ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

האם צריך תהליך הערכת עובדים בארגונים קטנים?

זה הזמן בשנה, ואולי קצת איחרתי את המועד, שהרבה ארגונים מתכוננים לקראת הערכת העובדים. אני מתבשלת עם הפוסט הזה כבר המון זמן ולא יודעת איך לכתוב אותו. בהתחלה חשבתי לפרסם שוב את הפוסט שכתבתי לפני שנתיים על הנושא. הסתכלתי על מה שכתבתי אז, והרגשתי שזה לא מתאים.

למה מה שכתבתי לפני שנתיים לא מתאים לפרסום עכשיו?

כי הערכת עובדים היא לא אירוע שנתי. אירגונים גדולים מסמנים את התאריך ביומן הארגוני ומבצעים אותו כאירוע שנתי עם סיכומים וטבלאות, קביעת שכר, בונוס, תוכניות פיתוח וכו'. אבל באירגונים יותר קטנים, זה לא ככה. שם אין תהליכים וצריך להתחיל מפשוט ובסיסי.

מה אני חושבת על הערכת עובדים? צריך? לא צריך?

עזבו רגע מה אני חושבת. אשתף אתכם בניסוי קטן שערך פרופסור דן אריאלי, ומשם נמשיך.

להלן הניסוי: חילקו משימה זהה לסטודנטים – למלא טופס תמורת דולר. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות:

קבוצה אחת – הסטודנט מילא את הטופס והעביר למנחה. המנחה נתן לסטודנט דולר, לקח את הטופס וגרס אותו.

קבוצה שנייה – הסטודנט מילא את הטופס והעביר למנחה. המנחה נתן לסטודנט דולר, אמר תודה, לקח את הטופס ושם אותו בצד.

תוצאה – הסטודנטים בקבוצה הראשונה פרשו לאחר שמילאו 2-3 טפסים.

בשתי הקבוצות הסטודנטים עשו את אותה עבודה וקיבלו אותו שכר. השוני היה בפידבק, ביחס.

לדעתי צריך, ואפילו חובה לתת פידבק. הייתי רוצה להגיד לכם תעזבו, הכל שטויות, אבל אני לא יכולה כי זה לא נכון. משיחות עם עשרות עובדים ועבודה עם הרבה ארגונים אני יודעת שזה חלק מהותי, קרדינלי בניהול. זה הבסיס. אין הנחות, אין קיצורי דרך. אם אתם חלק מארגון קטן ויש לכם שליטה על העניין, עשו אותו הכי פשוט שאפשר.

איך?

הבסיס להערכת העובדים הן שיחות אחד על אחד עם העובדים בצורה מסודרת אחת לשבוע או שבועיים (לא יותר). אין צורך להינעל על פרקי הזמן של 30 דקות שהקלנדר מכתיב, אפשר לעשות שיחה שכזאת גם ב-20 דקות.

איך לעשות את השיחות? מה המטרה שלהן?

מטרת שיחות אחד על אחד לעקוב בצורה מסודרת ולא אקראית כמו פגישה במסדרון או "אני יושב שולחן לידו ואני כל הזמן שומע מה הוא עושה", אלא לעבור על המשימות בצורה מסודרת עם לוחות זמנים ובדיקת הקשיים בביצוע. אל תשכחו לשאול מה שלומו, מה מפריע לו, איך עברו השבוע/שבועיים האחרונים, שתפו מה עבר עליכם, כולל קשיים ואתגרים, שמעו מה הוא חושב, אולי יש לו רעיון שלא חשבתם עליו? תתייחסו, תנו הרגשה אמיתית שאכפת לכם ממנו. אלה שיחות שהן חובה. ואני יודעת שהרבה מנהלים נמנעים מהן, אבל אין ברירה. לקחתם תפקיד ניהולי, יש לכם אחריות לדאוג לצד השני.

בשיחות האלה דאגו להגיד מה הפריע לכם ומה נעשה טוב, אל תחכו. חשבו תמיד איך הייתם רוצים שהמנהל שלכם ינהג איתכם.

מבחינתי מנהל שמקפיד לקיים את השיגרות הניהוליות, שיחות אחד על אחד ושיחת צוות, עושה את רוב העבודה. יש לו תמונת מצב על מה שקורה עם העובד והמשימות שלו. מה העובד רוצה ומה מעניין אותו. המנהל ידע להשתמש במידע ולקדם את ענייני העובד ברגע המתאים, אם בתהליך ארגוני ואם בטיפול אישי שאינו קשור למשהו גדול יותר.

פיתוח אישי

בעבר כתבתי על 3 פרמטרים שחשובים בשימור עובדים, ואחד מהם הוא פיתוח אישי.

ל-65% מדור ה-Y הפיתוח האישי הוא הגורם המרכזי בבחירת מקום העבודה. את הדור הזה פחות מעניין שכר, כל עוד השכר הוגן ונמצא בממוצע השוק. חשוב להם ללמוד, להעשיר את עצמם ולהתקדם מקצועית. זה המפתח להשאיר אותם בארגון. אל תשכחו את העובדה הזאת ובידקו איתם מה יהווה פיתוח אישי מבחינתם (בשיחת אחד על אחד שלכם).
חשוב לי להדגיש כי הפיתוח האישי הוא קודם כל באחריות העובד. לעובדים יש נטייה להתבלבל ולהאשים את המנהלים בחוסר התפתחות מקצועית שלהם. זה נכון שאחד מתפקידי המנהל הוא לדאוג לפתח ולקדם את העובדים שלו, אבל האחריות הראשונית היא על העובד.

העלאות שכר, בונוסים, אופציות

בחברות קטנות אין תהליך מסודר של מתן שכר/ בונוסים/ אופציות. אני ממליצה למסד משהו כזה. זה מכניס סדר וגורם לעובדים לדעת למה לצפות. כשאין תהליך מתוקשר, אין שליטה. כל חודש-חודשיים עובד אחר נכנס לבקש העלאת שכר או תגמול אחר והדיון עם כל עובד וההסבר מתישים. כשיש תהליך של בחינת התגמול פעם בשנה שהעובדים יודעים שקיים, רמת הלחץ יורדת. הם אמורים לדעת מה מצב החברה, כי אתם מתקשרים איתם על מה שקורה במהלך כל השנה, בשיחות האישיות ובשיחות הצוותיות. אם לא ניתן לתת העלאה זה צריך להיות מדובר. שוב תחשבו איך אתם הייתם רוצים שינהגו איתכם.

ולסיום – סקירת עובדי מפתח

גם אם אתם ארגון קטן, תדאגו לדבר על עובדי המפתח שלכם, מדי תקופה – מקסימום עד שנה – בפורום בכיר. תדעו מי הם, מה התרומה שלהם, האם הם בסיכון? תדאגו להיות פרואקטיביים ובואו אליהם עם רעיונות לפני שהם באים אליכם עם בקשות.

לסיכום, אין מה לגשת לתהליך הערכת עובדים אם אין תהליך ניהולי, תקשורתי, בסיסי בחברה של שיחות אחד על אחד, שיחות צוות ועדכונים של כל החברה. במקרה כזה הערכה השנתית יוצרת מתח וציניות כי היא נראית כמו עוד משהו שצריך לסמן עליו וי.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

נקודות מרכזיות מכנס HRTECH באמסטרדם 24-25/10/2017

זאת הפעם הראשונה שאני מבקרת בכנס בסדר גודל כזה שכולו ממוקד במשאבי אנוש. הכנס נמשך יומיים והיה מלא בדברים מעניינים. היו שם מספר מתחמים:

  • חברות שמציגות (כמו: workday, ADP, Success Factors)
  • המון במות שבהן מתקיימות הרצאות.
  • סטארטאפים שמציגים את המוצר שלהם.

נכנסתי למתחם ענק שהכל בו מתוקתק. הורדתי אפליקציה וקיבלתי גם ספרון עם התוכנית. לקח לי קצת זמן להתאפס על כל השפע הזה. נלחצתי שאני מפסידה המון דברים כשאני בוחרת ללכת למשהו מסוים, אבל אחרי כמה שעות הבנתי שאי אפשר להספיק הכל וצריך לבחור משהו וללכת איתו. נרגעתי והתחלתי להנות.

לא סתם קוראים לנו Startup Nation

בתחום החברות שהציגו בכנס היו 2 קטגוריות:

  1. מערכות גדולות של ניהול משאבי אנוש, hire to fire, כמו: workday, adp, success factors.
  2. מערכות למשימות ספציפיות של משאבי אנוש כמו: תחקור ממליצים, סקרים ארגוניים, גיוס, הערכת עובדים, מערכות לחיבור העובדים והמחלקות בארגון.

נורא רציתי לראות משהו חדשני בכנס. בארץ השוק מתפוצץ מדברים חדשים, רעננים, בכל תחומי משאבי האנוש. וכאן לא ראיתי שום דבר חדשני. חוץ מ –starlinks הישראלית, שמשתמשת בטכנולוגיה לייצר קשרים בין אנשים בארגונים, לא היה שום דבר שמצאתי מעניין.

נקודות מרכזיות, הרצאות מעניינות

זה זמן הפריחה של מנהלי מערכות המידע בארגונים. לנו, אנשי משאבי אנוש, הכי חשוב להיות "חברים טובים" שלהם. אנחנו צריכים להכניס טכנולוגיה לארגון, לתת לאנשים את האומץ להשתמש בדברים, וזו הדרך שלנו לעשות את זה.

חברות עם סיפורים מעניינים

TomTom פיתחה ויצרה את מערכת הניווט החכמה הראשונה והמובילה בעולם, ולפתע נאלצה להפוך את עצמה למשהו אחר: יום אחד השוק שלה נעלם כי גוגל יצאה עם Google Maps, שמציעה בחינם את מה שהם הציעו בכסף. די קטסטרופה. הם החליטו להתמקד בלהפוך את העולם לטוב יותר ולפתח מכוניות אוטונומיות לערים, כאלה שיודעות לנווט ולחנות ולהתנהל בעיר ללא צורך בנהג, ללא זיהום אויר. הם הבינו שניתן להשתמש בידע שהם אוספים לצורך המפות על מה שקורה בעיר: תאונה, גשר נסגר, ולחשב את הפקקים, לעדכן את הרכבים האוטונומיים שלהם בזמן אמת.

כל ארבעת המייסדים של TomTom עדיין בחברה, שקיימת 25 שנה. נדיר.

מובילי דעה בתחום משאבי אנוש

אריאנה הפינגטון ( Arianna Huffington) היא אחת הנשים המשפיעות בעולם, ובין המציגות שהכי הרשימו אותי (אני מדברת כבר שנים בארגונים שעבדתי ועובדת בהם על כל הדברים שהיא הזכירה).

אריאנה מטיפה נגד האילוזיה שכדי להצליח אנחנו צריכים לשרוף את עצמנו. ההפך הוא הנכון.

  • היא מביאה דוגמאות לכך ששינה עוזרת לעסקים. לדוגמה ג'ף בזוס, ה-CEO של אמזון, הצהיר שכשהוא ישן 8 שעות הוא מביא יותר ערך למשקיעים.
  • אנשים צריכים 7-9 שעות שינה. המולטי טסקינג בעייתי.
  • מנסה לחנך לישיבות ללא טלפון, כדי שאנשים יהיו מרוכזים. אם יש משהו יותר חשוב, שלא יהיו בישיבה.
  • פיתחה יחד עם סמסונג אפליקציה שמכבה את הטלפון. קוראים לזה Thrive Mode. אנחנו מחליטים כמה זמן אנחנו רוצים להיות חשופים לכל ערוץ והאפליקציה עוזרת לנו לעשות זאת. לדוגמה, אני רוצה להוריד את כמות הזמן בפייסבוק: אני מגדירה את ההעדפות שלי והאפיליקציה דואגת לחסום אותי בשעות מסויימות.
  • כולנו יודעים מה רמת הטעינה של הטלפון שלנו, אבל לא נדע להגיד מה עם הבריאות שלנו. אנחנו צריכים לדאוג להטעין את ה"בטריות" שלנו כמו שאנחנו מטעינים את אלה של הטלפון.
  • במקום להשתמש במילה work life balance, היא  מעדיפה לקרוא לזה work life integration. כי אנחנו מביאים את העבודה הביתה והכל משולב.

Josh Bersin and Nick Holly דיברו על BIG DATA בהקשר של משאבי אנוש

  • משאבי אנוש ממוקדים בעצמם ולא בעסק. מציפים בעיות, אבל לא מעלים פתרונות.
  • אנחנו צריכים זהות את הבעיות של העסק, ואז להבין מהם הנתונים שאנחנו צריכים לקבל בכדי להציע פתרון.
  • ביג דאטה מפריע להסתכל על הדברים ומביא לנו המון נתונים. אנחנו משקיעים המון זמן בניתוח המידע ורק 5 דקות בהבנה איך אפשר להגיע לפיתרון.
  • הדאטה היא המקור לעבודה שלנו. בלי מידע אמין אנחנו עומדים על קרקע  מעורערת ומסתמכים על פוליטיקה  ודברים שלא מוסיפים  לקבל ההחלטות רציונליות. ביג דאטה היא מילה לקבלת החלטות לא מוטות.

Ian Sampele דיבר על הנושאים המרכזיים שתופסים את סדר היום הניהולי:

  • מחוייבות עובדים – 65%
  • שימור עובדים – 51%
  • אינטגרציה בין מערכות קיימות בארגון – 44%
  • שמירת המידע (במיוחד נתוני עובדים) – 19%
  • הבנה שעובדים מרוצים = לקוחות מרוצים.

Shendricks sharif -autonomous

50% מהתפקידים בעתיד יבוצעו ע״י רובוטים או אוטומציה. החברות העתידיות יהיו שונות. נבנים מפעלים בלי תאורה למשל, כי רובוטים לא צריכים אור. הם לא צריכים משרדים, הם לא צריכים עיצוב ומטבח.

כששאלו אנשים על מי תשפיע המגמה הזאת, 85% אמרו שהיא תשפיע על אחרים ולא על התפקיד שלהם. אנשים חיים בסוג של הכחשה. צאו מאזור הנוחות, הסתכלו סביבכם ותתחילו ל"חשב מסלול מחדש".

בעבר עשינו אוטומציה כמו מכוניות אבל עכשיו המוצרים אוטונומיים, כמו מכונית אוטונומית. המושגים שהשתמשנו בהם והחדשים:

Incremental — disruptive

Automation — autonomy

סיכום:

לא היתה בשורה חדשה בכנס אבל המרצים, שהגיעו מכל העולם, חידדו את המסרים החשובים בנוגע לתפקיד של משאבי אנוש. זה הזמן שלנו לזהור ולהביא ערך, ואני אישית מרגישה את זה. סטארטאפים לוקחים יועצים או מגייסים אנשי משאבי אנוש משלב מאד מוקדם של 6 עובדים, על מנת לבנות את הדברים נכון. וכן, מוכנים לשלם. יש תשומת לב ארגונית למשאב האנושי בגלל המורכבות והקושי בגיוס ושימור עובדים. המון שכל נכנס למשאבי אנוש, כל החברות שמייצרות מערכות מכניסות People Analytics. אנחנו יכולים למדוד הכל ולעשות את הקישורים הנכונים על מנת שנוכל להביא ערך ולקבל החלטות נכונות.

ועכשיו: ״בדקתי וכדאי״

את הבלוג שלי התחלתי לכתוב לפני כשנתיים, במהלך העבודה שלי כמנהלת משאבי אנוש בחברת פארמה גדולה, יציבה וותיקה. הבנתי שאני צריכה לבנות את השם שלי בשוק העבודה לקראת היום שיגיע ואאלץ לחפש עבודה. חשבתי לעצמי שיהיה לי יותר קל אם השם שלי יהיה מוכר.

הבלוג התפתח והצליח, נכנסים אליו מעל 5,000 גולשים בחודש, והם שוהים באתר פרק זמן ארוך. התחלתי ללכת לכנסים ולפגוש רבים מהקוראים שלי שאמרו לי שפנו לספק שהמלצתי עליו בבלוג, וכבר מספר חודשים פונים אלי הרבה ספקים/נותני שירותים/יזמים, בתחום של משאבי אנוש, עם בקשה שאכתוב ואפרסם אותם באתר שלי. 

זה גרם לי לחשוב: מה אני עושה? איך אני משלבת את הדבר הזה בעשייה שלי? יש קוראים שמחפשים את ההמלצות שלי ויש צד שני שרוצה לפרסם אצלי. למה אני מספרת לכם את כל זה? כי זה הביא אותי לדבר הבא שעבדתי עליו –"בדקתי וכדאי".

אז מה זה "בדקתי וכדאי"?

קטגורית המוצרים המומלצים שלי. מוצרים/אפליקציות/שירותים שאני בוחנת בהם את התוכן, הערך, התרומה המקצועית, השימוש והמחיר מזווית הראייה שלי כמנהלת משאבי אנוש. באתר אני מפרסמת המלצה רק על אלה שעברו את הבדיקה שלי. 

אבל לפני שיצאתי לדרך, קיבלתי עם עצמי 3 החלטות חשובות:

  1. חשוב לי מאד לשמור על איכות האתר ואני לא רוצה שהוא יהפוך לשוק של ספקים. 
  2. מצד שני יש כאן פוטנציאל עסקי שאני לא רוצה לפספס. הזדמנות להרוויח כסף. אופס, אמרתי מפורשות שאני רוצה להרוויח כסף, משפט לא שגור בקרב המין הנשי, אנחנו נוטות לתת דברים ללא תמורה, או לקחת תמורה זעומה (מי שמזדהה עם מה שכתבתי מוזמנת ליצור איתי קשר).
  3. חשובה לי השקיפות מול הקהל שלי. לכן התחייבתי לעצמי שאני אבדוק כל ספק באופן אישי, ורק מי שעומד בסטנדרטים שלי – אני אכתוב עליו המלצה. יש כמה ספקים שלא פרסמתי אותם, כי חשבתי שהם לא מספיק טובים לטעמי, בדגש על טעמי בלבד. הם לא נמצאים באתר. זה החלק הכי קשה. להגיד לאחרים שזה לא מספיק טוב בשבילי, כדי לשמור על הרמה הגבוהה ועל האמינות שלי בעינכם, כאיש מקצוע. 

אז יצאתי לדרך…

העליתי לאוויר את "בדקתי וכדאי״. בחרתי דברים מיוחדים, אנשי מקצוע טובים, את כולם בדקתי ולכן הם נמצאים באתר. גייסתי את שלי לואיס, בלוגרית ומעצבת נעליים (למדה בהולנד, ריספקט!) ואת רעות פרנקל, מעצבת פנים, (אמא לשלושה: 4, 2, חודש, ששום דבר לא מרתיע אותה, כולל לבוא אלי לרמת השרון מאזור ים המלח, עם תינוק מתוק בן 3 שבועות, ריספקט!). התפקיד שלהן לשוטט ברשת, להיכנס לבלוגים ולמצוא את הדברים המגניבים והמיוחדים, למצוא את הספקים הקטנים מהפריפריה שלא שמענו עליהם ולפתוח בפניהם את ההזדמנות להגיע לקהל רחב.

סוד קטן  שאני רוצה לשתף אתכם: האתר כבר באוויר מספר ימים. יש כמה תיקונים גרפיים שצריך לעשות, טרם נעשו ויעשו בימים הקרובים. אחרי התלבטויות החלטתי לצאת גם אם זה 80% טוב. אתקן ואשפר תוך כדי תנועה. זה לא קריטי. תחשבו על זה, אם יש לכם דברים שעוד לא מושלמים (מוכנים ב-80%) ואתם לא יוצאים איתם. בעולם של היום 80% זה מספיק טוב. אל תחכו ל-100% כי זה יכול להיות כבר לא רלוונטי.

ומה עכשיו?

  • אני מחפשת ספקים/נותני שירות/יזמים, איכותיים, מקצועיים, שיש להם מה להציע לאנשי משאבי אנוש ורוצים לפרסם ב"בדקתי וכדאי"
  • מחפשת איש/ת מכירות, שיהיה עסוק להביא לקוחות חדשים, מגניבים, חדשניים, יצירתיים, מעניינים, לקהילת משאבי האנוש. עבודה כפרילאנס, תגמול לפי מכירות.

מוזמנים לפנות אלי במייל  liat.lazar100@gmail.com

Meetinkz אחד הרעיונות המבריקים ששמעתי עליהם.

ההיכרות שלי עם דורין התחילה ככה: קיבלתי הודעה באתר שלי וזאת לשונה: "הי ליאת, נכנסתי לבלוג שלך ורציתי שתכנסי ללינק הזה ותגידי לי מה את חושבת".

חשבתי לעצמי, מי זאת שמבקשת ממני להיכנס לאתר שלה בכזאת ישירות בלי שאכיר אותה. אני סקרנית, אז נכנסתי לקישור ונפלה לי הלסת. הרגשתי כמו אליס בארץ הפלאות, כאשת משאבי אנוש הרגשתי שפתרו לי הרבה בעיות וזמן.

מה זה הדבר הזה שכל כך ריגש אותי? הנה הראיון שערכתי עם דורין שרון, מייסדת MEETINKZ שתספר על המיזם:

דורין, מה זה MEETINKZ?

״זו פלטפורמה בינלאומית שמאפשרת לחברות להשכיר און-ליין חדרי ישיבות, לפגישות, סדנאות, אירועים קטנים, בכל מקום בארץ, לפי שעה. באתר ניתן למצוא חדרי ישיבות פורמאליים: מעונבים ומפונפנים, חדרי ישיבות מעוצבים: מודרניים וטרנדיים, וחדרים שלא נולדו חדרי ישיבות, אבל יש בהם כל כך הרבה השראה אז צורפו גם הם.

בשלושה קליקים ניתן להזמין את החלל המושלם עבור הפגישה הבאה, לסמן וי על הלוקיישן ולהתחיל להתמקד בתכנון תוכן הפגישה״.

על איזה צורך MEETINKZ עונים? מה החידוש שהסטארטאפ שלך מביא לעולם?

״עד היום מנהלות משאבי אנוש בחברות, יועצים ארגוניים, מאמנים, מנהלים ועוד, בזבזו זמן רב על חיפוש מקומות למפגשים מכל סוג. מתחילים בחיפוש ברשת ואז עוברים לסאגה של טלפונים, משלוח הצעות מחיר, אחד שלח, אחד ישלח מחר, אחר לא הספיק, ואז צריך להתחיל ולהשוות את ההצעות: אחד כולל מכונת הקפה, בשני אין חנייה ו… אוףףףף איך יוצאים מזה?״.
אצלנו בMeetinkz לעומת זאת בקליק ראשון מגדירים מיקום, כמות משתתפים ואופי המפגש ומקבלים מיד את כל תוצאות החיפוש הרלוונטיות. בקליק שני בוחרים את הלוקיישן המדויק (תו"כ אפשר בצ'ט לשאול אותנו שאלות…ממש אותנו, לא מכונה ולא מחשב, סיגל או אני מיד עונות). קליק שלישי: מ ז מ י נ  י ם.

אנו מאפשרות להיחשף, להתארח ולקבל השראה במקומות קסומים וייחודיים שלא נולדו חדרי ישיבות אבל מאפשרים זאת ואי אפשר למצוא אותם בשום מקום אחר: חדרי טעימות של יקבים, בתי מלאכה שונים ומגוונים ועוד ועוד״.

יש לך דוגמה ללקוח שהייתה לו בקשה יוצאת דופן? ומה הייתה דרך הטיפול שלכם?

״היתה לנו פנייה מחברת סטארטאפ שהיתה צריכה משרדים שייראו משרדי החברה שלהם, לטובת מפגש עם משקיעים. מצאנו להם מקום שקיים אצלנו במאגר ותאם את הדרישות, הם קיבלו מתחם פרטי הכולל לאונג', מטבחון ושני חדרי ישיבות קטנים במחיר יומי מעולה מבחינתם. 
אין כמעט פנייה שאין ביכולתנו לתת מענה
. אנחנו באוויר בסה"כ חודשיים וכבר נתנו מענה לחברות שחיפשו חדר ישיבות מרשים לפרזנטציה, חלל סדנאות באווירה כפרית, בניית תכניות אסטרטגיה עם נוף ירוק, פגישה באווירת סלון ביתי, וידאו קונפרנס עם לקוחות בחו"ל ועד ועוד. כמו כן אנו נותנים מענה לחברות שמחפשות מקום לסדרה של עשרה מפגשים, יומיים רצופים של דיונים ואפילו סדנה רצופה של יומיים כולל לינה ונוף של 24 שעות לים. סיגל, מנהלת הלקוחות שלנו סוגרת להם כל מה שצריך: כיבוד, ארוחות, מיקומים של מגרשי חנייה קרובים… הכל״.  

איך את בוחרת את המקומות?

״בשלבי הפיתוח בחרתי את המקומות אחד אחד. פיזית נסעתי וביקרתי, לאורכה ולרוחבה של הארץ. היום המקומות מוסיפים את עצמם באופן עצמאי ואנחנו מאשרים את הצטרפותם לאחר בדיקת הנכס. גם כעת לאחר שנכס מוסיף את עצמו ואנחנו מאשרים, אני או סיגל נוסעות להכיר ולבדוק באופן אישי. מאוד מאוד חשובים לנו האסתטיקה, השקט, המרחב, המיקום, הניקיון, השירות ומעל הכל הדיוק בפרטים הקטנים, שכל מה שמובטח אכן יהיה קיים במציאות״.

מה לדעתך הערך המוסף של המקומות שאת מצרפת לאתר?

״תחילה המגוון, יש לנו באתר כבר 100 לוקיישנים שאף אחד לא דומה לאחר. אנו מאפשרים ללקוח להתאים בין מטרות הפגישה לאופי החלל. אם לדוגמה הלקוח צריך חדר ישיבות עבור פרזנטציה ללקוח אסטרטגי שלו, יש לנו מגוון חדרים שעונים על הדרישה. אם מחפשים חדר מלא השראה, שונה לגמרי מחדר הישיבות הקיים בחברה, כדי שיינתק את הצוות ויגרום להם לחשוב שונה ולשנות תפיסה – גם לכך יש מגוון לוקיישנים צבעוניים, מעוצבים ומעלים חיוך.
שנית, היכולת להזמין במקום אחד ובפעם אחת: לוקיישן, כיבוד בוקר, עמדת קפה, מקרן מסך וארוחת צהריים. לאפשר למזמין להתמקד בתכנון תוכן הפגישה, שבסוף – זה הכי חשוב״.

 איך עלה הרעיון להקים את החברה?

״במהלך עשר השנים האחרונות עבדתי בתפקידים שונים בענף האירועים. תמיד נמשכתי לשוק העסקי. עם השנים זיהיתי שחברות כל הזמן מחפשות חללים שונים למטרות מגוונות, לשנות, לרגש ובעיקר להוציא את העובדים מאזור הנוחות. בנוסף, בעלי המקומות מאפשרים לעצמם הכנסה פאסיבית בימים ושעות שהחלל שברשותם פנוי וגם פה זיהיתי פוטנציאל״.

אז קמים בוקר אחד ומחליטים להקים חברה?

״אני חושבת שברגע שקמים בבוקר ומבינים שיש לך בידיים משהו שאתה מאמין בו בכל כולך, ממש כזה שגורם לך להתרגש, לחשוב ולהרגיש אותו 24 שעות ביממה, שצמח בך והתבגר אתך וסוף סוף הצלחת לתת לו שם, חייבים לשתף אותו עם העולם. אז יושבים ומתכננים את הסיכונים טוב טוב, ויוצאים לדרך. מהרגע שלקחתי את ההחלטה, לא הסתכלתי אחורה, לא לצדדים, רק קדימה. מבחינתי להסתכל קדימה בלבד זאת הדרך היחידה בה אתה לא נותן לפחדים לשתק אותך, לא נרתע ממחסומים ומבין שזהו, אתה על הדרך המהירה, ויתרת על מה שעשית עד היום… ונשארה לך רק ברירה אחת – להצליח״.

כמה עובדים את מנהלת? ואיזה מנהלת את?

״היום אנחנו 3 אנשי צוות יחד איתי. לכל אחד תפקיד מוגדר, ודעתו של כל אחד היא סופר חשובה. חשוב לי שכל מי שרץ איתי קדימה ירגיש שותף מלא לעשייה. אני אוהבת לשתף, להתייעץ, להעביר את הסמכות הלאה, אין לי שום צורך ורצון לרכז את הכל אצלי. אני יודעת בדיוק במה אני טובה ובמה לא, וכל מה שלא, אני מעבירה למי שכן טוב בו״.

תחנות מרכזיות בקריירה שלך?

״בגיל 24 ובמקביל לתואר הראשון הקמתי את החברה הראשונה שלי "בציר חוויה של טעמים", במסגרתה מיתגתי ושיווקתי יינות בוטיק מהארץ והעולם. לאחר לידת בני הבכור בחרתי להמשיך לדבר הבא וניהלתי את מערך המכירות של קבוצת Deplus שכללה 2 לוקיישנים לאירועים, חברת מוסיקה, חברת קייטרינג והפקות חוץ. שם התאהבתי לראשונה בענף האירועים והבנתי שבעצם כל מה שאני צריכה בחיי המקצועיים אלו תפקידים לא שגרתיים, כאלו שבהם אף יום לא דומה לאחר, שמציפים אותך באדרנלין״.

מה החזון? איפה תרצי לראות את החברה בעוד שנתיים?

״בעוד שנתיים אני מקווה שהלקוחות שלנו לא יצליחו להיזכר איך הם הסתדרו לפני שהיה את MEETINKZ״.

אני מאמינה שהחזון של MEETINKZ יכול להתגשם כי יש כאן רעיון מצויין וביצוע מקצועי, סגרו לנו פינה וכאב ראש גדול. 

בהצלחה!

 

דילוג לתוכן