ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

שבועות – מה עושים הפעם?

אוטוטו שבועות. מה עושים הפעם? בפוסט הזה תמצאו רעיונות לפעילות, סידור שולחן, מתכונים לחג ומגשי אירוח מעניינים.

רעיונות לפעילות בשבועות:

  1. לחברות עם תקציב נמוך או כאלה שמעודדות רוח שיתופית, מארגנים ארוחת חג משותפת. העובדים מביאים מאכלי גבינה המתאימים לחג והחברה משלימה דברים כמו שוקו, מגוון גבינות, לחם.
  2. תחרות עוגות גבינה – אחת הפעילויות האהובות על חברות. מי מכין את עוגת הגבינה הכי טובה. לא פחות חשוב: להשקיע בפרסים ובקידום הפעילות בארגון. תבחרו שופטים לא רק מההנהלה, שיהיה יצוג הולם של כל המשתתפים. לפי רמת ההיענות אפשר לדעת (ולפעמים זה כואב) מה רמת המחויבות של העובדים לארגון.
  3. להזמין מגש אירוח חלבי ולהוסיף טוויסט חמוד – מצגת עם כל כל ה"ביכורים" שהיו בחברה כמו: עובד שהיה שותף לפרויקט בפעם הראשונה בחברה, היה במדינה שטרם היה בה, עבר דירה, התחתן, תינוקות שנולדו, בר/ בת מצווה. לעשות את זה בצורה משעשעת עם שיר חמוד ברקע וזה אחלה.
  4. לצאת לפיקניק מחוץ למשרד בפארק קרוב למקום העבודה – לארגן ארוחה חלבית של קייטרינג איכותי בפארק, להביא שוזרת פרחים שתכין זרים שאפשר יהיה להביא הביתה.

סידור השולחן לחג

"מומנטו" הכינו קצת השראה לשולחן החג, איך להפוך את ארוחת החג במשרד למעוצבת עם 5 מוצרי נייר פשוטים ובכמה נגיעות קלות שכל אחד יכול לעשות. כנסו לאתר וקבלו רעיונות.

כיבוד

יש לי 3 הצעות לחברות שעושות כיבוד איכותי ומציעות מגשי אירוח לחג. את כולן בדקתי אישית. מבטיחה שתקבלו מחמאות, הם גם שיתפו במתכונים:

1. פומפידו השף בקופסה מציע את המתכון הבא:

ענבים מצופים בקרם גבינה כחולה ופיסטוק

  • 40 ענבים כהים ללא גרעינים
  • 200 גר' גבינת שמנת אמריקאית
  • 200 גר' גבינה כחולה
  • 250 גר' פיסטוק קלוף וקלוי

מערבלים את הגבינות בעזרת ווהגיטרה של המיקסר או כף עץ לתערובת קרמית ואחידה.

קוצצים את הפיסטוקים בסכין. בעזרת האצבעות עוטפים את הענבים בגבינה ומגלגלים בפיסטוקים.

ניתן לאחסן בהקפאה. יש להוציא מהמקפיא חצי שעה לפחות לפני ההגשה.

2. ארטייסט בחרו עבורכם:

עוגת גבינה אפויה קלאסית

 תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ

לתחתית:

  • 100 גרם חמאה
  • 100 גרם סוכר דמררה
  • 100 גרם קמח
  • 50 גרם אגוז לוז טחון
  • קורט מלח

למלית:

  • גבינת שמנת 700 גרם
  • שמנת חמוצה 250 גרם
  • סוכר 270 גרם
  • ביצים 4 יח'
  • קורנפלור – 3 כפות (30 גרם)
  • גרידת לימון מחצי לימון

לקישוט:

  • אבקת סוכר
  • פרי עונתי לבחירתכם

אופן ההכנה:

  1. להכנת התחתית: לערבל במעבד מזון/מיקסר עד קבלת תערובת פירורית, לשטח בתחתית התבנית. לאפות במשך 15 דקות בתנור שחומם מראש ל-150 מעלות.
  2. לערבב בקערה גבינות + סוכר + ביצים + גרידת לימון עד קבלת תערובת אחידה.
  3. להעביר לקערה נפרדת מעט מהמסה – מוסיפים קורנפלור וטורפים עד קבלת תערובת אחידה.
  4. מערבבים את שתי התערובות למסה אחת אחידה ויוצקים לתבנית עם התחתית הפריכה.
  5. מחממים תנור ל-120 מעלות ואופים למשך שעה וחצי – עד שהעוגה יציבה ברובה ומעט רוטטת במרכזה.
  6. מעבירים לקירור ל-6 שעות (ויותר טוב – ללילה שלם).
  7. בוזקים אבקת סוכר לקישוט, ומקשטים בפרי עונתי לבחירתכם.

תוכלו לראות את העוגה הזו בשילוב דובדבן בגרסת הפינגר פוד כחלק ממגש הפטיפורים של ארטייסט – ממהדורת שבועות 2018

3. סקיצה הלכו על מתכון מלוח:

גראטן תפוחי אדמה, מוצרלה ופרמזן, (כמות ל-5 מנות):

  • 4 תפוחי אדמה בינוניים שטופים עם הקליפה
  • 100 גרם מוצרלה מגורדת
  • 50 גרם פרמזן מגורד
  • 1 מיכל שמנת מתוקה
  • 1 שן שום קצוצה
  • מלח
  • פלפל
  • אגוז מוסקט

פורסים את תפוחי האדמה דק מאוד. מערבבים בקערה את תפוחי האדמה עם יתר החומרים ומעבירים לתבנית משומנת בחמאה.

מניחים נייר אפיה מעל, ומעליו תבנית, ועליה משקולת. אופים ב-180 מעלות כ-50 דקות.

נראה לי שאחרי הפוסט הזה אתם מסודרים לשבועות. אם מעניין אתכם להכיר עוד ספקים שבדקתי ואני ממליצה עליהם היכנסו ל"בדקתי וכדאי", רשימת הספקים המומלצים שלי לאנשי משאבי אנוש.

שבועות שמח!

איך עושים HAPPY HOUR מעניין?

מה עושים ב-Happy Hour-? איך מכניסים עניין למפגש החברתי הזה? רעות דנן המרמן, סמנכ"לית מעגל חיי עובד ב- City Time סיפרה לי מה היא עושה בחברה. אהבתי, וביקשתי ממנה לשתף.

איך נולד הרעיון?

״לא היו לנו מפגשי  Happy Hour ורצינו לייצר משהו עם ערך יותר גדול. חשבנו על קונספט המשלב תוכן, את ערכי הארגון והרבה כיף. כך נולד הרעיון של City Hour – אחד מהערכים המובילים של הארגון הוא חדשנות, לכן יצרנו קונספט שבו כל עובד, בכל דרג, רשאי להציע את עצמו כדובר, שם הוא מקבל במה של כ-30 דקות להציג נושא חדשני מהתחום שלו״.

מה המתכונת של המפגשים?

״אחת לחודש, חצי שעה, ממתגים כל דובר בצבע ייחודי לו, מקשטים את החלל בבלונים לפי הצבעוניות וכמובן – אוכל סופר מפנק. בכל מפגש קונספט האוכל משתנה. משתתפים כל אנשי המטה בכל הדרגים, כולל סמנכ"לים ומנכ"לית החברה״.

איך מכינים את המפגש?

״בשלב הראשון – מחלקת הדרכה נפגשת עם הדובר, הוא משתף בנושא עליו הוא מעוניין לדבר, הצוות לוקח את הנושא ומייצר סקירת ספרות, משיג חומרים, סרטונים וכל מה שנדרש ומכין לדובר מצגת תומכת לפרזנטציה שלו.

שלב שני – הכנת הדובר: צוות ההדרכה מכין את הדובר מבחינת הדרכה פרונטלית, שפת גוף, קצב דיבור, תנועה במרחב וכדומה. כשהדובר מרגיש מוכן, מייצרים חזרה גנרלית מול צוות ההדרכה יום לפני ה-City Hour.

סידור ומיתוג החלל המרכזי בארגון – לא מקיימים את המפגש בחדר ישיבות, במכוון, אלא באחד מהחללים הציבוריים במשרדים, אותם אנו דואגים למתג ולהכין את כל הנדרש.

פידבקים מהקהל והדוברים – הערך הוא עצום – הסיטואציה מאוד נעימה וחגיגית. נפגשים, אוכלים טוב, מדברים ונותנים במה לקולגה שכל הפוקוס עליו לחצי שעה, ואז כל עובד חוזר לעיסוקו. התגובות של המציגים ויתר העובדים היסטריות, יש הרבה עניין סביב הדוברים, הם נשאלים הרבה שאלות ומרגישים לדבריהם "רוקסטארס" ליום יומיים״.

תני לנו דוגמאות לנושאים שהוצגו.

  • טרנדולוגיה
  • BI in retail
  • MKT פרויקטים פורצי דרך
  • אתגרים לוגיסטיים בעולם דיגיטלי

 תוכלי לתת טיפ לקולגות?

״לתוכן יש הרבה ערך ואחת המטרות שלנו היא לחבר בין אנשים שעובדים יחד, אבל לפעמים לא יוצא להם להחליף מילה למעט בוקר טוב. הזדמנויות כאלו מייצרות חיבור גדול לארגון ולא פחות חשוב – חיבור לעובדים שלא בהכרח מהמחלקה שלך. בנוסף, הדוברים יוצאים עם כלים של עמידה מול קהל  ויוצאים מהסייפזון שלהם מול המחשב. תנסו – הנאה מובטחת לכולם״.

אם גם אצלכם עושים את המפגש קצת אחרת שתפו כאן או שלחו לי מייל liat.lazar100@gmail.com

שתי מגמות במשאבי אנוש

בחברות שבהן עבדתי שמעתי הרבה פעמים את המונח early adopters שנאמר בהקשר של האנשים או החברות שמאמצות ראשונות את הטכנולוגיות החדשות. היה לי הכבוד להוביל קבוצה של אנשי משאבי אנוש מתעשיות מגוונות: חברת החשמל, פירסום, פארמה, פרילאנס, הייטק: סטארטאפ וקורפורייט. זו קבוצה של early adopters בתחום של למידה אחרת, למידה המותאמת לדור ה-Y. ואיך מתאים לדור הזה ללמוד? ההעדפה היא להרצאה אינטרקטיבית, בקבוצה קטנה ועם המרצים הכי טובים בתחום.

JOLT, HR NIGHTS, דור ה Y,

Early Adopters קבוצת הלימוד של HR Jolt Nights מימין לשמאל: אפרת, עדי, עמית, שירז, לילך, ליאת, יעל, לילית, יעל, עמית, סאלי

סיימנו 8 מפגשים מוצלחים של HR Jolt Nights (באוקטובר ייפתחו עוד שתי קבוצות של HR, אפרסם בהמשך), במהלכם נפגשנו עם דמויות מרתקות, שחידשו או הביאו זויות ראייה שונות על נושאים שבד״כ נתפשים כבנאליים (כמו למשל גיוס וניהול צוותי עבודה מרחוק). אני רוצה לשתף אתכם בשני דברים שלקחתי מהמפגשים. בפוסט הזה אסקור בקצרה שתי מגמות שהולכות לתפוס, או ״המילים החמות״ בתחום משאבי אנוש.

1. Agile Talent

נחשפתי למילה Agile Talent – בפעם הראשונה. השימוש במילה Agile מגיע מעולמות התוכנה. במקרה הזה ננעשה בה שימוש בהקשר של פרילאנס, כוח עבודה שמספק לארגון שירותים שלא במסגרת הסכם העסקה עובד-מעביד. לפי הערכה של פורבס, ב-2020 הם יהוו כ-50% מכוח העבודה בארה"ב.

מי הם אותם אנשים המשתייכים לקבוצה הזו?

  • כוח עבודה מאוד מיומן שאינו מעוניין להיות חלק מעובדי החברה: אנשי תוכנה, מוצר, שיווק, מכירות.
  • חשובה להם העצמאות והאוטונומיה התעסוקתית שלהם, כמו כן לשמור על האיזון בין חיים פרטיים לעבודה.
  • מעדיפים לעבוד מהבית ולא להגיע למשרדי החברה.

איך מנהלים את הכישרונות שהם לא שלך, ואיך גורמים להם להיות מחוייבים? זה אחד מהאתגרים שלנו, אנשי משאבי אנוש. עברתי שינוי תפיסתי בהקשר הזה. בתחילת דרכי המקצועית אחת המגמות של חברות היתה לגייס כמה שפחות עובדים ולמלא את הארגון בפרילאנס, וכך נהגתי. בדרך זו ההוצאות מסתדרות יותר טוב בתקציב ויחס כמות עובדים מול מכירות נראה טוב. בהמשך התחילו להציף את השוק המון תביעות בתחום דיני העבודה. אותם פרילאנסרים טענו להיותם עובדי חברה ותבעו מהחברות את אותם תנאים וזכויות שעובדי החברה מקבלים: בונוסים, משכורת 13, אופציות, צ'ופרים, רכב, מתנות. המגמה הזאת גרמה לכל השוק לקחת צעד אחורה ולהמעיט בגיוס פרילאנס לארגון, בגלל החשיפה המשפטית לה זה יכול לגרור את הארגון. כך גם אני נהגתי ושמרתי מאוד שהארגון לא ייכנס לבעיה. בכל פעם שרצו לגייס פרילאנס העדפתי שנגייס אותו כעובד.

היום המגמה של גיוס פרילאנס מאד בולטת, כיוון שקשה מאד לגייס אנשים איכותיים ומקצועיים. אחד הדברים שצריך להבין הוא שהחשיפה המשפטית עדיין קיימת, אבל היא לא צריכה למנוע מאיתנו לעבוד בדרך הזאת. שיניתי את דרך החשיבה שלי ואני חושבת שצריך לעשות הערכת סיכונים, לראות סיכון / סיכוי ולהחליט אם שווה לקחת את הסיכון. ההמלצה המשפטית היא לא לערב אותם באירועים חברתיים ומשפחתיים ולא לתת להם מתנות כמו עובדי חברה, אבל בעצם במפגש הבנתי שלנהוג כך זה לא נכון. אנחנו כמנהלי משאבי אנוש צריכים למצוא את הדרכים לשלב אותם בפעילות המקצועית והחברתית ולדאוג שירגישו חלק מהחברה ויהיו מחוייבים, על מנת שירצו להישאר איתנו. זאת מורכבות גדולה. יש כאן שינוי תפיסתי ותרבותי שצריך לנהל ולהתייחס אליו.

אזור נוחות, חדשנות, פחד

2.  Future of HR is IT

47% מהמקצועות שקיימים היום יעלמו בתוך 25 שנים.

מפחיד, מה אנחנו צריכים לעשות עם זה? לא אוהבת את המשפטים האלה. הם מעוררים בי חוסר נוחות. אמרתי חוסר נוחות? זה המקום שאחנו צריכים להיות בו. ומה זה אומר מבחינתי:

אני לא אוהבת לכתוב, ואני כותבת בלוג. אח"כ אמרו לי שהעולם הולך לכיוון שמע ווידאו ומעט אנשים יקראו, למה לא תקליטי פודקאסטים? אז למה לא באמת? אז אני מקליטה פודקאסטים, כי אני רואה את עצמי כדוגמה: בזמן נסיעה או בזמן שאני הולכת במרץ אני שומעת ספרי שמע, Audible, או פודקאסטים. שלא תחשבו שאני האדם שמתחבר בקלות לטכנולוגיות חדשות, זאת לא אני, טל יעיד, אבל תאמינו או לא – אני מקליטה בעצמי, בבית, את הפודקאסטים שלי. שאלתי, התייעצתי והבנתי שאני יכולה ועזרו לי.

וחזרה אליכם, עוד פצצה, מה שיחליף את רוב הדברים שאנשי משאבי אנוש עושים הן מערכות מידע – Future of HR is IT. וזה ממש הגיוני. השוק של אפליקציות בתחום משאבי אנוש רותח. יש מלא דברים חכמים שמפתחים לנו כמו: אפליקציה לחיבור בין מנטורים למנטיז, כל תהליך השכר כולל סקרי שכר, המלצות, הערכת עובדים ותרגום לפיתוח אישי, כל הגיוס ממוחשב ומחובר לכל הרשתות, עם כל הטפסים והניתוחים שאפשר לעלות על הדעת. People Analytics is the kind.

מה יהיה התפקיד שלנו?

אני לא יודעת להגיד לכם, אבל יכולה להמליץ על הדברים הבאים:

לכו לכנסים טובים שיש בתחום. כן, יש גם בארץ כמה כנסים ותוכניות טובות, גם אם הארגון לא מוכן לשלם לכם. אל תגידו ״אין לי זמן״ (גם אני אמרתי את זה כשעבדתי בארגון. זה עבר לי בשלוש שנים האחרונות). זאת הדרך הכי טובה להתעדכן.

בכנסים מקבלים רעינות, נסו ליישם אותם. אל תגידו ״זה לא ילך בארגון שלי״, נסו.

תקשיבו לפודקאסטים בתחום העיסוק שלכם מהארץ ומחו״ל.

תפסיקו לפחד, נתחו עם עצמכם מה מפחיד אתכם. דברו עם האנשים שנתפסים בעיניכם כמישהו שהולך בכיוון שהייתם רוצים להיות. אל תתביישו (ושוב, אל תפחדו).

אפרופו בושה וחוסר נעימות – אני עונה לכל המיילים ששולחים אלי, אם יש לכם שאלות או התלבטויות אתם מוזמנים לשתף אותי. מחכה לשמוע מכם.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

אם גם אתם עובדים בחברה שיש בה אוירה "משפחתית", זה פוסט בשבילכם. תרבות ארגונית, פוסט מיוחד לאנשי משאבי אנוש ומנכ"לים

בעבר כשהיו אומרים לי אנחנו רוצים "לעבוד על התרבות הארגונית שלנו" הייתי נלחצת. לא הבנתי מה רוצים ממני. מין אמירה מעורפלת כזאת שלא ברור לי מה הייתי צריכה לעשות איתה. להביא יועץ ולעשות סדנה לכל העובדים? לתלות פלקטים עם סיסמאות חכמות? לעבוד עם ההנהלה ואח"כ לצאת עם מה שהחלטנו לעובדים ולשמוע מה דעתם?

להבדיל ממבנה הארגון המייצג אלמנט מוחשי וניתן למדידה, התרבות הארגונית מייצגת את רוח הארגון.

אז בואו נפנה דווקא לוויקיפדיה להסבר פשוט ובהיר:

"תרבות ארגונית הוא מונח כולל המגדיר את הערכים, החשיבות, התמורה, האמונה, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים. התרבות הארגונית כוללת הן את הרובד הגלוי של ערכי הארגון, חפצים המייצגים את הערכים והתפיסות של הארגון, דברים חיצוניים ומוחשיים כגון לבוששפהסמלים ומיתוסים (אלו הם הדברים הראשונים בהם נתקלים אנשים חדשים המגיעים לארגון, וכך מבינים איך להתנהג בו); והן את הרובד הסמוי, התשתית הנורמטיבית שעליה בנויים הרבדים הגלויים, שכולל את הנחות היסוד, הערכים החברתיים ונורמות ההתנהגות הנהוגים בארגון."

עכשיו יותר ברור? לא בטוחה.

כדי להסביר את העניין אתחיל עם דוגמה:

מנכ"ל שעבדתי איתו בעבר הרחוק החליט יום בהיר אחד שחשובים לו הדברים הבאים: שלא תהיה תוקפנות בין אישית בישיבות, שאנשים יגיעו בזמן לפגישות, שלא יענו לוואטסאפים ושאפשר יהיה לנהל דיון בלי "להרוג" את מי שיש לו דעה שונה. התכנסה לה ההנהלה באותה חברה, המנכ"ל דיבר על מה חשוב לו. מאוחר יותר במפגש חברההדברים הללו עברו לכל העובדים בצורה מסודרת. אה, עוד פרט חשוב, על הקירות של אותה חברה תוכלו למצוא פלקטים שבהם מצויינים ערכי החברה: Execution, Innovation, וכו'.

התרבות הארגונית מסומנת על ידי המנכ"ל, ההנהלה והעובדים הותיקים. המנכ"ל לא יכול היה לשנות את ההתנהגות שלו: איחר, ענה לוואטסאפים ותקף את מי שדעתו היתה מנוגדת. כשמנכ"ל לא עושה את מה שהוא מדבר, אין תוקף לדברים ולא ניתן יהיה להשריש את ההתנהגויות החדשות והרצוית. אם העומד בראש הארגון תוקף, אם הוא לא מגיע בזמן וכד', שאר העובדים מקבלים לגיטימציה לעשות את אותם דברים. התרבות הארגונית של אותו ארגון היא אגרסיבית, יש פחד בקרב העובדים לטעות כי אחרת יעלו אותך על מוקד. למרות שבמפגשי עובדים חדשים וכמעט בכל ארוע המנכ"ל דואג להדגיש "שאנחנו חברה משפחתית".

בוא נדבר רגע על המושג השחוק "אנחנו חברה משפחתית". אין חברה שעבדתי בה והמשפט הזה לא נאמר. התגובה שלי היתה תמיד שמשפחה לא יכולה לפטר את בניה. בנוסף, יש אנשים שיש להם משפחות שלאו דווקא היו רוצים לשחזר את החווייה של לגדול בה.

אז מה כן? איך "נעבוד" על התרבות הארגונית?

avirapost

1. נבחן את הדברים הבאים:

  • איך מתייחסים לטעויות בחברה? האם מנכ"ל יכול להגיד "טעיתי"?
  • האם הארגון מודד את העובדים על שעות או על עמידה ביעדים?
  • האם מעירים לאנשים שמדברים בצורה לא נאותה אחד לשני?
  • איך מתייחסים לעובדים חולים או בני משפחתם שנמצאים בבית חולים?
  • האם חוגגים הצלחות?
  • האם מציינים את הכשלונות?
  • האם המידע על מה קורה בחברה הוא נחלתם של המנהלים בלבד? איך עובר המידע בארגון, במסדרון או בצורה מסודרת?
  • איך מקבלים החלטות?
  • איך מפטרים עובד?
  • איך מקבלים עובד חדש?
  • האם עורכים הפקות לקחים?
  • האם ישיבות ופגישות מתחילות בזמן?

2. נתחו את הפרמטרים האלה ותקבלו תמונה המשקפת את רוח הארגון.

3. מי הפרטנרים לעניין? וכאן מתחיל החלק העדין, האם יש לנו מנכ"ל, שאפשר לצאת איתו לדרך? כדי לעשות משהו צריך פתיחות, מודעות ושותפות של המנכ"ל וההנהלה. זה כמו לרוץ מרתון ארגוני. ריצת ספרינט לא תביא את התוצאות.

4. הנהלה ומנכ"ל מחוייבים לתהליך. עשיתם תהליך של מה קיים? מה השאיפה ואיפה הפערים?

5. קבעתם תוכנית הטמעה? צריך להוריד אותה לשאר הארגון בפורומים מצומצמים. בשמיעת פידבקים, הבהרות.

6. כולם מיושרים ומחוייבים, בניית מערך הערכה ותגמול תומכים. ארועי החברה צריכים להתייחס ולדבר את השפה. לדוגמה: הלקוח הכי חשוב, הוא מעל הכל, זה חלק מהתרבות של הארגון. בטופס הערכה זה יבוא לידי ביטוי. עובדים שעמדו בערך הזה יתוגמלו בהתאם ע"י: בונוס/ אופציות/ העלאת שכר, שונה מהשאר.

מהניסיון הרב שצברתי אני קצת צינית בעיניין הזה. כי הרבה פעמים הרגשתי שהמנכ"ל מחכה שיבוא מנהל משאבי אנוש או יועץ ארגוני, יחבור אליו, יוציא כמה שפנים מהכובע, כמה פגישות (הנהלה, עובדים) ואז תהיה התרבות הארגונית הרצויה. אם רוצים תרבות ארגונית מסויימת צריך לעבוד מאד קשה, יום יום, כדי לחדד את המסרים ושהארגון יפנים. תזכרו את הקונוטציה של מרתון. ברגע שאין יישום ורק מדברים או תולים שלטים (אני נגד השלטים) עובדים הופכים להיות ציניים כלפי העניין ומאבדים אמון.

אם עברתם תהליך מוצלח יותר או פחות, שתפו אותי במייל. אם אתם רוצים לחשוב ולהתייעץ איתי, זה בכלל יהיה נהדר.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

שני טיפים בנוגע לפיטורי עובדים

ארגונים משתנים כל הזמן. אנחנו שומעים את המשפט הבא ללא הרף בכל פתיחה של מצגת בקורס ניהול: שינוי הוא הקבוע השגרה היא המשתנה. כמנהלת משאבי אנוש ליוויתי הרבה ארגונים בתהליכי שנוי/ התייעלות/ בניה מחדש. רוב התהליכים שציינתי מערבים בתוכם צורך בפיטורים, פרידה מאנשים, שינוי בתפקיד או במנהל.

ב 2012 הצטרפתי לחברת פארמה מבוססת עשירה יציבה וותיקה. הגעתי כשהחברה היתה בעיצומו של שינוי ארגוני עצום בסדר הגודל שלו: פיצול אחת החטיבות מהחברה והפיכתה לחברה עצמאית המונה מעל 30,000 עובדים שצריכה לעבוד כרגיל מיום הפיצול הראשון.

התהליך כלל מיפוי עובדים שאמורים לעבור. פיצול מערכות המידע, שיכפול הנהלים הקיימים, יצירת תחושת גאווה לעובדים העוברים. הסכמי שרות מעבר לתקופה מוגדרת התומכים בחברה החדשה עד שתתארגן.

רוב השינויים הארגוניים קשורים בתזוזה מאזור הנוחות: שינוי ממונה או צוות, הדורש הערכות של המנהל. להתרגל למישהו חדש עם הרגלים ושיטות שונות ממה שהכרנו.

שני טיפים בנוגע לפיטורי עובדים מאת ליאת לזר

 השינוי הארגוני המפחיד מכולם: פיטורים

מאז עברתי שינויים רבים נוספים. לאחר שנת עבודה בחברה קיבלתי אחריות על מדינה אירופאית. הובלתי תהליך גדול של שינוי במבנה ההטבות שדרש קיצוצים משמעותיים בתנאים שהעובדים היו רגילים להם במשך שנים. איך עושים את זה במדינה אירופאית עם איגודים וחוקים סוציאליים (אפרט בפוסט נפרד). לאחר תקופה קצרה נוצר צורך לבצע שינוי נוסף שהיה בלתי צפוי ולצערי התוצאה גררה פיטורי עובדים.

אין רגע דל, השינוי הוא השגרה וצריך להתייצב וליישם. עם זאת כדאי להיות ערים לסכנה בכניסה לאזור ההפעלה האוטומטי, הכוונה לביצוע התהליך בצורה מכאנית, טכנית, ביצועית, מכורח ההרגל, ולפתח מודעות לבחינת האספקט האנושי, קרי: יכולת בקרה ושאילת שאלות ובחינה כיצד ניתן להיטיב עם העובדים ולהקל במה שניתן.

אל תשכחו לדאוג לשמר את העובדים שנשארו!

שתי הטבות הכי משמעותיות לעובד המפוטר

במהלך שנות עבודתי נאלצתי לפטר עובדים, לצערי. המעמד אינו נעים בכלל ואפילו קשה. התהליך המשפטי (שימוע) שחייבים לבצע הינו קר, קשה ויוצר הרבה כעס ותסכול מצד העובדים. למרות הקושי צריך ל"בלוע את הצפרדע" ולתמוך במנהלי החברה שיעשו אותו בצורה מקצועית ולפי החוק.

במקביל לתמיכה במנהלי החברה, ישנם שני דברים שאנחנו כמנהלי משאבי אנוש יכולים לעשות ולהציע למנכ"לים על מנת שתהליך הפיטורים יהיה אנושי ועם המבט לעתיד מבחינת העובד:

1.      יעוץ קריירה לעובד – הצעת מתכונת של 3 מפגשים עם יועץ קריירה. אני מייעצת למחפשי עבודה בהכנה לראיונות, חיפוש עבודה ברשתות, הכנת קורות חיים וחידוד החיפוש אחרי המשרה שמתאימה.התקשרו לקבלת מידע נוסף         053-3381410 או במייל liat.lazar100@gmail.com

2.      הארכת תקופת ההודעה מראש – לרוב העובדים יש 30 יום הודעה מראש, בתהליך פיטורין דאגתי להוסיף 30 יום נוספים.

כשאני מציעה את האפשרויות למנכלים אני מציגה טבלת אקסל עם עלויות הפיטורים. לרוב העלויות המתווספות לתהליך הפיטורים שוות את ערכן בתחושה שעובד יצא מהחברה בצורה מכבדת ושומר על יחס טוב, בהמשך, לחברה.

לסיכום

אני מבינה שהשינוי הוא צורך, חברות אינן יכולות להתקיים אלמלא התזוזות, ההתאמות, קריאת המפה ויציאה לאזורים לא מוכרים.

לדעת את כל זה בראש זה יפה אבל בלב זה קשה. קשה לראות אנשים מאבדים מקום עבודה, מקום פרנסה, מה שמושווה בפסיכולוגיה לסוג של כאב כמו גירושין או חס וחלילה מוות.

מה כן עוזר לי (קצת) לדעת שעשיתי את כל מה שיכולתי למען החברה והעובד.

 

התקשרו עכשיו לקבלת פרטים על יעוץ בנושא,  ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

דילוג לתוכן