ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

אפשר להערך למהפכת הפרילאנס, אחת המגמות המשמעותיות בתחום העבודה

את ד"ר ג'ון יונגר הכרתי לפני שנתיים כשהובלתי את קבוצת הלימוד של מנהלי משאבי אנוש במסגרת jolt. אחד התפקידים שלי היה להביא להם את הנושאים הכי חמים שיש בתחום משאבי אנוש, לכיתה. ד"ר ג'ון יונגר היה אחד המרצים שהנושא שדיבר עליו ריתק אותי. הוא דיבר על שוק הפרילאנסרים שגדל ותופס נפח גדול בשוק העבודה ועל המשמעויות שלו על הארגון. מהעבודה שלי בארגונים אני רואה שאנחנו רחוקים מאוד מההבנה שיש צורך להערך לשינוי ולנהל את ה"עסק" אחרת. אני שומעת לא אחת את ההנחיה שצריך לוודא שהפרילאנסרים לא יהיו חלק מהחברה, בהיבטים של מתנות, אירועים, הערכת ביצועים וכדומה, בגלל הסיכון המשפטי. כללי המשחק משתנים וצריך לעבוד אחרת. הראיון עם ד"ר יונגר ייתן לכם כלים לעשות את השינוי.

  • ד"ר גון יונגר, כותב בפורבס, יועץ, מרצה מבוקש באוניברסיטת מישיגן ומשקיע בסטארטאפים.

ביקשתי מג'ון שיתראיין לבלוג שלי והוא נענה בשמחה. כבוד גדול עבורי!

הי ליאת, תודה רבה שהזמנת אותי לבלוג שלך. אני אוהד גדול של הבלוג שלך, של העבודה הנהדרת שנעשית בישראל בתחום משאבי אנוש, ובמיוחד אוהב את האופן שבו משאבי אנוש תורם לסצנת הסטארט-אפ כאן. זה מרשים!

  1. מה זה "אג'ייל טאלנט"?

בתור קהילה אקדמית או תעשייתית, עוד לא מצאנו את המילים הנכונות לתאר את מהפכת הפרילאנס ואת החברים בה. אחד הביטויים הנרדפים לאג'ייל טאלנט הוא "אנשי מקצוע עצמאיים" – מדובר באנשי מקצוע בעלי השכלה, כישורים, וניסיון בעבודה שמקנים להם מעמד של מומחים בתחומם, ושעובדים על בסיס פרויקט עבור ארגונים, לרוב דרך שוקי כישרונות מקוונים כמו Upwork, Toptal, Experfy, או Flexing It.

תרשי לי גם לעשות הבחנה, בכבוד הראוי, בין פרילאנסרים – אנשי מקצוע עצמאיים – לבין מה שאני מכנה "גיגסטרים", מי שלוקחים עבודות במשרה חלקית כדי לסגור את החודש או להגדיל הכנסה.

הסקירה הטובה ביותר שמתארת את הסוגים השונים של עובדים חלופיים היא של סטיב קינג וקרולין אוקלס ב-Emergent Research. זה הקישור: http://www.emergentresearch.com/

  1. ב-2016 פירסמת את הספר Agile Talent. מה גרם לך לכתוב אותו?

ב-2012 עדיין שימשתי יועץ בתור שותף בקבוצת RBL, והובלתי שינוי בתחום משאבי אנוש יחד עם דיויד אולריך. כחלק מפרויקט של אסטרטגיית משאבי אנוש יחד עם McKesson, חורחה פיגוארנדו המנכ"ל ביקש ממני לתת סקירה על המגמות המתפתחות בתחום. אחת מהמגמות הללו הייתה העלייה בשימוש בפרילאנסרים, אך עדיין באופן מוגבל, כהשלמה לפערי כישרונות. מה שהדהים אותי היה היעדר העניין מצד קהילת משאבי האנוש. בזמן אמת, צפינו שיתחולל שינוי של ממש באופן שבו ארגונים מעסיקים כישרונות, ואנשי משאבי אנוש גילו חוסר מעורבות כמעט מוחלט בתהליך הזה. מספר קטן של חברות, כמו Accenture, דיברו על השימוש המתרחב בפרילאנסרים, וראו את השלכותיו הרחבות והאסטרטגיות, אך לא היו רבות כמותן.

אני התעניינתי מאוד בהשלכות של מהפכת הפרילאנס כפי שכיניתי אותה, שהחלה להתעורר, והתחלתי לראיין מנהלים של חברות גדולות וגם של סטארט-אפים, ולדבר עם קבוצות משאבי אנוש. המנהלים, ובעיקר מנהלים בחברות טכנולוגיה, היו להוטים לדבר על התרומה של פרילנאסרים לחברות שלהם: הם ראו בהם מקור של מומחיות טכנית חסכונית לחברה,שחוללו מהפך עבורם מפני שהם קיבלו גישה למשאבים, שעל פי רוב לא יכלו למשוך לחברה או להרשות לעצמם להעסיק במשרה מלאה. זה היה, לדעתי, שינוי אדיר בניהול כישרונות, אך מעטים דיברו על זה ועוד פחות כתבו על זה.

אני רוצה לחשוב שלספר שלי הייתה השפעה קטנה כאחת "הקנריות במכרה", אם תרצי. דוח מק'ינזי שפורסם ב-2016 היה מועיל מאוד, הוא מגיע הרי לכל העולם. אך מניע הצמיחה האמיתי של מהפכת הפרילאנס היה עלייתם של שוקי הכישרונות באינטרנט. כמה מהמוקדמים שבהם הוקמו עוד לפני העשור הנוכחי, אך 2013 ו-2015 היו שנים חשובות ביצירה ובהתרחבות של כישרונות פרילאנס במרחב המקוון. מאותו זמן ואילך ראינו התפוצצות של פלטפורמות שמציעות מגוון הולך וגדל של מיומנויות. כיום, בגלל הטור שלי ב"פורבס", מובא לידיעתי שוק מקוון חדש לכישרונות לפחות פעם בשבוע.

  1. מה הם העקרונות המרכזיים שארגונים צריכים לאמץ כדי לנהל את כוח העבודה הזה?

תודה ששאלת את השאלה הזאת. במאמר שלי שהתפרסם לאחרונה ב"פורבס", תיארתי את ששת "גורמי המוכנות" לארגונים שרוצים לבנות קשר מועיל ובר-קיימא עם פרילנסארים מובילים. אני ממליץ לקוראים לעיין במאמר הזה ב"פורבס" (https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/12/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-i/#535be6f45e4c), אך הנה השישה:

  1. הבהירו מהי אסטרטגיית כוח העבודה ומהו תפקידם של הפרילאנסרים בה. בעבודתנו עם בכירי הנהלה ומנהלי משאבי אנוש בתעשיות שונות, עמיתיי ואני זיהינו שלוש גישות – הוספה הדרגתית ("רק כשצריך"), הגדלה אסטרטגית (שימוש נרחב בפרילאנסרים כדי לבנות ביעילות או להשלים יכולות ארגוניות חשובות, כמו פונקציית העיצוב ב"אפל", מחקר גיאופיזי ב-Exxon Mobil, בינה מלאכותית ב"גולדמן זקס"), ושינוי (הארגון מחזיק כמות קטנה של משאבים במשרה מלאה, ואוסף פרילאנסרים וכישרונות אג'יליים אחרים על בסיס פרויקט; לדוגמה, הפקת סרטי קולנוע, מו"פ בתחום הפרמצבטיקה). חשוב שמנהלי החברה יבהירו היטב מהו תפקידם של הפרילאנסרים בכוח העבודה העתידי, מהי התרומה המצופה מהם, ומה הן ההשלכות עבור עובדים במשרה מלאה. אסטרטגיה ברורה מספקת מפה שמראה איך יבוצעו השינויים הפנימיים הדרושים כדי למשוך פרילאנסרים מעולים. מספר קטן מאוד של ארגונים הרחיבו את הצעת הערך שלהם כמעסיקים, כך שהיא כוללת פרילאנסרים ומתארת למה עליהם לצפות. יותר חברות ילכו בכיוון הזה עם הזמן.
  2. השתמשו בניהול ביצועים ומשוב לפרילאנסרים בצורה מוקפדת. בסופו של דבר, פרילאנסרים תלויים לפרנסתם בקשריהם עם הלקוחות ובהמלצות שלהם. החברות הטובות ביותר עבור פרילאנסרים קובעות יעדים מחמירים אך אפשריים להשגה, מעריכות ביצועים בקביעות, פועלות כאשר תרומת הפרילאנסר לא עומדת בסטנדרט, ומעניקות הכרה לפרילאנסרים על הצטיינות בביצוע, כולל בונוסים משמעותיים על רמת ביצוע גבוהה. פרילאנסרים זקוקים ומעריכים שיחות ביצועים קבועות ומשוב. משוב דו-כיווני מועיל במיוחד, מפני שהוא מספק משוב תדיר לפרילאנסר, וגם נותן לו הזדמנות להצביע על דרכים שבהן הארגון יוכל לשפר את השותפות שלו עמו.
  3. ערבו את הפרילאנסרים בפעילות שלכם והפכו אותם לחלק מהצוות. מחלקות משאבי אנוש בארגונים ממליצות לרוב להימנע מבעיות משפטיות פוטנציאליות על ידי החזקת פרילאנסרים במרחק מסוים מהארגון, כך שמגבילים את התקשורת עמם ואת השתתפותם בפעילויות ואירועים שיכלו לחזק את עבודת הצוות באופן טבעי ולחזק את תחושות החיבור של הפרילאנסרים לארגון הלקוח. החברות המובילות מתגברות על החששות האלה ויוצרות דווקא אווירה של שיתוף פעולה. כפי שמראה מחקרו החדש של סטיב קינג, פרילאנסרים רוצים להרגיש ולקבל יחס כחלק מהצוות ככל שניתן – לדוגמה, להיות בישיבות רלוונטיות ולהשתתף בעדכונים והדרכות צוות (במיוחד אם יש אפשרות להשתתפות וירטואלית).
  4. תנו למנהלים את ההדרכה הדרושה כדי לפקח על פרילאנסרים בצורה אפקטיבית לעתים קרובות מדי, מנהלים טכניים אינם מוכנים כהלכה כדי להוביל ולתמוך בפרילאנסרים בכירים. פרילאנסרים בוחרים בעבודה עצמאית מפני שהם מעוניינים ביחסים קולגיאליים עם הארגון, ולא בקשרי הכפיפות המכבידים לרוב עם מובילי פרויקטים זוטרים וחסרי הכשרה מתקדמת. מרבית המנהלים הבכירים בסקר גלובלי שנערך לאחרונה סברו שהדרכה בנושא "איך לעבוד עם פרילאנסרים" למנהלים היא חיונית וחסרה.
  5. דאגו למדיניות אדמיניסטרטיבית הגיונית שלא מענישה פרילאנסרים לעתים קרובות מדי, המדיניות האדמיניסטרטיבית בארגון בנויה כך שהיא מגינה על החברה מפני פרילאנסרים, במקום לחזק קשר חיובי ומספק עבור שני הצדדים באופן הדדי, בנוגע לחוזים, לתנאי תשלום, ולתנאי עבודה. כשהארגון תלוי יותר בפרילאנסרים, הוא נדרש לסגל את מדיניותו בהתאם למערך חדש של דרישות. בסופו של דבר, מדוע שמומחה חיצוני מבוקש יסכים לתנאי תשלום של שוטף +60, או לדרישות מבישות לגבי הבעלות על הקניין הרוחני שהוא מייצר?
  6. תכננו את העבודה כך שתפיקו את המרב מפרילאנסרים. עניין אחרון וקריטי, הוא לדאוג לכך שהעבודה המוקצית לפרילאנסרים וחלוקת העבודה בין הפרילאנסרים לעובדים במשרה מלאה, יתוכננו להצלחה. לעניין זה יש מספר היבטים: איפה, מה, מתי, ואיך. קודם כל, איפה: האם ניתן לבצע את העבודה, כולה או בחלקה, מרחוק? עבודה מרחוק תמשוך פרילאנסרים איכותיים יותר ותפחית את העלות. שנית, מה: בחברות כמו אפל, ההנהלה מבחינה בין קניין רוחני אסטרטגי במהותו, שהוא מוגן והחברה לא ממהרת לשחרר אותו, לבין עבודה שאינה קניינית ומתאימה יותר לפרילאנסרים. שלישית, מתי: מהי מידת הגמישות בזמני העבודה? האם הפרילאנסר עובד בצמוד לאדם אחר בזמן אמת, או שהוא יכול להחליט מתי לבצע את העבודה? גמישות היא ערך מפתח עבור פרילאנסרים. וההיבט הרביעי ואחרון, איך: האם יש לפרילאנסר מרחב פעולה לגשת לעבודה כראות עיניו, או שהוא חייב לפעול בהתאם לנוהל מוכתב? מרחב פעולה עשוי לייצר פתרונות חדשניים יותר.

    1. אילו יכולות או שינויים זה דורש ממנהלים ומאנשי משאבי אנוש?

  7. זו שאלה טובה, ואני חושש שאין לי תשובה מדויקת כפי שהייתי רוצה. עבורי, זה מסתכם בארבעה שינויים:
    1. "בריף" חדש. זה אומר שקודם כל, אנשי משאבי אנוש צריכים לראות את כלל כוח העבודה כחלק מהבריף – הנחיות העבודה שלהם. רוב אנשי משאבי אנוש שאני פוגש, עדיין מאמינים שתפקידם הבסיסי הוא לדאוג לאנשי הארגון העובדים במשרה מלאה – למשוך, לפתח, להעריך, לתגמל, ולשמר אותם. אבל כישרונות "לא קבועים" מייצגים כיום עד כדי 30-40% מכלל כוח העבודה. 90% מכוח העבודה של אפל אינם עובדי אפל. 50% מכוח העבודה של גוגל אינם עובדי גוגל. אפילו חברות ייעוץ משתמשות בפרילאנסרים להשלמת כוח העבודה שלהן או להוספת מומחיות בתחומים ספציפיים על בסיס פרויקט.
    2. מיומנויות חדשות. הרחבת מערך המיומנויות של משאבי אנוש. הרשי לי לשתף את התוצאות של ניסוי לא מעודד. בכל פעם שאני נותן הרצאה לאנשי משאבי אנוש, אני שואל אותם שאלה אחת: כמה זמן אתם משקיעים בקריאה על מגמות מתפתחות או על כלים חדשים במשאבי אנוש, וכמה בקריאה על מגמות חדשות וטכנולוגיות אצל המתחרים, שישפיעו על הארגון שלכם, על פעילותו העסקית, ועל הלקוחות שלכם. למרבה הצער, התשובה הממוצעת היא פחות משעה בשבוע. מהפכת הפרילאנס היא חלק מהמהפכה הטכנולוגית והתחרותית שעומדת להשפיע על כל ארגון וארגון בדרכים עמוקות, ואני לא חושב שמשאבי אנוש מוכנים לזה. מה שלמדתי הוא שמנהיגים עסקיים לומדים מיומנויות של משאבי אנוש הרבה יותר מהר, ממה שאנשי משאבי אנוש לומדים מיומנויות עסקיות. זהו מתכון בדוק להפוך לבלתי רלוונטיים. ואנו כבר רואים את ההשפעה: אחוז השותפים העסקיים מתחום משאבי אנוש ירד בהתמדה ב-10 השנים האחרונות.
    3. תפקידים חדשים. בעולם שבו 30, 40 או 50 אחוז מכוח העבודה הוא "אג'יל", משאבי אנוש צריכים למקד את מבטם על קהילת הפרילאנסרים. הייתי רוצה לראות יצירת תפקיד של ניהול כישרונות חיצוניים במחלקות משאבי אנוש. בעל התפקיד הזה ידאג לטפח יחסים עם מאגרי כישרונות חשובים של פרילאנסרים, יעבוד בצמוד לשוקי כישרונות מקוונים המשמשים שותפים לארגון, יחלוק מידע על ביצועים של פרילאנסרים עם מחלקות ברחבי הארגון, ויוודא שהמנהלים יקבלו את ההדרכה הדרושה כדי לעבוד עם פרילאנסרים בצורה אפקטיבית.
    4. מומחיות בשינוי. ההמלצה האחרונה לאנשי משאבי אנוש היא לבנות את המיומנויות של עצמם בניהול שינויים. במחקר האחרון של RBL ואונ' מישיגן על כישורי משאבי אנוש, שהייתי שותף לכתיבתו, המשוב היה ברור מאוד: אנשי משאבי אנוש ניחנו בתכונות חיוביות רבות, אך זיהו שלושה תחומים חשובים לשיפור: בניית כישורי מנהיגות לחולל שינוי, ובמיוחד אבחון ותכנון השינוי, הקדשת תשומת לב רבה יותר למגמות חיצוניות שמשפיעות או ישפיעו על הארגון ועל מחזיקי העניין שלו, וצורך להתוודע יותר לטכנולוגיה כדי להרגיש בנוח יותר ולהיות מיומנים יותר בשימוש בה ככלי לשינוי. אני ממליץ לקוראים לעיין במאמר משאבי אנוש מן החוץ אל הפנים שהייתי שותף לכתיבתו יחד עם דייב אולריך, וויין ברוקבנק ומייק אולריך. מאמר המתאר את הממצאים הכלליים נמצא כאן: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/hrm.21536
  1. האם יש סכנה שכמות גדולה מדי של פרילאנסרים יגרמו לתפקוד בלתי יעיל בארגון? אם כן, מה המלצתך?

זה ייתכן, אך אינני סבור שהבעיה היא במספר הפרילאנסרים. לדעתי, יעילות או חוסר יעילות בהעסקה או בפריסה של הפרילאנסרים בארגון היא פונקציה של היערכות. הייתי ממליץ לקוראים שלך לחזור לששת גורמי המוכנות שציינתי קודם. אם הארגון לא תכנן את האסטרטגיה שלו עד הסוף מתי ואיך להשתמש בפרילאנסרים, או שהוא לא מתייחס אליהם כראוי או מזלזל בהם, או מעורר חשדנות וחוסר אמון בין הפרילאנסרים לעובדים במשרה מלאה, או שמנהלי הפרויקטים אינם אפקטיביים בבחירה, בקליטה או בניהול של פרילאנסרים, לא מן הנמנע שיתפתחו בעיות.

דרך אגב, במאמר עבור "פורבס", הפניתי לסקר פשוט וקצר שיסייע לאנשי משאבי אנוש להעריך את המוכנות הנוכחית של הארגון שלהם. זה הקישור: https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/14/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-ii/#7fd356b5473d

  1. באילו תפקידים בעיקר נראה את אותו כוח עבודה?

זו שאלה מעניינת, ואני חושב על זה כך: ההבדל היחיד בין עובד חברה לאיש מקצוע עצמאי או פרילאנסר, הוא הדחף היזמי של הפרילאנסר לשלוט יותר על זמן העבודה שלו, ועבור מי הוא עובד. הביטחון שהרגיש אבי בזכות זה שעבד עבור חברה מסוימת כבר נעלם. ארגונים כבר לא זוכים לאמון כזה היום. כתוצאה מכך, מונח חדש נכנס ללקסיקון: "solopreneur" – חיבור של "סולו" ו"יזם". ללא שום ספק, אנן נראה השתתפות רבה יותר במרחב הפרילאנס והתפוצצות של תפקידים חדשים. עם הזמן מספר הפרילאנסרים ימשיך לגדול הרבה מעבר למה שאנו רואים היום. הכרתי טייסים פרילאנסרים בחברות תעופה מסחריות, אנתרופולוגים של תרבויות שעובדים כפרילאנסרים, מומחי ארכיאולוגיה דיגיטלית פרילאנסרים, רופאים ורופאי שיניים פרילאנסרים, והרשימה עוד ארוכה.

  1. באילו תפקידים לא היית ממליץ להעסיק כוח עבודה מהסוג הזה?

זו שאלה טובה. כתבתי בעבר שארגונים צריכים להיות "בעלים" של כישורי הליבה שלהם. אך הזמנים משתנים. אנו חיים בעולם שבו פרק הזמן הממוצע של "דור ה-Y" במקום עבודה הוא פחות משנתיים, ומחצית-החיים של ידע הנדסי היא פחות מ-5 שנים. כשאנשים ומומחיות "באים והולכים" כל כך מהר, אני תוהה אם יש גבול כלל לשימוש בפרילאנסרים. אני תוהה אם קיים יתרון תחרותי אמיתי להעסקה קבועה עבור ארגונים, ואם ארגונים באמת יוצרים מספיק ערך עבור עובדי משרה מלאה שעדיף על חיי פרילאנס.

  1. על מה אתה עובד עכשיו, מה הפרויקט הבא?

תודה ששאלת. הפרויקט החשוב שלי ביותר בימים אלה הוא להיות סבא גאה לשני ילדים נפלאים: נוקס בנג'מין (4 חודשים) וויליאם מארי (3 חודשים). בצד המקצועי, אני ממשיך לייעץ ולהשקיע בכמה סטארט-אפים מעולים בתחום הטכנולוגיה במשאבי אנוש. אחד שקרוב ללבי הוא jolt, פלטפורמת למידה-משותפת שנוצרה כאן בישראל על ידי רועי דויטש והצוות המדהים שלו. אני נרגש ממש לגבי ההתרחבות שלהם לאירופה ולארה"ב. דרך אגב, אני יודע שהיית מעורבת וסייעת מאוד לצוות של jolt. אני ממשיך להעניק ייעוץ אסטרטגי במשאבי אנוש, דבר שאני נהנה ממנו מאוד. ואני גם נהנה לכתוב את הטור שלי #FreelanceRevolution עבור "פורבס". התשלום עלוב, ואני כותב 5-7 מאמרים בכל חודש, אבל ה"הטבות" פנטסטיות. אני זוכה לפגוש, לראיין, וללמוד מיזמים צעירים שמחוללים את מהפכת הפרילאנס, לכתוב על המהפכה שהם מובילים, ולשתף רעיונות עם קבוצות שונות כמו קהילת הבלוג שלך. בשבוע שעבר שוחחתי מרחוק עם קבוצות מקמבודיה, טורקיה וישראל, והשבתי לשאלות מספרד, בריטניה ואיטליה. אין טוב מזה!

תודה שששיתפת אותנו בניסיון והידע הרב שלך. מחכים לשמוע על הדברים הבאים.

ולראיון באנגלית:

I met Dr. Jon Younger two years ago when I led a learning group of HR managers as part of Jolt. One of my jobs was to bring the hottest issues in the HR field into the classroom. Dr. Jon Younger was one of the lecturers whose subject fascinated me. He spoke about the ever-growing freelancer market, which is capturing a large share of the labor market and what this means for the organization. From my work in organizations, I see that managers and HR professionals are very far from truly understanding that there is a need to prepare for a change and to manage the “business” differently. The rules of the game are changing.

Dr. Jon Younger, writes for Forbes, is a consultant and much sought-after lecturer at the University of Michigan, and also invests in startups.

I asked Dr. Younger if I could interview him for my blog, and he gladly agreed. A great honor for me!

Hi Liat, and thanks very much for inviting me to your blog.  I’m a big fan of your blog, the great HR work being done in Israel, and particularly how HR is contributing to the startup scene here.  Its impressive!

  1. What is Agile Talent?

As an academic or industry community, we really haven’t come up with good words to describe the freelance revolution and its members.  A good synonym for agile talent would be independent professionals – professionals who have the education, credentials and work experience to be considered expert in their field, and who work on a project basis for organizations, typically through online talent marketplaces like Upwork, Toptal, Experfy, or Flexing It.

Let me also differentiate, respectfully, between freelancers – independent professionals – and gigsters who take on part time jobs to make ends meet or to increase their income.

The best overview of the different types of alternative workers is offered by Steve King and Carolyn Oakels at Emergent Research.  Here’s a link: http://www.emergentresearch.com/

  1. In 2016, your book, Agile Talent, was published. What compelled you to write it?

In 2012 I was still consulting as a partner of the RBL Group, and leading the HR transformation practice together with Dave Ulrich.  As part of an HR strategy project with McKesson, Jorge Figuerado the CHRO asked me to give an overview of emerging trends and one trend was the increasing but, at that time, still fairly narrow use of freelancers to supplement talent gaps.  What amazed me was the lack of interest by the HR community.  In real time, we were watching a fundamental shift in how organizations were resourcing talent and HR was almost entirely uninvolved.  A few firms like Accenture were talking about the greater use of freelancers, and saw its broader and more strategic implications, but not many.  I was deeply interested in the implications of this budding freelance revolution as I called it and starting interviewing leaders of both large companies and startups, and speaking to HR groups.  Leaders, particularly leaders of tech companies, were eager to talk about the contribution that freelancers played in their companies: this was a source of cost efficient technical expertise that was rocking their world because they had access to resources they often couldn’t attract or afford on a full-time basis.  It was, in my view, a huge transformation of talent management, but few were talking about it and fewer were writing about it.

I’d like to think my book had a small impact as one of the “canaries in the coal mine” so to speak.  McKinsey’s report in 2016 was very helpful, they have such a global reach.  But the real driver of growth in the freelance revolution was the rise of online talent marketplaces.  A few early examples were founded before the current decade, but 2013 and 2015 were big years in the creation and expansion of online freelance talent.  From there we’ve seen an explosion of platforms offering an increasingly broad array of skills.  These days, because of my Forbes column, I receive information on a new online talent marketplace at least once of week.

  1. What are the key principles that organizations need to adopt in order to manage this workforce?

Thanks for asking this question.  In a recent Forbes article, I described the six critical “readiness factors” for organizations that want to build an advantaged and sustainable relationship with top freelancers? I encourage readers to check out the article in Forbes (https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/12/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-i/#535be6f45e4c), but here are the six:

  1. Communicate a clear workforce strategy and the role of freelancers in it. Working with executives and HR managers across industries, colleagues and I have identified three approaches – incrementalism (“only when necessary”), strategic augmentation (freelancers used extensively to efficiently build out or supplement important organizational capabilities e.g, design in Apple, geophysical research in Exxon Mobil, AI in Goldman Sachs), and transformational (the organization owns few full-time resources, and assembles freelancers and other agile talent on a project basis e.g., film production, pharmaceutical R&D). It is important for executives to clearly communicate the role of freelancers in the future workforce, the contribution expected of them, and the implications for full-time employees. A clear strategy provides a map for making the internal changes needed to attract top freelancers. A very few organizations have expanded their employer value proposition to include freelancers and describe what they can expect. More companies will move in this direction over time.
  2. Practice rigorous performance management and feedback for freelancers. After all, freelancers depend on client relationships and endorsements for their livelihood. The best companies for freelancers set rigorous but achievable results, assess performance regularly, act when contribution is not up to high standards, and recognize freelance high performance including potentially significant performance bonuses. Freelancers need and value regular discussion of performance and feedback. Two-way feedback is particularly useful, providing both frequent feedback to the freelancer, and providing the freelancer with opportunity to identify ways for the organization to improve its partnership with him or her.
  3. Engage freelancers and make them part of the team. Organizations are often advised by HR departments to prevent potential legal problems by keeping freelancers at arm’s length, restricting communication and participation in activities and events that would naturally reinforce teamwork and increase freelancers’ feelings of connectedness to the client organization. Top companies transcend these concerns and create an environment of collaboration. As Emergent Research’s Steve King points out, freelancers want to be feel and be treated like part of the team to the full extent possible, for example, participating in relevant meetings and attending updates and team training (especially where virtual attendance is possible).
  4. Provide managers with the training needed to effectively supervise freelancers. Too often, young technical managers are ill prepared to lead and support senior freelancers. Freelancers choose independent work because they seek a collegial relationship with the organization, rather than the often heavy handed subordinate relationship of untrained and junior project leads. A majority of executives in a recent global survey believed “how to work with freelancers” training for managers was essential and lacking.
  5. Ensure reasonable administrative policies that don’t punish freelancers. Too often, administrative policies are designed to protect companies from freelancers, rather than reinforce a positive, mutually satisfying relationship regarding contracts, payment terms, and working conditions. Depending more on freelancers requires organizations to adapt their policies to a new set of requirements. After all, why would a sought after external expert accept a 60 day payment policy or egregious IP ownership demands?
  6. Design the work to get the most from freelancers. A critical last action is to ensure that the work assigned to freelancers, and the division of work between freelancers and full-time employees, is designed for success. This has several aspects: where, what, when and how. First, where: Can the work be completed, in part or whole, remotely? Remote work will attract more top freelancers and reduce cost. Second, what: At companies like Apple, management distinguishes between truly strategic IP that is guarded and closely held, and work that is non-proprietary and may be more appropriate for freelancers. Third, when: How flexible is the timing of work? Is the freelancer collaborating closely with other individual in real time, or can the freelancer decide when to do the work? Flexibility is a key value of freelancers. And, fourth and finally, how: Does the freelancer have latitude to approach the work as he or she sees fit or must he or she follow a prescribed protocol? Latitude may generate more innovative solutions.
  7. What abilities or changes does this require of HR managers and professionals?

It’s a good question, and I worry that I may not have as sharp an answer as I should.  For me it comes down to these four changes:

  1. A new brief. The first is that HR professionals need to see the entire workforce as part of their brief.  Most HR professionals I meet still believe that their fundamental role is attending to the full-time workforce – attract, develop, assess, reward, and retain.  But “non-regular” talent now represents as much as 30-40% of the total workforce.  90% of Apple’s workforce aren’t Apple employees.  50% of Google’s workforce aren’t Google employees.  Even consulting firms are utilizing freelancers to supplement their workforce or add specialized expertise on a project basis.
  2. New skills. A second factor is expanding the HR skill set.  Let me share the results of a discouraging experiment.  Wherever I teach or lecture, I ask HR professionals one question: how much time do you spend reading about emerging trends or new tools in HR, and reading about new competitive trends and technologies that will impact your organization, its business and customers.  Sadly, the average response is less than an hour a week.  The freelance revolution is part of a technology and competitive revolution that will impact every organization in profound ways, and I don’t think HR is ready.  What I’ve learned is that business leaders are learning HR skills faster than HR professionals are learning business skills.  That’ a recipe for obsolescence.  And we’ve seen the impact: the percentage of HR business partners has dropped precipitously in the last 10 years.
  3. New roles. In a world where 30, 40 or 50% of the workforce is agile, HR needs eyes on the freelance community.  I’d like to see an external talent management role created within HR.  That role would build relationships with key freelance talent pools, work closely with partner online talent marketplaces, share performance information on freelancers across the organization, and ensure managers have the training they need to work effectively with freelancers.
  4. Change mastery. The last recommendation is for HR professionals is to build up their skills in change mastery and transformation.  In the last RBL/Michigan HR competency study I co-authored, the feedback was very clear: HR professionals had many positive attributes, but identified three important areas for improvement: build change leadership skills, especially diagnosis and change planning, pay greater attention to external trends that are or will impact the organization and its stakeholders, and become more comfortable and adept at using technology as a change tool.  I encourage readers to check out HR From the Outside In by myself, Dave Ulrich, Wayne Brockbank and Mike Ulrich.  An article describing the overall findings can be found here: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/hrm.21536
  1. Is there a risk that an overly large number of freelancers will cause the organization to function ineffectively? If so, what do you recommend?

Possibly, but I don’t think the problem is one of numbers; in my view effectiveness or ineffectiveness in engaging and deploying freelancers is a function of alignment.  I’d encourage your readers to return to the six readiness factors I mentioned earlier.  If the organization has a badly thought through strategy for when and how to use freelancers, or mistreats or disrespects them, or provokes suspicion and distrust between freelancers and fulltime employees, or project managers aren’t effective at selecting, on boarding or managing freelancers, problems are inevitable.   By the way, in an article for Forbes, I shared a simple and brief survey to help HR professionals assess their organization’s current readiness.  Here’s the link: https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/14/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-ii/#7fd356b5473d

  1. In what positions do you believe we will mainly see this workforce?

It’s an interesting question, and I think about it this way: the only difference between an employee and an independent professional or freelancer is the entrepreneurial urge to take greater control over when and for whom I work.  The security that my father felt he had working for a particular company is all but evaporated; organizations are generally not well trusted these days.  As a result, a new term has entered the lexicon: solopreneur.  Without question, we will see greater participation in freelancing and an explosion of different roles. Over time the numbers of freelancers will continue to grow well beyond what we see today.  I’ve met freelance commercial airline pilots, freelance cultural anthropologists, freelance digital archeologists, freelance physicians and dentists, and the list goes on.

  1. For what positions would you advise against using this type of workforce?

It’s a good question.  I’ve written in past that organizations should “own” their core competencies.  But times change.  We live in a world where the average tenure of a Gen Y is less than two years, and where the half-life of engineering knowledge is less than 5 years.   With people and expertise coming and going so quickly, I wonder whether there is any limit to using freelancers.  I wonder whether there is any true competitive advantage of regular employment for organizations, and whether organizations are truly creating enough value for fulltime employees that it beats a freelance life.

  1. What are you working on now, and what is your next project?

Thanks for asking.  My most important project these days is being a proud grandfather to two wonderful kids: Knox Benjamin (4 months) and William Murray (3 months).  On the work side, I continue to advise and invest in a few great startups in the HR tech area.  One that’s close to my heart is jolt, the co-learning platform created here in Israel by Roei Deutsch and his amazing team.  I’m super excited about their expansion into Europe and the U.S.  By the way I know you’ve been involved and very helpful to the jolt team.  I continue to do some strategic HR consulting which I enjoy very much.  And I’m also enjoying writing my #FreelanceRevolution column for Forbes.  The pay is awful, and I’m writing 5-7 articles each month, but the benefits are fantastic: I get to meet, interview, and learn from the young entrepreneurs who are creating the freelance revolution, write about the revolution they are leading, and share ideas with groups like your blog community.  Last week I spoke to groups remotely in Cambodia, Turkey, and Israel, and responded to inquiries from Spain, the U.K., and Italy.  What could be better!

שימוש חכם ויצירתי ב- People Analytics – ראיון עם נעמי פרקש, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-Taboola

People Analytics הוא אחד התחומים החמים במשאבי אנוש. זה מביא אותנו מדיבור על תחושות לעובדות. נעמי פרקש משתפת בתובנות מאוד מעניינות הקשורות לשימור עובדים והערכת ביצועים, שהגיעה אליהן באמצעות שימוש ב-People Analytics.

מה Taboola עושה?

Taboola מחברת אנשים לתוכן שיכול לעניין אותם והם לא היו מודעים לזה. אנחנו עובדים עם יוצרי תוכן מכל הסוגים, מפרסמים ואתרי תוכן, כמו Ynet ו-וואלה.

מהו הרקע המקצועי שלך?

אני נמצאת ב-Taboola מ-2010. לפני כן עסקתי בייעוץ בסטארטאפים, והייתי מנהלת משאבי אנוש ברנסיס כחמש שנים.

אני בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א, את התזה שלי עשיתי על משאבי אנוש בסטארטאפ. יש לי 3 ילדים מקסימים ובעל שף, אני מסודרת.

People Analytics

מהם האתגרים של משאבי אנוש ב-Taboola?

אנחנו חייבים להיות כל הזמן רלוונטיים. החברה זזה מהר. צריך להכיר את האנשים, את העסק ולשפר כל הזמן. המטרה היא שהתהליכים יהיו יותר מדוייקים, שהאנשים יבואו לידי ביטוי. מה שמתאים היום לא בהכרח יתאים למחר. צריך לנסות דברים חדשים כל הזמן.

החברה גדלה נורא מהר. הצטרפתי לחברה כעובדת מס' 25, והיום אנו מונים *987 עובדים בכל העולם, בהם 423 בישראל. כל יום מצטרף עובד.

*במשאבי אנוש יש צוות של 31 איש: יש לנו 4 פונקציות, בארץ ובחו"ל.

*אלי ישירות מדווחים 12 אנשים.

  • *נכון לזמן הראיון

אתם עובדים עם כלים של people analytics כבר לפחות שנתיים, איך נולד הצורך?

הצורך נולד מזה שהחברה מונעת נתונים. לכן זה היה נכון בעיני שגם החלטות שקשורות לאנשים יילקחו בחשבון על בסיס מידע. בנוסף, הייתי מאוד סקרנית לגבי מה עומד מאחורי תופעות של נתונים. קראתי על זה קודם ועשיתי בעצמי את ניתוחי התחלופה.

בדקתי מגמות כמו האם יש קשר בין עזיבות של עובדים לחודשי השנה, כדי לחזות ולראות מתי אנחנו יותר פגיעים. היה לי ברור שאפשר להוציא מזה יותר דברים. וזה היה בהלימה לכיוון המחשבתי-ארגוני.

קראתי, חקרתי והחלטתי שאני רוצה לגייס פונקציה כזאת בארץ ובארה"ב.

בארץ לא מצאתי. למדתי שיש הרבה כשרונות בתחום בארה"ב בלאס וגאס. הבחור שגייסתי עבד במקינזי, בארה"ב. הוא דוקטור לפיזיקה שמהר מאוד מצא עצמו נמשך לסיפור מאחורי הנתונים. למה הגענו, האם הנתונים טובים לנו, איך X ישפיע על Y.

האתגר היה לקחת אנשי משאבי אנוש שמדברים על תחושות, ללמד אותם לא לפחד מהנתונים ולהראות להם איך זה יכול לעזור להם. היה חשש שזה ייתר אותם, שהם "לא טובים בזה". מה שצריך זה לפרק את ה"זה" המסתורי, למשהו שהוא פחות מאיים.

מה שיפה ב-people analytics זה שאני מראה  את העובדות שבבסיס הסיפור. זה חוסך את הדיון הלוך וחזור של "האם זה נכון", "על מה זה מבוסס", "מי אמר". אני לא מדברת על תחושות בחלק של זיהוי הבעיה, למרות שיש להן מקום בחלקים אחרים של הדיון, כמו בפתרון הבעיה.

לדוגמה: עשינו תהליך של סקר עמדות ודבר ראשון שבדקנו היה במה אנחנו טובים ובמה פחות, לפי קבוצות שונות שהגדרנו. דרך people analytics חיפשנו עמוק יותר – קורלציות לגבי איזו תשובה חיובית בנושא אחד תביא לתשובה חיובית במשהו אחר.

מצאנו שאצל רוב עובדי טאבולה התשובה לשאלה "יש לי את המערכות שתומכות בעבודה שלי" לא מנבאת את שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה, כי רוב העובדים ירוצו למצוא פתרונות אם תהיה להם בעיה עם המערכות, חוץ משתי קבוצות: כספים ומערכות מידע.

שם המערכות קריטיות לעבודה שלהם והם לא יכולים למצוא פתרונות אחרים. ראינו שבשתי המחלקות האלה יש קורלציה בין שביעות הרצון מרמת המערכות שתומכות בעבודה לבין ההישארות שלהם בחברה. זה ניבא תחלופה. אם אני אראה בעיית תחלופה במחלקות האלה אני אדע ללכת לראות את מצב המערכות התומכות.

People Analytics

באיזה כלי אנליטיקס אתם משתמשים?

היום אנחנו משתמשים ב-Tableau. הם מתחברים לכל המערכות הארגוניות הקיימות, ו- Tableauיודעת לייצר דש בורד מעולה. קודם השתמשנו ב-Alteryx.

מה השימוש שאת עושה בנתונים?

אני מחפשת להכניס לעבודה של משאבי אנוש רובד של נתונים, והשאלות שאני שואלת את עצמי: אילו נתונים אני צריכה? מה יעזור לי להבין את הסיטואציה לעומק?

עשינו לאחרונה שיחות פידבק חצי שנתיות שהיו ממוקדות בשאיפות הקריירה של העובדים. שאלנו את העובדים האם הקריירה מתקדמת למקום שהם רצו.

גילינו הטייה חיובית מאוד – שהעובדים נתנו למנהלים ציונים טובים על קיום השיחות. מכך אנחנו מסיקים משהו גם על פיתוח המנהלים שאנחנו עושים, אבל גם על חשיבות השיחות הללו עבורם. עצם השיחה הזו, שהיא שונה מהשטאנץ הרגיל של שיחות משוב, היתה אירוע חיובי.

בניתוח המשך בדקנו אם מנהלים מדרגים שונה גברים ונשים אצלם בצוות. וראינו שבתמונה הכוללת, יש סיכוי גבוה יותר שאישה תקבל את דירוג הביצועים הגבוה ביותר. פשוט יותר מהן  דורגו כסופרסטאריות. עכשיו אנחנו רוצים לבדוק האם מנהלות ומנהלים מדרגים את העובדים שלהם אותו דבר.

יש לך לך שני אנשי אנליטיקס, מה התפקיד שלהם ומה הרקע?

יש שני אנשי אנליטיקס ומגייסים שלישי בארה"ב, כי יש שם את המיומנות. את הרביעי אגייס בארץ בעתיד.

התפקיד כולל: לקבל פרויקט ניתוחי, לאסוף את הנתונים מהמקורות השונים ולהוציא תובנות. בשלב ראשון הניתוחים הם לפי קורלציה. בשלב שני, אני כבר מצפה ליותר פרואקטיביות, להריץ שאילתות ולמצוא את ההיגיון של מה מוביל למה.

הרקע של האנשים האלה: אידיאלית אנליסטים או data science . אבל אני אהיה פתוחה לפרופילים נוספים, במיוחד כשאני מגייסת בארץ. בארה"ב אנשים מודעים ופתוחים לתחום, בארץ עדיין פחות. לתפקיד יכול לבוא בחשבון גם מישהו שלמד תואר שני בפסיכולוגיה, שכלל הרבה ניסויים, הרבה עבודה עם נתונים ואוהב את זה.

איך המנהלים בארגון מגיבים לזה?

דיבור על נתונים טבעי לארגון. כשהחלטתי להוסיף את הפונקציה הזו, לא היתה שאלה למה אני עושה את זה. אנליטיקס נשמע להם טוב, טבעי. העובדה שרצינו את זה הראתה שאנחנו מבינים את השפה שטבעית ונכונה לארגון, אז זה הוסיף לנו נקודות. זה שם את משאבי אנוש במקום רציני, חדשני.

ההנהלה שלנו מבינה, אכפת לה מאנשים והם מבינים את התבונה העסקית של להבין ולדאוג לאנשים.

 

ספר שנעמי ממליצה: Work Rules: Insights from Inside Google That Will Transform How You Live and Lead by Laszlo Bock

 

 

לא רק בהייטק מפנקים את העובדים. ראיון עם ליאת שמואלי, סמנכ"ל משאבי אנוש ב"מימון ישיר"

לא רק בהייטק עושים דברים יפים ומפנקים את העובדים. הייתי בחברת "מימון ישיר" כדי לראות פעילות של תרומה לקהילה שהם עושים בשיתוף עם Make a Wish ויצאתי נלהבת. יצא לי להכיר חברה שאני פחות מכירה, חברה שעושה דברים מקסימים, משקיעה בעובדים. ביקשתי מליאת שמואלי, סמנכ"ל משאבי אנוש, לשתף אותנו בפעילות של משאבי אנוש. ליאת נענתה לבקשה שלי והנה הראיון:

ספרי קצת על החברה.

מימון ישיר חברת אשראי חוץ בנקאי קיימת 11.5 שנה, ומונה מעל 500 עובדים. הגיל הממוצע הוא 32. החברה צומחת בפעילות שלה בכל שנה. 36% אחוז בחברה הם גברים ו-64% נשים.

מה הרקע שלך?

בעשר השנים האחרונות אני סמנכ"ל משאבי אנוש במימון ישיר, קודם לכן הייתי מנהלת משאבי אנוש חטיבתית ומנהלת הדרכה בדפי זהב.

מהם הדברים שאת הכי גאה שעשית בשנה האחרונה?

אנחנו עושים פה מלא, אבל ישנם שני דברים שאני גאה בהם במיוחד:

  1. עלינו בדירוג BDI. לפני כשנה נכנסנו לדירוג ישירות למקום 75 והשנה עלינו למקום 44. זאת עלייה מטורפת בשנה וזה מעיד על תפיסת העובדים את הארגון  ואת רמת המחוברות הגבוהה שלהם, לצד תפיסת מועסקים במשק את מימון ישיר כמעסיק אטרקטיבי.

מה עשינו כדי להגיע לשם? אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה על מחוברות ארגונית ויצירת זהות בין העובד לבינינו. בנוסף, החברה נעשית יותר מוכרת בשוק ברמת העשייה בעזרת עבודה בפייסבוק שמדברת על מחוברות עובדים, מיתוג מעשית.

2. זכינו בתחרות המצויינות של העמותה לניהול משאבי אנוש. זכינו בציון לשבח בשני פרוייקטים, אחד בתחום הערכת עובדים – מישחוק של תהליך הערכת עובדים, והשני על הטמעת מערכת ניהול ידע בארגון, מערכת שמאפשרת לעובדים חדשים וקיימים למצוא את כל הידע במקום מרוכז.

ספרי על תהליך הערכת עובדים.

בעשור האחרון אנחנו עושים תהליך הערכת עובדים מדי שנה. בשנת 2017, שנת העשור של החברה, לקחנו את תהליך הערכת העובדים והפכנו אותו לסוג של משחק קלפים שהמנהל יכול לשחק עם העובדים שלו. המשחק מאפשר סוג של תקשורת בלתי פורמלית בין המנהל לעובד על עבר, הווה ועתיד.

המשחק מלווה את התהליך הקלאסי הכולל טופס הערכה ממוחשב, אך המשחק מאפשר שיח פתוח והגעה לרבדים אחרים ואישיים יותר.

השנה המשכנו בתהליך עם המשחק והוספנו דגשים ארגוניים חדשים כחלק מתהליך הטמעת LEAN בארגון.

משך תהליך ההערכה הוא חודשיים, והוא משולב עם תהליך קידומי השכר.

התפעלתי מכמות הדברים שאתם עושים לרווחת העובדים שלכם, שתפי אותנו בפעילות.

  • תרומה לקהילה – לתפיסתי התפקיד שלנו כארגון הוא להוות פלטפורמה לעובד לעשות פעילות התנדבותית בקהילה. אנחנו כמעט לא עושים פעילות שיש בה רק מתן כסף בקהילה, אלא פעולות שהעובד משתתף בהן ולצד זה החברה תורמת כסף.
  • אירועים לילדים ולמשפחות
  • תוכנית עובדים כוכבים – כשבניתי אותה היא נגעה בזה שיש לי הרבה חברה צעירים שנמצאים בין ארבע לשש שנים בחברה. אנשים שלא יהיו מנהלים ואנחנו לא רוצים שהם יעזבו את החברה. פיתחתי תוכנית שעובדת על ערוץ פיתוח אישי ולא מקצועי. בכל שנה נבחרים 20 משתתפים שרמת התרומה והעשייה שלהם למחלקות שלהם גבוהה. הם עוברים סדנאות קבוצתיות, יום ODT במרכז למנהיגות באריאל וכל משתתף מקבל מלגה של 3,000 ש"ח ללימודים והעשרה שאינם קשורים לעולם העבודה, שתפתח אותו כאדם. התכנית מסייעת בפיתוח העובד כאדם ובשימור העובדים.
  • אנחנו יוצאים לנופש חברה אחת לשנה, מהרגע שהחברה הפכה להיות רווחית, כדי שהעובדים יהנו מהפירות של העבודה שלהם.
  • כבר 3 שנים שאנו מוציאים מסע לפולין של עובדים. אנו רואים בפרוייקט זה חשיבות רבה להנצחת זכר השואה והמשך הזיכרון הקולקטיבי ופיתוח מודעות חברתית. אנו מאפשרים לעובדים לצאת ואף לצרף קרובי משפחה, החברה מסבסדת את התשלום והעובד משתתף וימי העבודה שהעובד מפסיד (5 ימים) משולמים על ידי החברה. עובדים שמתנדבים בפעילות שאנחנו עושים עם ניצולי שואה מקבלים סבסוד נוסף למסע. מבחינתנו זאת אפשרות לעשות אותם אנשים יותר טובים, יש לנו מחוייבות כארגון עסקי לזכור ולא לשכוח.
  • עובדת סוציאלית מגיעה אחת לשבועיים, מייעצת ומסבירה למי שצריך על הזכויות בנושאי גירושים, טיפול הקשור להורים מבוגרים וכו'.

דוגמה לסל ההטבות הניתנות לעובדים ב"מימין ישיר:

מה אתם מתכננים לראש השנה?

עושים אצלנו הרמת כוסית ברמה האגפית עם ארוחת צהריים. ניתנים תלושים לפי ותק, המקסימום מגיע ל-550 ש"ח לעובד ותיק (פעמיים בשנה), ככל שאתה ותיק יותר שווי המתנה גדול יותר. לעובד יש את האפשרות לבחור מתוך האתר של Buyme. כמו כן כולנו נוסעים לאמדסטרדם ל-3 לילות, מיד אחרי החגים.

מהם האתגרים שאת חווה בתפקיד?

האתגר המרכזי שלנו הוא להמשיך לצמוח ולשמור על התרבות הארגונית, על רמת מחוברות עובדים גבוהה ועל חיבור ההנהלה לשטח. שימור עובדים במוקדים, שקשור לדור הצעיר הזה, והשוק המאוד תחרותי בעולם המוקדים. אני מקדישה המון תשומת לב לפיתוח התחום של הלמידה הארגונית. נושא שימור הידע והחשיבות של חיבור מקצועי מהיר למסלול העבודה, להביא לרמת ביצועים גבוהה, זה אחד האתגרים הכי גדולים שלנו. אנחנו בונים עכשיו את תחום הלמידה.

מה עם תוכניות לשנה הבאה?

החברה ממשיכה לצמוח והאתגרים שלנו בתחום הם לגייס, להכשיר ולשמר את האנשים הנכונים ביותר בקצב המהיר ביותר כך שהפעילות העסקית של החברה לא תיפגע.

 

אם אתם עושים פרוייקטים מעניינים בחברה ורוצים להתראיין לבלוג שלי, צרו איתי קשר במייל liat.lazar100@gmail.com

האם באמת יש לנו 100 ימי חסד בכניסה לתפקיד?

אומרים שצריך לתת למנהל חדש את 100 ימי החסד שלו.

מה דעתכם, זה ישים? מישהו מכם קיבל 100 ימי חסד כפי שמומלץ? מניסיוני זאת הצהרה שחלק מהארגונים מפזרים, אבל בפועל אין לנו. באחריותינו ובמסגרת המיצוב וההתמקמות שלנו בתפקיד לשכנע את הארגון שזה לא אחראי לנהוג אחרת. זה לא אומר שיצאנו לנוח ונחזור בעוד 3 וקצת חודשים.

יצא לי ללוות מספר מנהלי משאבי אנוש, מנוסים יותר ופחות, שנכנסו לתפקיד בחברה חדשה. המשותף להם היה הפיתוי להביא את התוצאות ולהראות כמה הם היו גיוס מוצלח בזמן מאוד קצר.

בפוסט שכתבתי על כניסה שלי, בעבר, לתפקיד כסמנכ"לית משאבי אנוש בסטארטאפ, ציינתי שביקשתי 90 יום מהמנכ"ל והתפשרנו על 45. גם לי היה קשה לעמוד בלחץ. אני זוכרת שאחרי שבוע המנכ"ל רצה לקבל ממני חוות דעת על תהליכים ואנשים, והדפתי את הלחץ.

בשיחות שלי עם מנהלי משאבי אנוש שנכנסו לתפקיד חדש שאלתי כמה שאלות כדי שנבין את תמונת המצב הארגונית, את האתגרים העומדים בפני הנכנס לתפקיד. זה יאפשר להם לחלק את המשימות לטווח קרוב ורחוק, לתעדף, כי אי אפשר לטפל בהכל.

שלוש השאלות המרכזיות שכדאי שתשאלו בכניסה לתפקיד:

1. מהם האתגרים של הארגון?

אחד האתגרים שעלה היה מיזוג של הארגון בארץ ע"י חברה גדולה בחו"ל. האתגר של החברה בארץ להתמצב מבחינה פוליטית ועסקית בהנהלת הארגון הרוכש. להיות בלתי ניתן להחלפה. איך עושים את זה?

במקרה הזה צריך לדאוג שהארגון הרוכש יכיר את הארגון הנרכש, האנשים, התהליכים והמוצר. הפוקוס של המנכ"ל, חברי ההנהלה ואנשי מפתח המחזיקים בידע ייחודי צריך להתמקד בהבנה של איך הדברים עובדים בארגון האם, לשם כך צריך לצאת מהארגון בארץ. לטוס לפגוש את אנשי המפתח בארגון הרוכש, לדאוג לשתף איתם פעולה וליייצר רוטינות וממשקי עבודה שוטפים. במקביל לדאוג שיגיעו לארץ פונקציות שונות מהארגון הרוכש. התחלה של היכרות, קרוב לעין – קרוב ללב.

אחת הנטיות של ארגונים ישראליים היא להסתדר לבד, להראות שאנחנו יודעים יותר, שאנחנו מבינים. סוג החשיבה הזה מכניס את הארגון הישראלי לבידוד ואח"כ הדרך לפיטורים של עובדים דווקא בישראל מאוד קצרה.

דרך הפעולה – במקרה הזה התמקדנו (מנהל משאבי האנוש ואני) על יצירת/חיזוק הקשר עם הארגון הרוכש.

דוגמה לשלבים בתהליך:

  • מיפוי האנשים המרכזיים בארגון הרוכש שחשוב ליצור איתם קשר.
  • הבנת המבנה הארגוני הפורמלי והבלתי פורמלי. זיהוי האנשים המשמעותיים בחו"ל בכל תחום. נעזרנו באנשי משאבי אנוש בחו"ל, בהיכרויות של המנכ"ל וההנהלה עם גורמים בארגון הרוכש. האנשים בארץ יצרו קשר עם אותם גורמים רלוונטיים והתחילו לעבוד על קשרי העבודה ההדדיים.
  • חיבור של המנכ"ל המקומי להנהלה בחו"ל. חשיבות ההתמקמות שלו בהנהלת החברה הרוכשת, מה שמחייב אותו לטיסות מרובות.
  • בניית הקשר עם אנשי המכירות במקרה הזה היתה קריטית. הגורמים בארץ טסו לחו״ל לפגישות אישיות להצגת המוצר, החברה והארגון, על מנת שאנשי המכירות יכירו את סל הפתרונות ויתחילו למכור גם את המוצר שמפותח בישראל. קשה מאד להזיז דברים מהארץ ובטח כשלא מכירים אותך.

הנושאים הללו עלו לא רק ממשאבי אנוש. אבל הבנת הקריטיות של יצירת ממשק עבודה עם הארגון בחו"ל במהירות, יציאה מאזור הנוחות והיכולת לעזור בחיבורים על ידי עזרה מאנשי משאבי אנוש בחו"ל תרמה מאד לארגון בארץ.

2. מהם האתגרים של משאבי אנוש?

עם מנהלת משאבי אנוש אחרת האתגר היה לייצר שיתוף פעולה עם ועד העובדים ומשאבי אנוש. מנהל משאבי האנוש הקודם לא שם דגש על יצירת קשר עם ועד החברה, לא היה מחובר לשטח. הוועד תפס את מקום משאבי האנוש והיה צורך להחזיר את אמון העובדים בחברה ובמשאבי אנוש כגורם שידאג להם.

דרך הפעולה

  • להבין מה עמדת המנכ"ל לפעילות של הוועד, לנושאים שמטרידים אותם ולקבל את ברכתו לעבודה משותפת שתוריד ממנו ממשק יומיומי. להפוך אותו לגורם שאליו אפשר יהיה לעשות אסקלציה.
  • לייצר תהליך עבודה מובנה של משאבי אנוש עם הוועד.
  • להבין מהם הנושאים שמטרידים את הוועד. לשתף אותם בנושאים שעל סדר היום של משאבי אנוש ולשמוע את דעתם, להתייחס.
  • להכניס פגישות עבודה שוטפות שמוגדרות ביומן ולהגדיר את תוכנן. להכניס לתוכנית העבודה של משאבי אנוש נושאים שקשורים לפעילות הוועד.
  • למפות את מפת הקשרים החברתיים בארגון. מי האנשים החזקים פורמלית ולא פורמלית, האנשים שמובילים חברתית אבל לא נמצאים בעמדות בכירות במבנה הארגוני. ליצור איתם קשר, לשתף, לשמוע את דעתם, לשמוע מה מטריד אותם. לא לתת לוועד להיות הממשק היחיד מולם.
  • לייצר נוכחות של משאבי אנוש בכל החברה, לא רק מול מנהלים.

3. איך לייצר "נצחונות מהירים"?

בכניסה לתפקיד יש המון דברים לטפל וללמוד ובלתי אפשרי להתמודד עם הכל באותה רמת חשיבות ותשומת לב. לכן כדאי לייצר נצחונות מהירים, לבחור תהליכים ומשימות שיביאו לשביעות רצון מהירה, כי הרבה תהליכים לוקחים זמן.

  • גיוס – זה המקום שאם נעשה עבודה טובה נרכוש את ההערכה המקצועית בצורה הכי מהירה. דרך עבודת הגיוס אנחנו מכירים מהר יותר את החברה, מנהלים ועובדים, וברגע שהבאנו תוצאות – ההערכה מגיעה מאוד מהר.
  • להבין מה חשוב למנכ"ל – לפעול בגזרה הזאת, להתמקד בה ולהביא תוצאות. בהרבה מקרים יש נתק בין המנכ"ל לרמה של העובדים וראשי צוותים. לדעת מה קורה גם ברמות האלה, לבוא עם רעיונות ונושאים לפעולה ולבדוק אילו דברים משאבי-אנושיים אפשר להוריד ממנו.

כדי להבין יותר טוב את האתגרים של המנכ"ל, מלבד פגישה איתו בה הוא יציג לנו אותם, נמשיך ונגלגל את העניין ברמה של ההנהלה. נשמע מכל אחד את זווית הראייה שלו לכל אתגר. מה החששות, משאבים העומדים לרשותו, מה נעשה עד כה? בפגישות עם העובדים נשמע את זווית הראייה שלהם לגבי אותם אתגרים.

תוצאות התשאול יתנו לנו חומר למחשבה והבנה של הנושאים לעבודה בצורה מעמיקה יותר. בנוסף נוכל לחזור עם סוג של פידבק למנכ"ל ולשקף לו אותו. אם יש לכם כבר אינפוט משלכם על סמך ניסיונכם והיכרותכם עם הנושא תוכלו להעלות אותו ולשמוע איך מתקבל.

לרוב אין לנו ממש 100 ימי חסד בכניסה לתפקיד. כדי להיות יעילים צריך להיות מאוד ממוקדים במה שיביא תועלת בזמן קצר יחסית. שלוש השאלות שציינתי הן אלה שצריך להתמקד בהן כדי להביא ערך בזמן קצר.

נכנסתם לתפקיד חדש ועצה טובה יכולה לקצר את זמן הכניסה שלכם, אל תהססו התקשרו – 072-3932552

מזמן לא דיברנו על גיוס עובדים

ידוע שהדרך של איש משאבי אנוש לליבו של כל מנהל עוברת דרך גיוס מהיר וטוב של עובדים. רציתי לשמוע את הצד השני, של חברות ההשמה והסורסינג בעניין ולצורך כך ראיינתי את דנה בש שלח, מנכ"לית italent, המתמחה בגיוס טאלנטים ברשת, ושרון כהן, מנכ"לית חברה ההשמה 2match, המתמחה בגיוס בתחום היבוא/יצוא, לוגיסטיקה, כספים ותפעול. את שתי החברות בדקתי והם נמצאים ברשימת המומלצים שלי ב"בדקתי וכדאי".

אלה השאלות ששאלתי אותן:

1. מה הן המשרות הכי מבוקשות היום ע"י חברות, בתחום שלכן?

2match – 

בתחום הלוגיסטיקה המשרות המבוקשות ביותר הן מתאמי שילוח בינלאומי/יבוא/יצוא, משרות בתחום הרכש כגון – קדמי רכש, קניינים ומנהלי רכש, תפ"י, מנהלי מחסנים ולוגיסטיקה.

italent –

בתחום תוכנה –  Fullstack Developer, Python Developer, Real Time Embedded Software Enginee Data, Scientist.

בתחום החומרה –  Analog Desgin Engineer, Logic Design Engineer, Verification Engineer, Physics Engineer

בשנה האחרונה ניתן להבחין במגמת צמיחה משמעותית בגיוס אנשי חומרה בישראל לתחום ה IOT /Automotive Industry

ביניים –  Team leaders, Product Managers, Project Manager

בכירים –  VP R&D, VP Product

2. מהו הזמן הממוצע שלוקח לכן לסגור משרה מבוקשת?

italent – תהליך הגיוס למשרות הנ"ל עתיד לארוך בין חודשיים לארבעה חודשים, ובהתאם לדרישות ספציפיות ולבכירות המשרה.

2match – בממוצע ניתן לומר שמשרה נסגרת בין שבועיים לחודש וחצי.

סגירת המשרה הינה פונקציה של מספר גורמים: 

  1. מהירות תגובת הלקוח למועמדים שנשלחים אליו.
  2. ביורוקרטיות פנימיות אצל הלקוח וכמות הראיונות/מבדקים שעל המועמד לעבור.
  3. היצע של מועמדים בתחומים מסוימים.

3. כמה הצעות בממוצע מקבל מועמד מבוקש?

2match – מאוד תלוי במשרה – ניתן לומר 3-5 הצעות.

italent – היקף המשרות המוצעות למועמדים "מחוזרים" בשוק – 1-4 משרות למועמד.

חשוב – מועמדים רבים בשוק מוגדרים כמועמדים "פאסיביים", חברת iTalent פועלת באופן שיטתי ומקצועי לאיתור טאלנטים ברשתות החברתיות, ניהול תהליכי headhunting ופעיליות חמ"ח.

4. האם אתן חוות את הקושי של מציאת עבודה מעל גיל 40?

italent – גיל המועמדים אינו מהווה אתגר עבורנו, להפך, לעתים אנו למדים כי הפתגם "עם הגיל מגיע הניסיון" הוא קו מנחה ללקוחות הרואים ביציבות תעסוקתית וניסיון רב שנים ערך מוסף רב.

2match – הקושי הוא יותר בכיוון של גיל 50 ומעלה. בין גילאי 40-50 אין קושי מיוחד.

5. מה אתן ממליצות למועמדים מעל גיל 40 לעשות על מנת להקל את החיפוש?

2match – בגילאים הבוגרים יותר ההמלצה היא להתמקד בתוכן המקצועי שרכש המועמדלהיות אקטיבי מאוד בחיפוש העבודה – להיות יוזם ולא להיות בעמדה של ממתין לתשובות… למצוא קשר עם חברות השמה שיש להן אינטרס לקדם אותך, במקום לשלוח למנועי חיפוש סטנדרטיים. לנהל דפים מכובדים ומקצועיים ברשתות החברתיות דוגמת פייסבוק ולינקדאין.

italent – אנו ממליצים למועמדים מעל גיל 40 ומועמדים מנוסים בכלל, בייחוד בעולם של טכנולוגיה משתנה, להישאר מעודכנים בטכנולוגיות חדשות, דבר אשר בא לידי ביטוי בהכשרות מקצועיות. אנחנו ממליצים (הן למועמדים והן ללקוחות) להמשיך ולפתח את הכישורים המגוונים בעולם טכנולוגי משתנה.

6. מה השתנה, מזווית הראייה שלכן, בתחום הגיוס והאם אתן מבחינות במגמות חדשות?

italent – אנו חיים באקו-סיסטם של מועמדים ובדרישה מתמדת בגיוס טאלנטים ורואים הזדמנות חדשה לפתיחות ונכונות של ארגונים שונים בתהליכי הגיוס השונים בתקופה.

2match – הקושי לאתר מועמדים איכותיים, בעלי מוסר עבודה גבוה. בעיית יציבות תעסוקתית בעיקר בקרב מועמדים צעירים (בין הגילאים 20-35). חשיבות הרשתות החברתיות באיתור ובחינת מועמדים.

לאתר של italent

לאתר של 2match

 

אז מה את עושה כל היום?

אני כותבת את הפוסט הזה מתוך הרבה הרהורים על "מי אני, מה אני?". מדברים היום על אנשי העולם החדש שלא הולכים במסלול קריירה רגיל, כמו לדוגמה בפודקאסט שלי עם טל ראט. אנשים שעושים גם וגם וגם, קצת כמוני – עושים כמה דברים. אבל אנחנו הרי אוהבים לשים אנשים במשבצת: "מגייסת", "יועצת", "מנחת סדנאות" וכד'. הקיטלוג הזה קל ועושה סדר בראש. ואני? אני לא נכנסת למשבצת הזאת, אני בכמה משבצות.

המסלול הקלאסי שלנו, אנשי משאבי אנוש שיוצאים יום אחד לעצמאות, בדרך כלל ברור: עוסקים בגיוס לחברות, מלווים מנהלים ואנשי משאבי אנוש, מנחים סדנאות וגם מרצים. לי קרה משהו קצת אחר והוא קרה בזכות הבלוג שכתבתי תוך כדי עבודה כשכירה בארגון. אני עושה גם וגם, וזה לא תמיד ברור מי אני ובמה אפשר להיעזר בשירותי.

אלה השירותים הקלאסיים שאני נותנת:

  • ייעוץ והרצאות. אני מלווה סטארטאפים בבניית משאבי האנוש ומלווה מנכ"לים, יזמים, מנהלות משאבי אנוש. מרצה בפני ארגונים ומוסדות אקדמיים על נושאים כמו ניהול, חדשנות. בנוסף אני גם ג'ולטרית, מרצה בקמפוס של ג'ולט.
  • יצירת  תוכן בתחומי משאבי אנוש באמצעות הבלוג, הפודקאסט ואירועי תוכן איכותיים.
    HR2GO, הפודקאסט הראשון שיש בתחום משאבי אנוש. אני חושבת שגם הבלוג שלי הוא הבלוג הראשון שיש בארץ בתחום משאבי אנוש.

ועכשיו, הכירו את המוצר החדש שלי – "בדקתי וכדאי".

  • הכל התחיל מביקורים שלי בחברות שבהן אני מייעצת. התגובות מהשטח היו שהבלוג נהדר ומשתמשים במוצרים שאני כותבת עליהם בבלוג. חשבתי לעצמי שזה מעניין וזה ריגש אותי שאנשים סומכים על חוות הדעת שלי.
  • מהצד השני אני כל הזמן מקבלת פניות מספקים שרוצים שאכתוב או אפרסם אותם אצלי. גם זה מעניין.
  • מהצד השלישי, השאלה הכי נפוצה בקבוצות של משאבי אנוש היא על מי אתם ממליצים בתחום כזה או אחר?
  • מאד התלבטתי מה לעשות ואיך. היה לי ברור שנפלה בחלקי הזדמנות לחבר בין שני הצדדים, שהיא לא טריוויאלית, ושאני יכולה להרוויח מכך. אבל איך אני עושה את זה ושומרת על ניקיון והוגנות שחשובים לי מאד?

החלטתי על הקונספט הבא:

  1. כל המוצרים שקשורים לעולם של משאבי אנוש הם רלוונטיים.
  2. אני לא רוצה שהאתר שלי יראה ״שוק״, לכן חשוב לי לשמור על רמת אסתטיקה וגם להכניס רק ספקים שהם טובים, לדעתי, בלבד.
  3. בניתי חבילות פירסום. חבילה בסיסית של בדיקה ופירסום באתר וחבילה שכוללת פירסום תוכן בבלוג או בפודקאסט (רק אם יש משהו מעניין לשתף).
  4. חשוב לי שתדעו שלמרות אני גובה תשלום עבור השירות הזה, רק מי שעובר את הבדיקה שלי ונמצא ראוי מפורסם. וכן, יש כאלה שלא עוברים, לא קל אבל אין ברירה אחרת. הכל שקוף. אם לא אצליח לעמוד בסטנדרטים גבוהים אין לאתר זכות קיום. זה מלחיץ ודורש ממני גם להגיד לא, ולבדוק בקפידה כל ספק כי יש לי אחריות כלפי הקהל שלי, כלפיכם. והאמון שלכם חשוב לי. סתם שתדעו ספק שכבר היה באתר ומאוחר יותר ראיתי שלא עמד בסטנדרט – יצא לאחר שיחה ובירורים.

אינדקסים טובים יש הרבה, אבל בסוף היום רואים בפורומים שאנשים שואלים על מי אתם ממליצים.

אני עובדת מאד קשה על בדיקה של כל ספק: הולכת למקום שממנו הוא עובד, נפגשת, רואה וחווה את המוצר, מדברת עם מספר ממליצים. אי אפשר לשלוח לי מגש או מתנה ולסגור את הסיפור. אני רוצה לראות את המקום, איך דברים נעשים. לראות מי עומד מאחורי המותג. אני נוסעת לכל המקומות, מדברת עם כל הגורמים הרלוונטיים ומשקיעה המון זמן.

מה אני רוצה?

אני רוצה להיות המקום הראשון שאנשי משאבי אנוש נכנסים אליו ויודעים שאין צורך לחפש המלצות, כי הדברים כאן נבדקו בצורה הכי מקצועית, ומי שאצלי הוא ראוי מבחינתי. יש את תו התקן שלי, שנחשב בעיניכם. מה שיקבע זה כימיה ומחיר.

אני מאד רוצה שתכירו את האתר. זה מוצר חדש, קונספט קצת אחר שחוסך זמן וכסף לארגון כי כבר עשיתי את עבודת הבדיקה עבורכם, אני משתמשת בניסיון שלי כסמנכ"לית משאבי אנוש, שבחרה ספקים ונותני שירות בארגונים שעבדתי.

תגידו לעולם מה אתם צריכים ומישהו ישמע ויעזור, אז זה מה שאעשה עכשיו, לא אתבייש לכתוב לכם שאני מאוד רוצה שתיכנסו לאתר, תנסו את הספקים, השירותים, תגידו לי מה חסר לכם, תספרו עליו לקולגות ותבוא עליכם הברכה.

 

דילוג לתוכן