ליאת לזר

הרצאות בנושאי משאבי אנוש

אפשר להערך למהפכת הפרילאנס, אחת המגמות המשמעותיות בתחום העבודה

את ד"ר ג'ון יונגר הכרתי לפני שנתיים כשהובלתי את קבוצת הלימוד של מנהלי משאבי אנוש במסגרת jolt. אחד התפקידים שלי היה להביא להם את הנושאים הכי חמים שיש בתחום משאבי אנוש, לכיתה. ד"ר ג'ון יונגר היה אחד המרצים שהנושא שדיבר עליו ריתק אותי. הוא דיבר על שוק הפרילאנסרים שגדל ותופס נפח גדול בשוק העבודה ועל המשמעויות שלו על הארגון. מהעבודה שלי בארגונים אני רואה שאנחנו רחוקים מאוד מההבנה שיש צורך להערך לשינוי ולנהל את ה"עסק" אחרת. אני שומעת לא אחת את ההנחיה שצריך לוודא שהפרילאנסרים לא יהיו חלק מהחברה, בהיבטים של מתנות, אירועים, הערכת ביצועים וכדומה, בגלל הסיכון המשפטי. כללי המשחק משתנים וצריך לעבוד אחרת. הראיון עם ד"ר יונגר ייתן לכם כלים לעשות את השינוי.

  • ד"ר גון יונגר, כותב בפורבס, יועץ, מרצה מבוקש באוניברסיטת מישיגן ומשקיע בסטארטאפים.

ביקשתי מג'ון שיתראיין לבלוג שלי והוא נענה בשמחה. כבוד גדול עבורי!

הי ליאת, תודה רבה שהזמנת אותי לבלוג שלך. אני אוהד גדול של הבלוג שלך, של העבודה הנהדרת שנעשית בישראל בתחום משאבי אנוש, ובמיוחד אוהב את האופן שבו משאבי אנוש תורם לסצנת הסטארט-אפ כאן. זה מרשים!

  1. מה זה "אג'ייל טאלנט"?

בתור קהילה אקדמית או תעשייתית, עוד לא מצאנו את המילים הנכונות לתאר את מהפכת הפרילאנס ואת החברים בה. אחד הביטויים הנרדפים לאג'ייל טאלנט הוא "אנשי מקצוע עצמאיים" – מדובר באנשי מקצוע בעלי השכלה, כישורים, וניסיון בעבודה שמקנים להם מעמד של מומחים בתחומם, ושעובדים על בסיס פרויקט עבור ארגונים, לרוב דרך שוקי כישרונות מקוונים כמו Upwork, Toptal, Experfy, או Flexing It.

תרשי לי גם לעשות הבחנה, בכבוד הראוי, בין פרילאנסרים – אנשי מקצוע עצמאיים – לבין מה שאני מכנה "גיגסטרים", מי שלוקחים עבודות במשרה חלקית כדי לסגור את החודש או להגדיל הכנסה.

הסקירה הטובה ביותר שמתארת את הסוגים השונים של עובדים חלופיים היא של סטיב קינג וקרולין אוקלס ב-Emergent Research. זה הקישור: http://www.emergentresearch.com/

  1. ב-2016 פירסמת את הספר Agile Talent. מה גרם לך לכתוב אותו?

ב-2012 עדיין שימשתי יועץ בתור שותף בקבוצת RBL, והובלתי שינוי בתחום משאבי אנוש יחד עם דיויד אולריך. כחלק מפרויקט של אסטרטגיית משאבי אנוש יחד עם McKesson, חורחה פיגוארנדו המנכ"ל ביקש ממני לתת סקירה על המגמות המתפתחות בתחום. אחת מהמגמות הללו הייתה העלייה בשימוש בפרילאנסרים, אך עדיין באופן מוגבל, כהשלמה לפערי כישרונות. מה שהדהים אותי היה היעדר העניין מצד קהילת משאבי האנוש. בזמן אמת, צפינו שיתחולל שינוי של ממש באופן שבו ארגונים מעסיקים כישרונות, ואנשי משאבי אנוש גילו חוסר מעורבות כמעט מוחלט בתהליך הזה. מספר קטן של חברות, כמו Accenture, דיברו על השימוש המתרחב בפרילאנסרים, וראו את השלכותיו הרחבות והאסטרטגיות, אך לא היו רבות כמותן.

אני התעניינתי מאוד בהשלכות של מהפכת הפרילאנס כפי שכיניתי אותה, שהחלה להתעורר, והתחלתי לראיין מנהלים של חברות גדולות וגם של סטארט-אפים, ולדבר עם קבוצות משאבי אנוש. המנהלים, ובעיקר מנהלים בחברות טכנולוגיה, היו להוטים לדבר על התרומה של פרילנאסרים לחברות שלהם: הם ראו בהם מקור של מומחיות טכנית חסכונית לחברה,שחוללו מהפך עבורם מפני שהם קיבלו גישה למשאבים, שעל פי רוב לא יכלו למשוך לחברה או להרשות לעצמם להעסיק במשרה מלאה. זה היה, לדעתי, שינוי אדיר בניהול כישרונות, אך מעטים דיברו על זה ועוד פחות כתבו על זה.

אני רוצה לחשוב שלספר שלי הייתה השפעה קטנה כאחת "הקנריות במכרה", אם תרצי. דוח מק'ינזי שפורסם ב-2016 היה מועיל מאוד, הוא מגיע הרי לכל העולם. אך מניע הצמיחה האמיתי של מהפכת הפרילאנס היה עלייתם של שוקי הכישרונות באינטרנט. כמה מהמוקדמים שבהם הוקמו עוד לפני העשור הנוכחי, אך 2013 ו-2015 היו שנים חשובות ביצירה ובהתרחבות של כישרונות פרילאנס במרחב המקוון. מאותו זמן ואילך ראינו התפוצצות של פלטפורמות שמציעות מגוון הולך וגדל של מיומנויות. כיום, בגלל הטור שלי ב"פורבס", מובא לידיעתי שוק מקוון חדש לכישרונות לפחות פעם בשבוע.

  1. מה הם העקרונות המרכזיים שארגונים צריכים לאמץ כדי לנהל את כוח העבודה הזה?

תודה ששאלת את השאלה הזאת. במאמר שלי שהתפרסם לאחרונה ב"פורבס", תיארתי את ששת "גורמי המוכנות" לארגונים שרוצים לבנות קשר מועיל ובר-קיימא עם פרילנסארים מובילים. אני ממליץ לקוראים לעיין במאמר הזה ב"פורבס" (https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/12/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-i/#535be6f45e4c), אך הנה השישה:

  1. הבהירו מהי אסטרטגיית כוח העבודה ומהו תפקידם של הפרילאנסרים בה. בעבודתנו עם בכירי הנהלה ומנהלי משאבי אנוש בתעשיות שונות, עמיתיי ואני זיהינו שלוש גישות – הוספה הדרגתית ("רק כשצריך"), הגדלה אסטרטגית (שימוש נרחב בפרילאנסרים כדי לבנות ביעילות או להשלים יכולות ארגוניות חשובות, כמו פונקציית העיצוב ב"אפל", מחקר גיאופיזי ב-Exxon Mobil, בינה מלאכותית ב"גולדמן זקס"), ושינוי (הארגון מחזיק כמות קטנה של משאבים במשרה מלאה, ואוסף פרילאנסרים וכישרונות אג'יליים אחרים על בסיס פרויקט; לדוגמה, הפקת סרטי קולנוע, מו"פ בתחום הפרמצבטיקה). חשוב שמנהלי החברה יבהירו היטב מהו תפקידם של הפרילאנסרים בכוח העבודה העתידי, מהי התרומה המצופה מהם, ומה הן ההשלכות עבור עובדים במשרה מלאה. אסטרטגיה ברורה מספקת מפה שמראה איך יבוצעו השינויים הפנימיים הדרושים כדי למשוך פרילאנסרים מעולים. מספר קטן מאוד של ארגונים הרחיבו את הצעת הערך שלהם כמעסיקים, כך שהיא כוללת פרילאנסרים ומתארת למה עליהם לצפות. יותר חברות ילכו בכיוון הזה עם הזמן.
  2. השתמשו בניהול ביצועים ומשוב לפרילאנסרים בצורה מוקפדת. בסופו של דבר, פרילאנסרים תלויים לפרנסתם בקשריהם עם הלקוחות ובהמלצות שלהם. החברות הטובות ביותר עבור פרילאנסרים קובעות יעדים מחמירים אך אפשריים להשגה, מעריכות ביצועים בקביעות, פועלות כאשר תרומת הפרילאנסר לא עומדת בסטנדרט, ומעניקות הכרה לפרילאנסרים על הצטיינות בביצוע, כולל בונוסים משמעותיים על רמת ביצוע גבוהה. פרילאנסרים זקוקים ומעריכים שיחות ביצועים קבועות ומשוב. משוב דו-כיווני מועיל במיוחד, מפני שהוא מספק משוב תדיר לפרילאנסר, וגם נותן לו הזדמנות להצביע על דרכים שבהן הארגון יוכל לשפר את השותפות שלו עמו.
  3. ערבו את הפרילאנסרים בפעילות שלכם והפכו אותם לחלק מהצוות. מחלקות משאבי אנוש בארגונים ממליצות לרוב להימנע מבעיות משפטיות פוטנציאליות על ידי החזקת פרילאנסרים במרחק מסוים מהארגון, כך שמגבילים את התקשורת עמם ואת השתתפותם בפעילויות ואירועים שיכלו לחזק את עבודת הצוות באופן טבעי ולחזק את תחושות החיבור של הפרילאנסרים לארגון הלקוח. החברות המובילות מתגברות על החששות האלה ויוצרות דווקא אווירה של שיתוף פעולה. כפי שמראה מחקרו החדש של סטיב קינג, פרילאנסרים רוצים להרגיש ולקבל יחס כחלק מהצוות ככל שניתן – לדוגמה, להיות בישיבות רלוונטיות ולהשתתף בעדכונים והדרכות צוות (במיוחד אם יש אפשרות להשתתפות וירטואלית).
  4. תנו למנהלים את ההדרכה הדרושה כדי לפקח על פרילאנסרים בצורה אפקטיבית לעתים קרובות מדי, מנהלים טכניים אינם מוכנים כהלכה כדי להוביל ולתמוך בפרילאנסרים בכירים. פרילאנסרים בוחרים בעבודה עצמאית מפני שהם מעוניינים ביחסים קולגיאליים עם הארגון, ולא בקשרי הכפיפות המכבידים לרוב עם מובילי פרויקטים זוטרים וחסרי הכשרה מתקדמת. מרבית המנהלים הבכירים בסקר גלובלי שנערך לאחרונה סברו שהדרכה בנושא "איך לעבוד עם פרילאנסרים" למנהלים היא חיונית וחסרה.
  5. דאגו למדיניות אדמיניסטרטיבית הגיונית שלא מענישה פרילאנסרים לעתים קרובות מדי, המדיניות האדמיניסטרטיבית בארגון בנויה כך שהיא מגינה על החברה מפני פרילאנסרים, במקום לחזק קשר חיובי ומספק עבור שני הצדדים באופן הדדי, בנוגע לחוזים, לתנאי תשלום, ולתנאי עבודה. כשהארגון תלוי יותר בפרילאנסרים, הוא נדרש לסגל את מדיניותו בהתאם למערך חדש של דרישות. בסופו של דבר, מדוע שמומחה חיצוני מבוקש יסכים לתנאי תשלום של שוטף +60, או לדרישות מבישות לגבי הבעלות על הקניין הרוחני שהוא מייצר?
  6. תכננו את העבודה כך שתפיקו את המרב מפרילאנסרים. עניין אחרון וקריטי, הוא לדאוג לכך שהעבודה המוקצית לפרילאנסרים וחלוקת העבודה בין הפרילאנסרים לעובדים במשרה מלאה, יתוכננו להצלחה. לעניין זה יש מספר היבטים: איפה, מה, מתי, ואיך. קודם כל, איפה: האם ניתן לבצע את העבודה, כולה או בחלקה, מרחוק? עבודה מרחוק תמשוך פרילאנסרים איכותיים יותר ותפחית את העלות. שנית, מה: בחברות כמו אפל, ההנהלה מבחינה בין קניין רוחני אסטרטגי במהותו, שהוא מוגן והחברה לא ממהרת לשחרר אותו, לבין עבודה שאינה קניינית ומתאימה יותר לפרילאנסרים. שלישית, מתי: מהי מידת הגמישות בזמני העבודה? האם הפרילאנסר עובד בצמוד לאדם אחר בזמן אמת, או שהוא יכול להחליט מתי לבצע את העבודה? גמישות היא ערך מפתח עבור פרילאנסרים. וההיבט הרביעי ואחרון, איך: האם יש לפרילאנסר מרחב פעולה לגשת לעבודה כראות עיניו, או שהוא חייב לפעול בהתאם לנוהל מוכתב? מרחב פעולה עשוי לייצר פתרונות חדשניים יותר.

    1. אילו יכולות או שינויים זה דורש ממנהלים ומאנשי משאבי אנוש?

  7. זו שאלה טובה, ואני חושש שאין לי תשובה מדויקת כפי שהייתי רוצה. עבורי, זה מסתכם בארבעה שינויים:
    1. "בריף" חדש. זה אומר שקודם כל, אנשי משאבי אנוש צריכים לראות את כלל כוח העבודה כחלק מהבריף – הנחיות העבודה שלהם. רוב אנשי משאבי אנוש שאני פוגש, עדיין מאמינים שתפקידם הבסיסי הוא לדאוג לאנשי הארגון העובדים במשרה מלאה – למשוך, לפתח, להעריך, לתגמל, ולשמר אותם. אבל כישרונות "לא קבועים" מייצגים כיום עד כדי 30-40% מכלל כוח העבודה. 90% מכוח העבודה של אפל אינם עובדי אפל. 50% מכוח העבודה של גוגל אינם עובדי גוגל. אפילו חברות ייעוץ משתמשות בפרילאנסרים להשלמת כוח העבודה שלהן או להוספת מומחיות בתחומים ספציפיים על בסיס פרויקט.
    2. מיומנויות חדשות. הרחבת מערך המיומנויות של משאבי אנוש. הרשי לי לשתף את התוצאות של ניסוי לא מעודד. בכל פעם שאני נותן הרצאה לאנשי משאבי אנוש, אני שואל אותם שאלה אחת: כמה זמן אתם משקיעים בקריאה על מגמות מתפתחות או על כלים חדשים במשאבי אנוש, וכמה בקריאה על מגמות חדשות וטכנולוגיות אצל המתחרים, שישפיעו על הארגון שלכם, על פעילותו העסקית, ועל הלקוחות שלכם. למרבה הצער, התשובה הממוצעת היא פחות משעה בשבוע. מהפכת הפרילאנס היא חלק מהמהפכה הטכנולוגית והתחרותית שעומדת להשפיע על כל ארגון וארגון בדרכים עמוקות, ואני לא חושב שמשאבי אנוש מוכנים לזה. מה שלמדתי הוא שמנהיגים עסקיים לומדים מיומנויות של משאבי אנוש הרבה יותר מהר, ממה שאנשי משאבי אנוש לומדים מיומנויות עסקיות. זהו מתכון בדוק להפוך לבלתי רלוונטיים. ואנו כבר רואים את ההשפעה: אחוז השותפים העסקיים מתחום משאבי אנוש ירד בהתמדה ב-10 השנים האחרונות.
    3. תפקידים חדשים. בעולם שבו 30, 40 או 50 אחוז מכוח העבודה הוא "אג'יל", משאבי אנוש צריכים למקד את מבטם על קהילת הפרילאנסרים. הייתי רוצה לראות יצירת תפקיד של ניהול כישרונות חיצוניים במחלקות משאבי אנוש. בעל התפקיד הזה ידאג לטפח יחסים עם מאגרי כישרונות חשובים של פרילאנסרים, יעבוד בצמוד לשוקי כישרונות מקוונים המשמשים שותפים לארגון, יחלוק מידע על ביצועים של פרילאנסרים עם מחלקות ברחבי הארגון, ויוודא שהמנהלים יקבלו את ההדרכה הדרושה כדי לעבוד עם פרילאנסרים בצורה אפקטיבית.
    4. מומחיות בשינוי. ההמלצה האחרונה לאנשי משאבי אנוש היא לבנות את המיומנויות של עצמם בניהול שינויים. במחקר האחרון של RBL ואונ' מישיגן על כישורי משאבי אנוש, שהייתי שותף לכתיבתו, המשוב היה ברור מאוד: אנשי משאבי אנוש ניחנו בתכונות חיוביות רבות, אך זיהו שלושה תחומים חשובים לשיפור: בניית כישורי מנהיגות לחולל שינוי, ובמיוחד אבחון ותכנון השינוי, הקדשת תשומת לב רבה יותר למגמות חיצוניות שמשפיעות או ישפיעו על הארגון ועל מחזיקי העניין שלו, וצורך להתוודע יותר לטכנולוגיה כדי להרגיש בנוח יותר ולהיות מיומנים יותר בשימוש בה ככלי לשינוי. אני ממליץ לקוראים לעיין במאמר משאבי אנוש מן החוץ אל הפנים שהייתי שותף לכתיבתו יחד עם דייב אולריך, וויין ברוקבנק ומייק אולריך. מאמר המתאר את הממצאים הכלליים נמצא כאן: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/hrm.21536
  1. האם יש סכנה שכמות גדולה מדי של פרילאנסרים יגרמו לתפקוד בלתי יעיל בארגון? אם כן, מה המלצתך?

זה ייתכן, אך אינני סבור שהבעיה היא במספר הפרילאנסרים. לדעתי, יעילות או חוסר יעילות בהעסקה או בפריסה של הפרילאנסרים בארגון היא פונקציה של היערכות. הייתי ממליץ לקוראים שלך לחזור לששת גורמי המוכנות שציינתי קודם. אם הארגון לא תכנן את האסטרטגיה שלו עד הסוף מתי ואיך להשתמש בפרילאנסרים, או שהוא לא מתייחס אליהם כראוי או מזלזל בהם, או מעורר חשדנות וחוסר אמון בין הפרילאנסרים לעובדים במשרה מלאה, או שמנהלי הפרויקטים אינם אפקטיביים בבחירה, בקליטה או בניהול של פרילאנסרים, לא מן הנמנע שיתפתחו בעיות.

דרך אגב, במאמר עבור "פורבס", הפניתי לסקר פשוט וקצר שיסייע לאנשי משאבי אנוש להעריך את המוכנות הנוכחית של הארגון שלהם. זה הקישור: https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/14/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-ii/#7fd356b5473d

  1. באילו תפקידים בעיקר נראה את אותו כוח עבודה?

זו שאלה מעניינת, ואני חושב על זה כך: ההבדל היחיד בין עובד חברה לאיש מקצוע עצמאי או פרילאנסר, הוא הדחף היזמי של הפרילאנסר לשלוט יותר על זמן העבודה שלו, ועבור מי הוא עובד. הביטחון שהרגיש אבי בזכות זה שעבד עבור חברה מסוימת כבר נעלם. ארגונים כבר לא זוכים לאמון כזה היום. כתוצאה מכך, מונח חדש נכנס ללקסיקון: "solopreneur" – חיבור של "סולו" ו"יזם". ללא שום ספק, אנן נראה השתתפות רבה יותר במרחב הפרילאנס והתפוצצות של תפקידים חדשים. עם הזמן מספר הפרילאנסרים ימשיך לגדול הרבה מעבר למה שאנו רואים היום. הכרתי טייסים פרילאנסרים בחברות תעופה מסחריות, אנתרופולוגים של תרבויות שעובדים כפרילאנסרים, מומחי ארכיאולוגיה דיגיטלית פרילאנסרים, רופאים ורופאי שיניים פרילאנסרים, והרשימה עוד ארוכה.

  1. באילו תפקידים לא היית ממליץ להעסיק כוח עבודה מהסוג הזה?

זו שאלה טובה. כתבתי בעבר שארגונים צריכים להיות "בעלים" של כישורי הליבה שלהם. אך הזמנים משתנים. אנו חיים בעולם שבו פרק הזמן הממוצע של "דור ה-Y" במקום עבודה הוא פחות משנתיים, ומחצית-החיים של ידע הנדסי היא פחות מ-5 שנים. כשאנשים ומומחיות "באים והולכים" כל כך מהר, אני תוהה אם יש גבול כלל לשימוש בפרילאנסרים. אני תוהה אם קיים יתרון תחרותי אמיתי להעסקה קבועה עבור ארגונים, ואם ארגונים באמת יוצרים מספיק ערך עבור עובדי משרה מלאה שעדיף על חיי פרילאנס.

  1. על מה אתה עובד עכשיו, מה הפרויקט הבא?

תודה ששאלת. הפרויקט החשוב שלי ביותר בימים אלה הוא להיות סבא גאה לשני ילדים נפלאים: נוקס בנג'מין (4 חודשים) וויליאם מארי (3 חודשים). בצד המקצועי, אני ממשיך לייעץ ולהשקיע בכמה סטארט-אפים מעולים בתחום הטכנולוגיה במשאבי אנוש. אחד שקרוב ללבי הוא jolt, פלטפורמת למידה-משותפת שנוצרה כאן בישראל על ידי רועי דויטש והצוות המדהים שלו. אני נרגש ממש לגבי ההתרחבות שלהם לאירופה ולארה"ב. דרך אגב, אני יודע שהיית מעורבת וסייעת מאוד לצוות של jolt. אני ממשיך להעניק ייעוץ אסטרטגי במשאבי אנוש, דבר שאני נהנה ממנו מאוד. ואני גם נהנה לכתוב את הטור שלי #FreelanceRevolution עבור "פורבס". התשלום עלוב, ואני כותב 5-7 מאמרים בכל חודש, אבל ה"הטבות" פנטסטיות. אני זוכה לפגוש, לראיין, וללמוד מיזמים צעירים שמחוללים את מהפכת הפרילאנס, לכתוב על המהפכה שהם מובילים, ולשתף רעיונות עם קבוצות שונות כמו קהילת הבלוג שלך. בשבוע שעבר שוחחתי מרחוק עם קבוצות מקמבודיה, טורקיה וישראל, והשבתי לשאלות מספרד, בריטניה ואיטליה. אין טוב מזה!

תודה שששיתפת אותנו בניסיון והידע הרב שלך. מחכים לשמוע על הדברים הבאים.

ולראיון באנגלית:

I met Dr. Jon Younger two years ago when I led a learning group of HR managers as part of Jolt. One of my jobs was to bring the hottest issues in the HR field into the classroom. Dr. Jon Younger was one of the lecturers whose subject fascinated me. He spoke about the ever-growing freelancer market, which is capturing a large share of the labor market and what this means for the organization. From my work in organizations, I see that managers and HR professionals are very far from truly understanding that there is a need to prepare for a change and to manage the “business” differently. The rules of the game are changing.

Dr. Jon Younger, writes for Forbes, is a consultant and much sought-after lecturer at the University of Michigan, and also invests in startups.

I asked Dr. Younger if I could interview him for my blog, and he gladly agreed. A great honor for me!

Hi Liat, and thanks very much for inviting me to your blog.  I’m a big fan of your blog, the great HR work being done in Israel, and particularly how HR is contributing to the startup scene here.  Its impressive!

  1. What is Agile Talent?

As an academic or industry community, we really haven’t come up with good words to describe the freelance revolution and its members.  A good synonym for agile talent would be independent professionals – professionals who have the education, credentials and work experience to be considered expert in their field, and who work on a project basis for organizations, typically through online talent marketplaces like Upwork, Toptal, Experfy, or Flexing It.

Let me also differentiate, respectfully, between freelancers – independent professionals – and gigsters who take on part time jobs to make ends meet or to increase their income.

The best overview of the different types of alternative workers is offered by Steve King and Carolyn Oakels at Emergent Research.  Here’s a link: http://www.emergentresearch.com/

  1. In 2016, your book, Agile Talent, was published. What compelled you to write it?

In 2012 I was still consulting as a partner of the RBL Group, and leading the HR transformation practice together with Dave Ulrich.  As part of an HR strategy project with McKesson, Jorge Figuerado the CHRO asked me to give an overview of emerging trends and one trend was the increasing but, at that time, still fairly narrow use of freelancers to supplement talent gaps.  What amazed me was the lack of interest by the HR community.  In real time, we were watching a fundamental shift in how organizations were resourcing talent and HR was almost entirely uninvolved.  A few firms like Accenture were talking about the greater use of freelancers, and saw its broader and more strategic implications, but not many.  I was deeply interested in the implications of this budding freelance revolution as I called it and starting interviewing leaders of both large companies and startups, and speaking to HR groups.  Leaders, particularly leaders of tech companies, were eager to talk about the contribution that freelancers played in their companies: this was a source of cost efficient technical expertise that was rocking their world because they had access to resources they often couldn’t attract or afford on a full-time basis.  It was, in my view, a huge transformation of talent management, but few were talking about it and fewer were writing about it.

I’d like to think my book had a small impact as one of the “canaries in the coal mine” so to speak.  McKinsey’s report in 2016 was very helpful, they have such a global reach.  But the real driver of growth in the freelance revolution was the rise of online talent marketplaces.  A few early examples were founded before the current decade, but 2013 and 2015 were big years in the creation and expansion of online freelance talent.  From there we’ve seen an explosion of platforms offering an increasingly broad array of skills.  These days, because of my Forbes column, I receive information on a new online talent marketplace at least once of week.

  1. What are the key principles that organizations need to adopt in order to manage this workforce?

Thanks for asking this question.  In a recent Forbes article, I described the six critical “readiness factors” for organizations that want to build an advantaged and sustainable relationship with top freelancers? I encourage readers to check out the article in Forbes (https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/12/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-i/#535be6f45e4c), but here are the six:

  1. Communicate a clear workforce strategy and the role of freelancers in it. Working with executives and HR managers across industries, colleagues and I have identified three approaches – incrementalism (“only when necessary”), strategic augmentation (freelancers used extensively to efficiently build out or supplement important organizational capabilities e.g, design in Apple, geophysical research in Exxon Mobil, AI in Goldman Sachs), and transformational (the organization owns few full-time resources, and assembles freelancers and other agile talent on a project basis e.g., film production, pharmaceutical R&D). It is important for executives to clearly communicate the role of freelancers in the future workforce, the contribution expected of them, and the implications for full-time employees. A clear strategy provides a map for making the internal changes needed to attract top freelancers. A very few organizations have expanded their employer value proposition to include freelancers and describe what they can expect. More companies will move in this direction over time.
  2. Practice rigorous performance management and feedback for freelancers. After all, freelancers depend on client relationships and endorsements for their livelihood. The best companies for freelancers set rigorous but achievable results, assess performance regularly, act when contribution is not up to high standards, and recognize freelance high performance including potentially significant performance bonuses. Freelancers need and value regular discussion of performance and feedback. Two-way feedback is particularly useful, providing both frequent feedback to the freelancer, and providing the freelancer with opportunity to identify ways for the organization to improve its partnership with him or her.
  3. Engage freelancers and make them part of the team. Organizations are often advised by HR departments to prevent potential legal problems by keeping freelancers at arm’s length, restricting communication and participation in activities and events that would naturally reinforce teamwork and increase freelancers’ feelings of connectedness to the client organization. Top companies transcend these concerns and create an environment of collaboration. As Emergent Research’s Steve King points out, freelancers want to be feel and be treated like part of the team to the full extent possible, for example, participating in relevant meetings and attending updates and team training (especially where virtual attendance is possible).
  4. Provide managers with the training needed to effectively supervise freelancers. Too often, young technical managers are ill prepared to lead and support senior freelancers. Freelancers choose independent work because they seek a collegial relationship with the organization, rather than the often heavy handed subordinate relationship of untrained and junior project leads. A majority of executives in a recent global survey believed “how to work with freelancers” training for managers was essential and lacking.
  5. Ensure reasonable administrative policies that don’t punish freelancers. Too often, administrative policies are designed to protect companies from freelancers, rather than reinforce a positive, mutually satisfying relationship regarding contracts, payment terms, and working conditions. Depending more on freelancers requires organizations to adapt their policies to a new set of requirements. After all, why would a sought after external expert accept a 60 day payment policy or egregious IP ownership demands?
  6. Design the work to get the most from freelancers. A critical last action is to ensure that the work assigned to freelancers, and the division of work between freelancers and full-time employees, is designed for success. This has several aspects: where, what, when and how. First, where: Can the work be completed, in part or whole, remotely? Remote work will attract more top freelancers and reduce cost. Second, what: At companies like Apple, management distinguishes between truly strategic IP that is guarded and closely held, and work that is non-proprietary and may be more appropriate for freelancers. Third, when: How flexible is the timing of work? Is the freelancer collaborating closely with other individual in real time, or can the freelancer decide when to do the work? Flexibility is a key value of freelancers. And, fourth and finally, how: Does the freelancer have latitude to approach the work as he or she sees fit or must he or she follow a prescribed protocol? Latitude may generate more innovative solutions.
  7. What abilities or changes does this require of HR managers and professionals?

It’s a good question, and I worry that I may not have as sharp an answer as I should.  For me it comes down to these four changes:

  1. A new brief. The first is that HR professionals need to see the entire workforce as part of their brief.  Most HR professionals I meet still believe that their fundamental role is attending to the full-time workforce – attract, develop, assess, reward, and retain.  But “non-regular” talent now represents as much as 30-40% of the total workforce.  90% of Apple’s workforce aren’t Apple employees.  50% of Google’s workforce aren’t Google employees.  Even consulting firms are utilizing freelancers to supplement their workforce or add specialized expertise on a project basis.
  2. New skills. A second factor is expanding the HR skill set.  Let me share the results of a discouraging experiment.  Wherever I teach or lecture, I ask HR professionals one question: how much time do you spend reading about emerging trends or new tools in HR, and reading about new competitive trends and technologies that will impact your organization, its business and customers.  Sadly, the average response is less than an hour a week.  The freelance revolution is part of a technology and competitive revolution that will impact every organization in profound ways, and I don’t think HR is ready.  What I’ve learned is that business leaders are learning HR skills faster than HR professionals are learning business skills.  That’ a recipe for obsolescence.  And we’ve seen the impact: the percentage of HR business partners has dropped precipitously in the last 10 years.
  3. New roles. In a world where 30, 40 or 50% of the workforce is agile, HR needs eyes on the freelance community.  I’d like to see an external talent management role created within HR.  That role would build relationships with key freelance talent pools, work closely with partner online talent marketplaces, share performance information on freelancers across the organization, and ensure managers have the training they need to work effectively with freelancers.
  4. Change mastery. The last recommendation is for HR professionals is to build up their skills in change mastery and transformation.  In the last RBL/Michigan HR competency study I co-authored, the feedback was very clear: HR professionals had many positive attributes, but identified three important areas for improvement: build change leadership skills, especially diagnosis and change planning, pay greater attention to external trends that are or will impact the organization and its stakeholders, and become more comfortable and adept at using technology as a change tool.  I encourage readers to check out HR From the Outside In by myself, Dave Ulrich, Wayne Brockbank and Mike Ulrich.  An article describing the overall findings can be found here: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/hrm.21536
  1. Is there a risk that an overly large number of freelancers will cause the organization to function ineffectively? If so, what do you recommend?

Possibly, but I don’t think the problem is one of numbers; in my view effectiveness or ineffectiveness in engaging and deploying freelancers is a function of alignment.  I’d encourage your readers to return to the six readiness factors I mentioned earlier.  If the organization has a badly thought through strategy for when and how to use freelancers, or mistreats or disrespects them, or provokes suspicion and distrust between freelancers and fulltime employees, or project managers aren’t effective at selecting, on boarding or managing freelancers, problems are inevitable.   By the way, in an article for Forbes, I shared a simple and brief survey to help HR professionals assess their organization’s current readiness.  Here’s the link: https://www.forbes.com/sites/jonyounger/2018/09/14/how-ready-is-your-organization-for-the-freelance-revolution-part-ii/#7fd356b5473d

  1. In what positions do you believe we will mainly see this workforce?

It’s an interesting question, and I think about it this way: the only difference between an employee and an independent professional or freelancer is the entrepreneurial urge to take greater control over when and for whom I work.  The security that my father felt he had working for a particular company is all but evaporated; organizations are generally not well trusted these days.  As a result, a new term has entered the lexicon: solopreneur.  Without question, we will see greater participation in freelancing and an explosion of different roles. Over time the numbers of freelancers will continue to grow well beyond what we see today.  I’ve met freelance commercial airline pilots, freelance cultural anthropologists, freelance digital archeologists, freelance physicians and dentists, and the list goes on.

  1. For what positions would you advise against using this type of workforce?

It’s a good question.  I’ve written in past that organizations should “own” their core competencies.  But times change.  We live in a world where the average tenure of a Gen Y is less than two years, and where the half-life of engineering knowledge is less than 5 years.   With people and expertise coming and going so quickly, I wonder whether there is any limit to using freelancers.  I wonder whether there is any true competitive advantage of regular employment for organizations, and whether organizations are truly creating enough value for fulltime employees that it beats a freelance life.

  1. What are you working on now, and what is your next project?

Thanks for asking.  My most important project these days is being a proud grandfather to two wonderful kids: Knox Benjamin (4 months) and William Murray (3 months).  On the work side, I continue to advise and invest in a few great startups in the HR tech area.  One that’s close to my heart is jolt, the co-learning platform created here in Israel by Roei Deutsch and his amazing team.  I’m super excited about their expansion into Europe and the U.S.  By the way I know you’ve been involved and very helpful to the jolt team.  I continue to do some strategic HR consulting which I enjoy very much.  And I’m also enjoying writing my #FreelanceRevolution column for Forbes.  The pay is awful, and I’m writing 5-7 articles each month, but the benefits are fantastic: I get to meet, interview, and learn from the young entrepreneurs who are creating the freelance revolution, write about the revolution they are leading, and share ideas with groups like your blog community.  Last week I spoke to groups remotely in Cambodia, Turkey, and Israel, and responded to inquiries from Spain, the U.K., and Italy.  What could be better!

קהילות ואני: איך החברות בקהילות הנכונות עוזרת לי

על הקשר בין קהילות לבין ארגונים שמעתי לפני כחמש שנים, לדעתי. זאת היתה הרצאה שבה אחד המנהלים מאינטל דיבר על קהילה של אנשי תוכנה חוצת אירגון המשלבת את כל העובדים בתחום מכל העולם. הוא דיבר על החיבור, על המחוייבות ההדדית, היכולת להעשיר ולתמוך אחד בשני. זה נצרב לי במוח. נשמע לי דבר מדהים.

מאז אני מדי פעם מתעסקת עם הנושא כמו בפודקאסט שהעליתי עם רעי דישון, מומחה בנושא, על מה זאת קהילה.

אני חושבת שהסקרנות והחיבור שלי לנושא מתחילים מהקשר שלי לקהילות. אני מהרהרת בזה כבר הרבה זמן ובטוחה שלקהילות שאני חברה בהן יש אימפקט מאד גדול על היום-יום שלי. אז הנה "הרומן" שלי עם קהילות.

יש 3 קהילות משמעותיות בחיי:

1. קהילת הבלוגריות – הקהילה המשמעותית הראשונה.

לפני 3 שנים במהלך עבודתי בחברת פארמה יציבה ומוצלחת, הבנתי ששוק העבודה משתנה ואני חייבת להגיב. הייתי עסוקה בצימצומים ושינויים והבנתי שלא אוכל להמשיך לעבוד באותו מקום הרבה זמן כמו שעשיתי בעבר. התחלתי לחשוב מה אני עושה. איך אני נשארת רלוונטית?

נפגשתי עם אנשים, הבנתי שאני צריכה לצאת מהארון שהתחבאתי בו, להיות נוכחת ברשתות. באותה תקופה, חברתי איה תמרי התחילה לכתוב בלוג ולהופיע הרבה ברשת. מאד התרשמתי, נפגשתי איתה והיא המליצה לי להיפגש עם יונית צוק הבלוגריסטית. הפגישה עם יונית היתה אמורה להיות פגישת היכרות אבל מיד נעניתי לאתגר. התחלתי לכתוב על עולם משאבי האנוש, לשתף מהניסיון שלי בבלוג.

ההיכרות עם יונית הביאה להיכרות עם קבוצה גדולה של בלוגריות מכל התחומים, שאף אחת מהן לא עוסקת בתחום שלי אבל לכולנו יש את אותם כאבים: פחד כתיבה, רצון לעניין, קושי לכתוב לפעמים או למצוא נושאי כתיבה. בקבוצה אנחנו מדברות, משתפות, מחזקות ותומכות אחת בשנייה, נפגשות באירועים של הקהילה ועוזרות אחת לשנייה ברעיונות ובקידום העסק אחת של השנייה.

2. Double You – קהילת נשים יזמיות מכל העולם שעזרה לי לקחת את העסק שלי קדימה

ההיכרות עם Double You, ונרקיס אלון המייסדת והשותפה, התחילה כשמצאתי את עצמי בסוף שבוע ברמת הגולן, ב-3 ימים מרוכזים המיועדים ליזמיות, סדנה שהחלטתי להירשם אליה לאחר שפוטרתי מחברת סטארטאפ וחיפשתי לתכנן את המשך הדרך שלי. מטרת הסדנה לתת כלים, תמיכה והשראה לנשים שרוצות לפתוח עסק, יזמיות. בלי טלפון, בלי חיבור לאינטרנט ובלי שיתוף בתוכנית מוגדרת. הסדנה היתה מעולה. תרמה רבות וחידדה לי מה אני רוצה לעשות. היו שם 80 נשים משכמן ומעלה עם יוזמות ורעיונות נהדרים.

מה שנפלא הוא מה שקורה אחרי הסדנה. חיבור לקבוצת פייסבוק, מפגשים אחת למספר חודשים בהם אנחנו משתפות באתגרים שלנו ושומעות פתרונות, מקבלות שמות של אנשי קשר שיכולים לעזור, שיחות ועידה אחת לחודש בהן כל פעם נותנים זרקור למישהי אחרת שרוצה להציג. אני לא יודעת להסביר, אבל קיימת גם כאן אחווה של עזרה, תמיכה וחיבור. ברגע ש"שם הקוד" דאבליו נאמר, יש מחויבות אוטומטית, עזרה וחיבור לעוד אנשים שיכולים לקדם. חברות הקהילה מכל העולם עוזרות לחיבורים מקצועיים, לפגישות תמיכה ובכלל הקבוצה עסוקה בתרומה לקהילה ואנחנו כקהילה עושות פרויקטים התנדבותיים שמעתיקים את מודל הסדנה, כדי להעצים נשים שונות, כמו לדוגמה חיילות בודדות.

קהילות

3. Jolt – קהילת לומדים, מרצים ומנחים של העולם החדש, שם אני מתעדכנת ולומדת

ג'ולט יוצרים את בית הספר של העולם החדש והרומן איתם התחיל לפני כשנה. אני מרצה וסטודנטית. לא חשבתי שהקשר איתם יוביל אותי להיות חלק מקהילה צומחת של סטודנטים המשתפים בידע, עוזרים בחיפוש עבודה ונותנים לי חומרים לפודקאסטים שלי, ובקהילה נוספת של ג'ולטרים – המרצים בג'ולט נפגשים ומשתפים באתגרים. בלהיות חלק מלמידה חדשנית כזאת, אנחנו משתפים בידע, פחדים, כישלונות. אנחנו נפגשים בינינו ועוזרים, כל אחד בתחום הידע שלו. גם כאן שם הקוד עושה פלאים וגורם לקבלת קשב מהצד השני.

כדי שקהילה תהיה משמעותית צריך לתת מעצמך:

  1. חשוב להיות מעורבים בפעילות. ללכת למפגשים, הרצאות המאורגנות עבור הקהילה, גם אם לא תמיד זה מעניין. ההדדיות חשובה. כדי שנקבל תמיכה ועזרה צריך לתת.
  2. להיפגש עם אנשים מתוך הקהילה.
  3. לפרגן, לתמוך בחברי הקבוצה בעת הצורך.

בעולם עצום, מנוכר ומלא אפשרויות, ההשתייכות לקהילות משמעותיות (וכן, זה אתגר לבחור אותן) עושה את החיים האישיים והעסקיים קצת יותר קלים. זה עוזר לקצר תהליכים בגלל הערבות ההדדית שנוצרת.

שתפו אותי – באיזה קהילות משמעותיות אתם חברים ומה התרומה שלהן?

 

 

 

אפליקציות שמקלות על החיים

אני מובילה את הקבוצה של משאבי אנוש ב-jolt ובכל מפגש עולים מהמרצים ומהמשתתפים שמות של אפליקציות שיכולות להקל עלינו בכל מיני תחומים, וחבל שכל זה ישאר בחדר. אז ביקשתי מהחברים לשתף, ולהלן הרשימה שתקל עליכם את היום-יום. לגזור ולשמור, להוריד ולהשתמש.

והכי חשוב – אם יש לכם עוד אפליקציות מועילות ומעניינות – ספרו לי.

 

ניהול זמן ומשימות:

Trello
Asana
Evernote
Wunderlist

Things – לניהול משימות

Habitica – אפליקציית משימות עם גיימפיקציה כיפית

Doodle – לניהול יומנים של אנשים מכל העולם אפשר לראות בבת אחת את הזמנים שכולם פנויים.

Accomplish – אפליקציה קלה וברורה לסידור משימות (במיוחד עם סדר יום אינטנסיבי ומשתנה)

Evernote – לכל מה שרוצים לזכור

אירועים, ישיבות

meetinkz – ה-Air B&B של חדרי הישיבות. מגוון עצום של חדרי ישיבות לכל מטרה ולכל גודל של ארגון, מקטנטן לענק.

PITAYA – קבלו רעיונות וסגרו בעצמכם אירוע ללא מפיק

איסוף כסף וקניית מתנה משותפת

TenGift – אפליקציה חכמה ופשוטה שמעלימה את כאב הראש של איסוף הכסף, קניית המתנה וכתיבת ברכה.

עיצוב, בניית מצגות:

Canva
Prezi

הימנעות מפייסבוק/ריכוז:

forest
todo book
rescue time

אוטומציות ואינטגרציה בין כלים שונים:

Zapier

Grammarly

Fiverr

RoboForm

Whiteboard

Ifttt

ספורט, מעקב אחרי ספורט ויעילות כללית

Gyroscope

7 MIN' WORKOUT – מציעה מגוון אימונים קצרים ואפקטיבים (יחסית לאימונים של 7 דק') במגוון רמות, על מנת לעודד אורח חיים בריא גם בזמנים עמוסים במיוחד

לשיפור הרגלים

strides
Fabulous – אפליקציה לליווי, ייעוץ ויצירת הרגלים בריאים במגוון תחומים (שינה, אכילה, סדר יום, כושר וכו'). מבוססת רבות על עבודתו של דן אריאלי.

להקמת גליון אקסל/בסיס נתונים שיתופי בזמן אמיתי שנגיש מכל פלטפורמה

airtable – להקמת גליון אקסל/בסיס נתונים שיתופי בזמן אמיתי שנגיש מכל פלטפורמה

לניהול כספים

Goodbudget – מאפשרת להיכנס לחשבון אחד מכמה מכשירים ולחלק את התקציב החודשי למעין "מעטפות" כסף, שמאפשרות שליטה טובה יותר במעקב החודשי.

לשינה טובה

Twilight – מפלטרת את האור הכחול של מסך הסמארטפון על מנת לעודד הירדמות ושינה טובה יותר. (כמובן שניתן לעדכן את שעות הפעילות שלה, כך שהיא תפעל רק בשעות המאוחרות של הלילה)

ליצירת טפסים

Typeform – ליצירת טפסים אינטראקטיביים בחינם

אל תשכחו לשלוח לי עוד אפליקציות מעניינות שאתם אוהבים להשתמש בהן.

כשמפטרים סמנכ"לית משאבי אנוש מסטארטאפ – שנה אחרי

שנה עברה מאז "המפץ הגדול" מבחינתי: המעבר משכירה לעצמאית. אני לא מגלגלת מיליונים ואין לי סיפורי הצלחה מטורפים להציג לכם, אבל אני כן רוצה לשתף במה שעבר עלי בשנה האחרונה. מה שעזר לי לסדר את המחשבות היתה ההרצאה שהעברתי בהבלוגינג של יונית צוק. דיברתי לפני חברות שלי, בלוגריות, על הבלוג, הפודקאסט והתוכניות שלי להמשך. חשבתי שזאת נקודה טובה לשתף בדברים שעברו עלי מאז הפיטורים לפני שנה.

תקציר הפרקים הקודמים

עבדתי במגוון מכובד של חברות שכללו חברות הייטק ופארמה, סטארטאפים וחברות ענק, ניהלתי משאבי אנוש בארץ ובעולם. אני אדם של אירגונים. בחיים לא חשבתי שאוכל להיות עצמאית. זה לא דיגדג לי ולא חשבתי שיש לי משהו להציע שאין לאף אחד אחר.

לפני 3 שנים במהלך עבודתי בחברת פארמה יציבה ומוצלחת שקיימת 130 שנה, הבנתי ששוק העבודה משתנה ואני חייבת להגיב. הייתי עסוקה בצימצומים ושינויים והבנתי שלא אוכל להמשיך לעבוד באותו מקום הרבה זמן כמו שעשיתי בעבר. התחלתי לחשוב מה אני עושה. איך אני נשארת רלוונטית?

נפגשתי עם אנשים, לקחתי סדנאות לינקדאין, לא היה לי פרופיל מסודר. הבנתי שאני צריכה לצאת מהארון שהתחבאתי בו, להיות נוכחת ברשתות. באותה תקופה חברה, איה תמרי, התחילה לכתוב בלוג ולהופיע הרבה ברשת. מאד התרשמתי נפגשתי איתה והיא המליצה לי להיפגש עם יונית צוק הבלוגריסטית. הפגישה עם יונית היתה אמורה להיות פגישת היכרות אבל מיד נעניתי לאתגר. אמרתי ליונית את הדברים שהרבה אומרים לה:

  • אני לא יודעת לכתוב.
  • אני לא אוהבת לכתוב.
  • מה שאני יודעת כולם יודעים.

וקפצתי למים תוך כדי עבודה. התחלתי לכתוב על עולם משאבי האנוש, לשתף מהניסיון שלי. התחדד לי שאני טובה בלקחת נושאים גדולים ולפשט אותם לשניים-שלושה משפטים מרכזיים. זאת המהות של הבלוג שלי: לקחת נושאים מתוך משאבי אנוש, ולצמצם. לפשט ולתת לקהל את העיקר. לכו תעשו, כמו מתכון בבישול.

ארגונים כובלים, אין תקציבים ויש תוכניות שאתה בא איתן אבל הן מוקדמות לארגון או חדשות לו מדי, כל החלטה צריכה אישורים ושיכנועים.

גיליתי שדווקא בסיטואציה הזאת, כשאני לא חלק מארגון, פתאום אני לא מפחדת. כי בגדול – הדברים בידיים שלי.

לדוגמה:

לא לפחד 1 – היה לי לקוח ששילם בנדיבות עבור פרוייקט גיוס. אחרי שבועיים של עבודה ללא נשימה וששום דבר לא היה לו טוב מספיק, למרות שאני מביאה נבחרת, חמישייה ראשונה של מועמדים ושום דבר לא מתאים, החלטתי שאני מסיימת לעבוד איתו. לא לישון בלילה בגלל לחץ, לא עושה לי טוב. "התפטרתי", התחושה שהדברים בידיים שלי נתנה לי הרגשת כוח וחופש שאין לתאר. ריחפתי יומיים.

לא לפחד 2 – עבדתי עם מישהו שבנה לי את האתר והרגשתי שלא כיף לי לעבוד איתו. אני תמיד תחת ביקורת וממשק העבודה איתו לא נעים לי. חיפשתי מישהו אחר ועברתי.

השקעה  – אני מתייעצת, בתשלום, עם מספר יועצים, לדוגמה בשיווק: כל פעם שיש לי מצגת חשובה אני לוקחת הדרכה כדי לחדד מסרים ולבנות את המצגת הכי טובה (הבנתי שאני רוצה להעביר הרצאות בארגונים בתחומי הידע שלי וכל הרצאה צריכה להיות פגז), כי אני רוצה שזה יהיה נתח נכבד מההכנסות שלי. אני משקיעה כסף בלחדד, ליעל, להשלים את הדברים שאני לא יודעת לעשות הכי טוב.

לחשוב בגדול 1 – ראיתי לפני כחודש שאני לא מסתדרת עם המטלות, מלא מיילים נשארים ללא מענה ויש מצב שאני ״משאירה כסף על הרצפה״. לקוחות פונים לקבל שירות ואני לא מספיקה לחזור אליהם. אז צירפתי אלי עוזרת אישית (הילה פלדמן) שמשמשת לי עוד יד. החלטה שכרגע נראית לי מאד נכונה כי היא מקדמת הצעות מחיר שלא הייתי מספיקה לבד.

לחשוב בגדול 2 – בשלב מסויים הבנתי שאני מביאה חדשנות בעבודה שלי והחלטתי לצאת לכנס מאד גדול באמסטרדם, HRTECH. לסקר, לשמוע מה קורה בעולם ולהביא לקהל את המידע. הוצאתי הרבה כסף על הכנס. יצרתי כמה קשרים ויש עוד הרבה עבודה לפני, אבל אני שמחה שעשיתי את זה וכנראה אצטרך להמשיך לצאת לכנסים כדי להביא את הדברים הכי חמים שיש היום בתחום של משאבי אנוש.

  • הצלחתי להשיג ראיון לבלוג שלי בעקבות הכנס מאחד ממובילי הדיעה הכי משמעותיים בעולם משאבי האנוש, ג'וש ברסין, שהסכים להתראיין לבלוג שלי.

רצון להרויח – כשכירה עבדתי במשרות בכירות שהכניסו לי הרבה כסף. לפני שיצאתי לעצמאות אמרו לי הרבה שלא אצליח להביא את השכר שהרווחתי כשכירה בעבודה כעצמאית. כרגע זה נכון, אבל אני לא מוכנה לקבל את זה.

הבנתי שאם אמשיך רק עם ייעוץ אני באמת לא אוכל להתקדם להכנסה שאליה אני שואפת, כי שוק הייעוץ רווי. צריך לעבוד כמו מטורפים והכל נזיל, לקוח שנמצא היום לא יהיה מחר. מרימים טלפון ובקלות מבטלים פגישות.

הבנתי שאני צריכה להרחיב את סל המוצרים שלי. אלה המוצרים הראשוניים שלי:

בלוג שמביא לי הכנסה בשתי צורות: ייעוץ והרצאות. קוראים את הפוסטים ויוצרים איתי קשר לקבוע ייעוץ או הרצאה.

ייעוץ והרצאות. אני מלווה סטארטאפים בבניית משאבי האנוש ומלווה מנכ"לים, יזמים, מנהלות משאבי אנוש. מרצה בפני ארגונים ומוסדות אקדמיים על נושאים כמו ניהול, חדשנות.

פודקאסט, HR to go, הפודקאסט הראשון שיש בתחום משאבי אנוש.

מוצרים חדשים שלי

Jolt. החיבור אליהם הוא אחד הדברים המשמחים שקרו לי בעקבות הבלוג. הם היו על הראדאר שלי. יום אחד קיבלתי טלפון מיעל רימון, שהיתה אז Jolt Employee Success Manager, היא קוראת את הבלוג שלי ורצתה לבדוק אם אני רוצה להוביל קבוצת לימוד חדשנית ולהיות חלק מהפיילוט שלהם. מתתי במקום, הבנתי שיש כאן משהו שמשרת אותי את המותג שאני בונה ואת העתיד של המקום שאני רוצה ללכת: חדשנות, חשיבה אחרת, מקצוענות.

מה אני עושה בג׳ולט? בוחרת את החומרים הכי חדשניים לקבוצות הלימוד שלי ומנחה את הדיון. בנוסף, זוכרים שאמרתי שאני רוצה להגדיל את כמות ההרצאות שלי? אז אני גם מעבירה שיעורים, אני ג'ולטרית.

ועכשיו, תכירו את המוצר החדש שלי – "בדקתי וכדאי".

  • הכל התחיל מביקורים שלי בחברות שבהן אני מייעצת. התגובות מהשטח היו שהבלוג נהדר ומשתמשים במוצרים שאני כותבת עליהם בבלוג. חשבתי לעצמי שזה מעניין וזה ריגש אותי שאנשים סומכים על חוות הדעת שלי.
  • מהצד השני אני כל הזמן מקבלת פניות מספקים שרוצים שאכתוב או אפרסם אותם אצלי. גם זה מעניין.
  • מאד התלבטתי מה לעשות ואיך. היה לי ברור שנפלה בחלקי הזדמנות לחבר בין שני הצדדים, שהיא לא טריוויאלית, ושאני יכולה להרוויח מכך. אבל מה ואיך אני עושה את זה ושומרת על ניקיון והוגנות שחשובים לי מאד?

החלטתי על הקונספט הבא:

  1. כל המוצרים שקשורים לעולם של משאבי אנוש הם רלוונטיים.
  2. אני לא רוצה שהאתר שלי יראה ״שוק״, לכן חשוב לי לשמור על רמת אסטתיקה וגם להכניס ספקים שהם טובים, לדעתי, בלבד.
  3. בניתי חבילות פירסום (תודה יונית צוק ושלי שלו). חבילה בסיסית של בדיקה ופירסום באתר וחבילה שכוללת פירסום תוכן בבלוג או בפודקאסט (רק אם יש משהו מעניין לשתף).
  4. חשוב לי שתדעו שאני גובה תשלום עבור השירות הזה, אבל רק מי שעובר את הבדיקה שלי מפורסם. וכן, יש כאלה שלא עוברים. הכל שקוף. אם לא אצליח לעמוד בסטנדרטים גבוהים אין לאתר זכות קיום. זה מלחיץ ודורש ממני גם להגיד לא, ולבדוק בקפידה כל ספק כי יש לי אחריות כלפי הקהל שלי, כלפיכם. והאמון שלכם חשוב לי.
  5. צירפתי אלי שתי פרילאנסריות (שלי לואיס ורעות פרקנל) שלא באו מעולם משאבי אנוש, שמחפשות ספקים מדליקים בתחום. אם אתם מכירים ורוצים שאבדוק צרו איתי קשר.

הבנתי שאני חייבת לעשות חשיפה למוצר. זה מוצר חדש ואם לא אתן לו בוסט רציני אז העסק לא יתרומם ולא יוכל להביא לי את ההכנסות הרצויות.

החלטתי שאני עושה אירוע השקה. עוד השקעה של כסף שאני מרגישה ורואה שאני חייבת לעשות. אני רוצה להרוויח, אני חייבת להשקיע בלהציג את המוצר לקהילה של אנשי משאבי אנוש. שמרו את התאריך 29/1/2018.

אינדקסים טובים יש הרבה, אבל בסוף היום רואים בפורומים שאנשים שואלים על מי אתם ממליצים.

אני רוצה להיות המקום שאנשי משאבי אנוש נכנסים אליו ויודעים שאין מה לחפש המלצות, הדברים נבדקו בצורה הכי מקצועית, ומי שאצלי הוא ראוי מבחינתי. יש את תו התקן שלי, שנחשב בעיניכם.

אני עובדת מאד קשה על בדיקה של כל ספק: הולכת למקום שממנו הוא עובד, נפגשת, רואה וחווה את המוצר, מדברת עם מספר ממליצים. אי אפשר לשלוח לי מגש או מתנה ולסגור את הסיפור. אני רוצה לראות את המקום, איך דברים נעשים. לראות מי עומד מאחורי המותג. אני נוסעת לכל המקומות, מדברת עם כל הגורמים הרלוונטיים ומשקיעה המון זמן.

נוצרה לי מערכת, אקו סיסטם, שדבר מוביל לדבר.

אנשים נחשפים לבלוג ורוצים יעוץ או הרצאה.

או פירסום בבדקתי וכדאי.

אנשים שנכנסים ל"בדקתי וכדאי" רוצים שאכתוב עליהם פוסט או שנקליט פודקאסט.

מה החזון?

רוב הבלוג שלי מתורגם לאנגלית. לקח לי זמן למצוא מישהי תותחית שמתרגמת אותי לאנגלית. היא מתרגמת כל פוסט שלי בצורה שתמשיך ותדבר את השפה שלי גם באנגלית.

אני מקליטה פודקאסטים גם באנגלית, למרות שאין לי אנגלית ברמת שפת אם. משמיעת פודקאסטים באנגלית אני חושבת שיש לי ערך להביא, וכמו שאמרתי אני לא מפחדת.

 

לפני 3 שנים הייתי בצנצנת החמימה שלי בארגון עם הרבה רווחה כלכלית, והבנתי שאני צריכה לצאת מאזור הנוחות ולקפוץ למקום שבו הדברים קורים. איפה אתם נמצאים?

 

 

שתי מגמות במשאבי אנוש

בחברות שבהן עבדתי שמעתי הרבה פעמים את המונח early adopters שנאמר בהקשר של האנשים או החברות שמאמצות ראשונות את הטכנולוגיות החדשות. היה לי הכבוד להוביל קבוצה של אנשי משאבי אנוש מתעשיות מגוונות: חברת החשמל, פירסום, פארמה, פרילאנס, הייטק: סטארטאפ וקורפורייט. זו קבוצה של early adopters בתחום של למידה אחרת, למידה המותאמת לדור ה-Y. ואיך מתאים לדור הזה ללמוד? ההעדפה היא להרצאה אינטרקטיבית, בקבוצה קטנה ועם המרצים הכי טובים בתחום.

JOLT, HR NIGHTS, דור ה Y,

Early Adopters קבוצת הלימוד של HR Jolt Nights מימין לשמאל: אפרת, עדי, עמית, שירז, לילך, ליאת, יעל, לילית, יעל, עמית, סאלי

סיימנו 8 מפגשים מוצלחים של HR Jolt Nights (באוקטובר ייפתחו עוד שתי קבוצות של HR, אפרסם בהמשך), במהלכם נפגשנו עם דמויות מרתקות, שחידשו או הביאו זויות ראייה שונות על נושאים שבד״כ נתפשים כבנאליים (כמו למשל גיוס וניהול צוותי עבודה מרחוק). אני רוצה לשתף אתכם בשני דברים שלקחתי מהמפגשים. בפוסט הזה אסקור בקצרה שתי מגמות שהולכות לתפוס, או ״המילים החמות״ בתחום משאבי אנוש.

1. Agile Talent

נחשפתי למילה Agile Talent – בפעם הראשונה. השימוש במילה Agile מגיע מעולמות התוכנה. במקרה הזה ננעשה בה שימוש בהקשר של פרילאנס, כוח עבודה שמספק לארגון שירותים שלא במסגרת הסכם העסקה עובד-מעביד. לפי הערכה של פורבס, ב-2020 הם יהוו כ-50% מכוח העבודה בארה"ב.

מי הם אותם אנשים המשתייכים לקבוצה הזו?

  • כוח עבודה מאוד מיומן שאינו מעוניין להיות חלק מעובדי החברה: אנשי תוכנה, מוצר, שיווק, מכירות.
  • חשובה להם העצמאות והאוטונומיה התעסוקתית שלהם, כמו כן לשמור על האיזון בין חיים פרטיים לעבודה.
  • מעדיפים לעבוד מהבית ולא להגיע למשרדי החברה.

איך מנהלים את הכישרונות שהם לא שלך, ואיך גורמים להם להיות מחוייבים? זה אחד מהאתגרים שלנו, אנשי משאבי אנוש. עברתי שינוי תפיסתי בהקשר הזה. בתחילת דרכי המקצועית אחת המגמות של חברות היתה לגייס כמה שפחות עובדים ולמלא את הארגון בפרילאנס, וכך נהגתי. בדרך זו ההוצאות מסתדרות יותר טוב בתקציב ויחס כמות עובדים מול מכירות נראה טוב. בהמשך התחילו להציף את השוק המון תביעות בתחום דיני העבודה. אותם פרילאנסרים טענו להיותם עובדי חברה ותבעו מהחברות את אותם תנאים וזכויות שעובדי החברה מקבלים: בונוסים, משכורת 13, אופציות, צ'ופרים, רכב, מתנות. המגמה הזאת גרמה לכל השוק לקחת צעד אחורה ולהמעיט בגיוס פרילאנס לארגון, בגלל החשיפה המשפטית לה זה יכול לגרור את הארגון. כך גם אני נהגתי ושמרתי מאוד שהארגון לא ייכנס לבעיה. בכל פעם שרצו לגייס פרילאנס העדפתי שנגייס אותו כעובד.

היום המגמה של גיוס פרילאנס מאד בולטת, כיוון שקשה מאד לגייס אנשים איכותיים ומקצועיים. אחד הדברים שצריך להבין הוא שהחשיפה המשפטית עדיין קיימת, אבל היא לא צריכה למנוע מאיתנו לעבוד בדרך הזאת. שיניתי את דרך החשיבה שלי ואני חושבת שצריך לעשות הערכת סיכונים, לראות סיכון / סיכוי ולהחליט אם שווה לקחת את הסיכון. ההמלצה המשפטית היא לא לערב אותם באירועים חברתיים ומשפחתיים ולא לתת להם מתנות כמו עובדי חברה, אבל בעצם במפגש הבנתי שלנהוג כך זה לא נכון. אנחנו כמנהלי משאבי אנוש צריכים למצוא את הדרכים לשלב אותם בפעילות המקצועית והחברתית ולדאוג שירגישו חלק מהחברה ויהיו מחוייבים, על מנת שירצו להישאר איתנו. זאת מורכבות גדולה. יש כאן שינוי תפיסתי ותרבותי שצריך לנהל ולהתייחס אליו.

אזור נוחות, חדשנות, פחד

2.  Future of HR is IT

47% מהמקצועות שקיימים היום יעלמו בתוך 25 שנים.

מפחיד, מה אנחנו צריכים לעשות עם זה? לא אוהבת את המשפטים האלה. הם מעוררים בי חוסר נוחות. אמרתי חוסר נוחות? זה המקום שאחנו צריכים להיות בו. ומה זה אומר מבחינתי:

אני לא אוהבת לכתוב, ואני כותבת בלוג. אח"כ אמרו לי שהעולם הולך לכיוון שמע ווידאו ומעט אנשים יקראו, למה לא תקליטי פודקאסטים? אז למה לא באמת? אז אני מקליטה פודקאסטים, כי אני רואה את עצמי כדוגמה: בזמן נסיעה או בזמן שאני הולכת במרץ אני שומעת ספרי שמע, Audible, או פודקאסטים. שלא תחשבו שאני האדם שמתחבר בקלות לטכנולוגיות חדשות, זאת לא אני, טל יעיד, אבל תאמינו או לא – אני מקליטה בעצמי, בבית, את הפודקאסטים שלי. שאלתי, התייעצתי והבנתי שאני יכולה ועזרו לי.

וחזרה אליכם, עוד פצצה, מה שיחליף את רוב הדברים שאנשי משאבי אנוש עושים הן מערכות מידע – Future of HR is IT. וזה ממש הגיוני. השוק של אפליקציות בתחום משאבי אנוש רותח. יש מלא דברים חכמים שמפתחים לנו כמו: אפליקציה לחיבור בין מנטורים למנטיז, כל תהליך השכר כולל סקרי שכר, המלצות, הערכת עובדים ותרגום לפיתוח אישי, כל הגיוס ממוחשב ומחובר לכל הרשתות, עם כל הטפסים והניתוחים שאפשר לעלות על הדעת. People Analytics is the kind.

מה יהיה התפקיד שלנו?

אני לא יודעת להגיד לכם, אבל יכולה להמליץ על הדברים הבאים:

לכו לכנסים טובים שיש בתחום. כן, יש גם בארץ כמה כנסים ותוכניות טובות, גם אם הארגון לא מוכן לשלם לכם. אל תגידו ״אין לי זמן״ (גם אני אמרתי את זה כשעבדתי בארגון. זה עבר לי בשלוש שנים האחרונות). זאת הדרך הכי טובה להתעדכן.

בכנסים מקבלים רעינות, נסו ליישם אותם. אל תגידו ״זה לא ילך בארגון שלי״, נסו.

תקשיבו לפודקאסטים בתחום העיסוק שלכם מהארץ ומחו״ל.

תפסיקו לפחד, נתחו עם עצמכם מה מפחיד אתכם. דברו עם האנשים שנתפסים בעיניכם כמישהו שהולך בכיוון שהייתם רוצים להיות. אל תתביישו (ושוב, אל תפחדו).

אפרופו בושה וחוסר נעימות – אני עונה לכל המיילים ששולחים אלי, אם יש לכם שאלות או התלבטויות אתם מוזמנים לשתף אותי. מחכה לשמוע מכם.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

דילוג לתוכן