ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

מה הפוקוס שלך החודש? הרבעון? השנה?

בקצרה: פוקוס בחברה בצמיחה הוא ההחלטה מה הדבר האחד שהכי חשוב להשיג בתקופה הקרובה, ומה דוחים כדי להגיע אליו. המבחן הוא פשוט: אם תשאלו את המנכ"ל ואת העובדים מה הפוקוס החודש, הרבעון והשנה, כולם צריכים לענות אותה תשובה. כדי שזה יקרה, צריך להחליט על סדר עדיפויות ברור, לחזור עליו שוב ושוב, ולבדוק כל שבוע שהעבודה מקדמת אותו.

אחת השאלות הראשונות שאני שואלת בעבודה עם המנכ"ל היא: מה הפוקוס שלך?

ומיד אחריה אני שואלת את המנכ"ל: אם אשאל מנהל או עובד בחברה את אותה שאלה, האם הם יענו את אותה תשובה?

אחד הדברים החשובים לחברות בצמיחה הוא הפוקוס. לקבל החלטה על מה עושים ומה לא עושים. להעז לשים בצד רעיונות טובים על מנת לא לפגוע ברעיון המצוין שאנחנו רוצים להשיג השנה.

איך צוקרברג מיקד את פייסבוק בדבר אחד

אחד הסיפורים היפים שמספרים על מארק צוקרברג, לפני שפייסבוק הונפקה, קשור ליכולת שלו להיות ממוקד בדבר העיקרי.

מארק צוקרברג הוא אחד המנהלים הממושמעים שעובד בצורה שיטתית. אני לוקחת אתכם אחורה בזמן לתקופה שלפני הנפקת פייסבוק, שנת 2011. אחת לרבעון הייתה לו פגישה עם כל העובדים. בכל פגישה הוא חידד את מה שנמצא ראשון בסדר העדיפויות לרבעון הקרוב. הוא התמקד בדבר אחד, לא פשוט.

כשהיו שמועות שפייסבוק הולכת להנפיק, פורצ'ן שלחו לאחת מישיבות החברה כתבים, על מנת לסקר את הישיבה ולשמוע מה יגיד מארק צוקרברג על ההנפקה הקרובה. להפתעת הכתבים, צוקרברג ביקש מהאנשים באותה תקופה להיות ממוקדים בדבר האחד – להיות מובייל, הוא יטפל בחלק של ההנפקה.

הכנסות פייסבוק ממובייל לאחר המעבר לפלטפורמת המובייל

בסוף 2011 כולם עזבו את העבודה על ה-PC ועברו לעבוד על המובייל. פייסבוק עמדה לצאת להנפקה והם עדיין לא היו על פלטפורמת המובייל. במאי 2012 פייסבוק הנפיקה במחיר של 38 דולר למניה. בחודשים הבאים המניה ירדה בחדות, והתקשורת חגגה על ילד הפלא שלא עומד בהבטחה.

צוקרברג לא היה מוטרד מדי מזה, כי המטרה שלו הייתה להיות במובייל, לא להנפיק. וכמו שהטבלה מראה לנו, תוך שנה וחצי מובייל, שקודם כמעט לא הכניס כסף, הפך ליותר ממחצית מהכנסות הפרסום של פייסבוק. היום כמעט כל ההכנסות מגיעות ממנו. הוא היה יכול לדאוג שהמון דברים אחרים יטופלו בו זמנית, אבל אם הוא לא היה מחליט על הדבר המרכזי שעליו כולם יעבדו, קו ההכנסות שלהם היה כנראה שטוח.

כוחו של המיקוד: איך שומרים על פוקוס בחברה

  • מה שחשוב ברגע שהחלטתם על סדר העדיפויות הוא לחזור על עצמכם הרבה פעמים.
  • לשאול את הקבוצה מה הם עושים כל יום ושבוע ולוודא שהם עושים את הדבר המרכזי.
  • כל שאלה שנשאלת צריכה להיות כמו 'האם זה מביא אותנו למובייל', או במילים אחרות להגיע לדבר המרכזי שקבענו.
  • הכוח של מיקוד הוא בדבר האחד שצריך לעשות.

בשיטת Scaling Up הפוקוס נקבע כ"סדרי עדיפויות רבעוניים": שלושה עד חמישה יעדים לרבעון, שכל ההנהלה מחויבת להם ובודקת אותם בכל שבוע.

איך בודקים אם יש לכם פוקוס

האם אתם יכולים לענות מה הפוקוס שלכם החודש, הרבעון, השנה? ואם אשאל מנהל או עובד בחברה את אותה שאלה, האם הם יענו את אותה תשובה?

ממליצה על ספר מעולה בנושא ביצועים ופוקוס: The 4 Disciplines of Execution של כריס מקצ'סני, שון קובי וג'ים הולינג.

קראו גם: סיפור ההצלחה של iTalent · האופציה הרביעית

שאלות נפוצות על פוקוס בחברה

למה פוקוס חשוב במיוחד לחברות בצמיחה?

בחברה שצומחת יש יותר הזדמנויות ממה שאפשר לבצע. בלי החלטה ברורה מה עושים ומה לא, הצוותים מתפזרים על הרבה רעיונות טובים, ואף אחד מהם לא מגיע לתוצאה. פוקוס הוא האומץ לשים בצד רעיונות טובים כדי להשיג את הדבר המרכזי.

איך יודעים אם כל החברה ממוקדת באותו יעד?

שואלים. אם המנכ"ל, המנהלים והעובדים עונים אותה תשובה לשאלה "מה הפוקוס שלנו החודש, הרבעון והשנה", יש פוקוס. אם כל אחד עונה משהו אחר, הפוקוס נמצא רק בראש של המנכ"ל.

איך שומרים על הפוקוס לאורך זמן?

חוזרים על סדר העדיפויות הרבה פעמים, שואלים את הצוותים כל שבוע מה הם עושים, ובודקים שהעבודה מקדמת את הדבר המרכזי. כל החלטה צריכה לעבור את השאלה: האם זה מקרב אותנו ליעד שקבענו?

מה אפשר ללמוד מפייסבוק על פוקוס?

לפני ההנפקה, צוקרברג ביקש מכל העובדים להתמקד בדבר אחד: מעבר למובייל. ההנפקה עצמה לא הסיטה אותו. תוך שנה וחצי מובייל הפך ליותר ממחצית מהכנסות הפרסום של החברה.

רוצים שכל החברה תעבוד על אותו דבר? נזהה יחד מה הפוקוס שלכם, ואיך דואגים שכל הארגון יהיה ממוקד בו. לתיאום שיחת היכרות

מה עושים כשהטאלנט המרכזי הוא גם הכי בעייתי

"הטאלנט המרכזי שלך הוא גם זה שתוקע וחוסם את התקשורת בארגון״, אמרתי למנכ"ל באחד הארגונים שאני מלווה. שתקתי. חיכיתי לשמוע את התגובה שלו. הוא הסתכל עלי, שתק לכמה שניות ואז אמר: ״את צודקת״. זה היה מקרה קל, כי הרבה פעמים יש מנהלים שמפחדים להודות ולהכיר באמת, ואז יותר מורכב.

מכירים את הבעיה הזאת? נתקלתם בה בארגון שלכם או באחד הארגונים שעבדתם בהם?

אז מה עושים כשאחד האנשים המרכזיים בארגון הוא מוכשר, לא סתם מוכשר, סופר טאלנט חכם, סיים תארים מאחת האוניברסיטאות המובילות, עבד באחת היחידות שמתחילות ב-8 או יחידות עילית דומות, מחזיק ידע ייחודי, משקיע בעבודה, אבל לא משתף פעולה עם הגורמים השונים בחברה? הוא תוקפני, ציני, אנשים נמנעים לבקש או לייצר תקשורת איתו, הם עוקפים אותו כי לרוב הוא מנופף אותם או שפשוט לא נעים לדבר איתו, כי הוא מתנשא ויודע הכל. אה, הוא גם מאוד לחוץ ואין לו זמן.

בהרבה מאד חברות שעבדתי בהן כשכירה והיום כיועצת עצמאית נתקלתי במקרים האלה. תמונת המצב תכלול בדרך כלל מנכ"ל שמעריץ אותו ומפחד ממנו בו זמנית. ״הולך על ביצים״ לידו, רגיש אליו במיוחד. מכולם המנכ"ל יודע לדרוש, לבדוק ולבקר, אבל מולו הכל מתנהל בעדינות, בזהירות, בפחד שחס וחלילה הטאלנט לא יהיה מרוצה, יחטוף קריזה (גם על המנכ"ל) ויעזוב.

אז הבנו שיש בעיה. איך מתחילים?

הקושי הבסיסי הוא לדבר בפתיחות וכנות עם הטאלנט, לשקף את המצב ולהביע את הרצון לשינוי. במידה ויש תהליך מובנה של מתן פידבק אפשר להשתמש בדברים שעלו במשוב (בד"כ בגלל הפחד יהיה רק דבר אחד) ולקבוע שעובדים על שיפור. זה הכי נכון וקל, יחסית.

במידה ואין תהליך מובנה של מתן פידבק, תזכרו שאחד הדברים שמדברים עליהם בספרי ניהול מובילים – ויצא לי לראות אצל המון מנהלים שעבדתי איתם – הוא היכולת להיות שקופים ואותנטיים. זאת הדרך שמניעה אנשים ולא הפוך. אנשים לא יעזבו מנהל שינהג בהם בהגינות בהערכה ובשקיפות. פחד בניהול הוא אחד הדברים שתוקעים חברות, וכשהמנכ"ל מפחד לגעת בטאלנט הוא מסמן לארגון שההתנהגות הזאת מקובלת עליו, הוא מסמן סוג של חולשה מול שאר הארגון. אנשים לא עיוורים לזה.

 

מה אני ממליצה לעשות?

משתפת אתכם בשלוש דרכי פעולה:

  1. ליווי וחניכה של הטאלנט – להביא יועץ חיצוני, שיעבוד איתו על ההתפתחות האישית שלו. הכי טוב שזה יהיה חלק מפיתוח וליווי של עוד מנהלים. התהליך צריך לכלול פגישת היכרות עם המיועד והגדרת יעדי עבודה. לאחר הפגישה הזאת צריכים לקיים פגישה משותפת של היועץ, הטאלנט והמנכ״ל להסכים ולסגור את יעדי הפיתוח. יוצאים לדרך עם נקודות בקרה ועידכון של המנכ"ל באמצע התהליך ובסוף התהליך, לבדיקת אפקטיביות המפגשים. בחלק מהמקרים השיטה הזאת לא עובדת כי "אין מישהו שיכול ללמד את הטאלנט. הוא יודע הכל, עשה הכל ואין לו זמן". ואז עוברים לסעיף 2.
  2. ליווי וחניכה של המנכ"ל בפיתוח הטאלנט – בדומה לעבודה שעושה פסיכולוג ילדים, עם ההורים, במקום ישירות עם הילד, גם כאן. היועץ ילווה ויחנוך את המנכ"ל כיצד לנהל את הפגישות עם הטאלנט. הוא ידריך וינחה אותו לפני הפגישות, ישמע אינפוטים ויכוון את המנכ"ל.
  3. עבודת פיתוח צוות עם הנהלת הארגון שבמסגרתה יצופו הנושאים הבעייתיים. ממליצה מאד לקרוא את הספר The Five Dysfunctions of a team. אני אוהבת לעבוד על פיתוח צוותים ומסתמכת על הספר הזה. בעבודה נכונה של המנכ"ל והיועץ הבעיות צפות ואפשר לטפל בהן תוך כדי מפגשים וגם ביניהם.

יצא לי להתנסות בשלושת דרכי הפעולה. שלושתן טובות, השגנו תוצאות וראינו שיפור. העניין הקריטי בתהליך היה ההכרה של המנכ"ל שיש בעיה וצריך לטפל בה, רק אז אפשר היה לעבוד.

מקרים שלא עבדו היו כשהמנכ"ל התחייב לתהליך, אבל לא היה לו אומץ בהמשך להתמודד ולעשות את עבודת הפיתוח האמיתית עם הטאלנט.

האם איש משאבי אנוש מתוך הארגון יכול לטפל בעניין?

התשובה פשוטה. במידה ויש אמון בין הטאלנט, המנכ"ל ואיש משאבי האנוש, ניתן להתערב ולעבוד לפי דרכי הפעולה שציינתי למעלה. במידה ואין – חשוב להביא יועץ טוב שיוכל לעזור ולהנחות את המנכ"ל ואת סמנכ"ל משאבי האנוש בעבודה עם הטאלנט. עבודה משולבת ואיכותית של שלושתם תביא תוצאות טובות ותעשה שינוי באווירה ובתקשורת.

אם נתקלתם במקרה כזה בארגון שלכם ותרצו לחשוב יחד על דרך פעולה, אני זמינה לשאלות או לפגישת יעוץ: 053-3381410

 

 

 

דילוג לתוכן