו צריכים להיטיב עם הקהילה. עסק לא יכול לקדש רק את השורה התחתונה. הוא צריך להיות הרבה יותר מכיל ומכליל. דבר ראשון לייצר ערך ומשמעות גם ללקוחות וגם לעובדים.

אחת ההחלטות שקיבלנו מההתחלה היא שכר שותף. לא משנה מה תפקידך בשותפות, השכר שלך יהיה זהה לשאר השותפים, כמו בקיבוץ: המנכ"ל של כל הרשת, ואני שמנהל רק את תל אביב מקבלים את אותו שכר. אנחנו שותפים שעובדים בעסק. דרור – שותף, מנהל מזון ומשקאות – מקבל אותו שכר של ירון – מנכ"ל הרשת, למרות שהוא שתי דרגות מתחת. השיוויון בשכר מייצר זהות אינטרסים בין השותפים בקבלת ההחלטות".

איך דואגים לשמור את העובדים הטובים?

"אנחנו בונים ולומדים את זה. לא מזמן הצטרפה נעמה כמנהלת משאבי אנוש. אנחנו מובילים סדנת יזמים במלונאות על "איך לפתוח הוסטל" ונפתחו הרבה אכסניות בעזרת הסדנה. ביומיים אנחנו נותנים כלים איך לפתוח הוסטל. לעובדים הטובים שלנו סיבסדנו ב-100% השתתפות בסדנה, כדי שיום אחד יוכלו לפתוח הוסטל משלהם. בסדנה הם פוגשים עוד יזמים, רואים עוד הוסטלים ומקבלים את הכלים לצאת לדרך עצמאית".

אברהם הוסטל ואברהם ביזנס מתנהלים כמו חברת הייטק רצינית. הם מיישמים ניהול חכם, ממוקד ומהלב. כשהאלמנטים הללו מתחברים, השמיים הם הגבול.

תוכלו לשמוע עוד על החדשנות ולהתרשם מאברהם ביזנס באירוע HR Live  שיערך ב-29/1/18 באברהם הוסטל. לפרטים נוספים על אברהם ביזנס לחצו כאן

 

דילוג לתוכן