ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

כשמפטרים סמנכ"לית משאבי אנוש מסטארטאפ – שנה אחרי

שנה עברה מאז "המפץ הגדול" מבחינתי: המעבר משכירה לעצמאית. אני לא מגלגלת מיליונים ואין לי סיפורי הצלחה מטורפים להציג לכם, אבל אני כן רוצה לשתף במה שעבר עלי בשנה האחרונה. מה שעזר לי לסדר את המחשבות היתה ההרצאה שהעברתי בהבלוגינג של יונית צוק. דיברתי לפני חברות שלי, בלוגריות, על הבלוג, הפודקאסט והתוכניות שלי להמשך. חשבתי שזאת נקודה טובה לשתף בדברים שעברו עלי מאז הפיטורים לפני שנה.

תקציר הפרקים הקודמים

עבדתי במגוון מכובד של חברות שכללו חברות הייטק ופארמה, סטארטאפים וחברות ענק, ניהלתי משאבי אנוש בארץ ובעולם. אני אדם של אירגונים. בחיים לא חשבתי שאוכל להיות עצמאית. זה לא דיגדג לי ולא חשבתי שיש לי משהו להציע שאין לאף אחד אחר.

לפני 3 שנים במהלך עבודתי בחברת פארמה יציבה ומוצלחת שקיימת 130 שנה, הבנתי ששוק העבודה משתנה ואני חייבת להגיב. הייתי עסוקה בצימצומים ושינויים והבנתי שלא אוכל להמשיך לעבוד באותו מקום הרבה זמן כמו שעשיתי בעבר. התחלתי לחשוב מה אני עושה. איך אני נשארת רלוונטית?

נפגשתי עם אנשים, לקחתי סדנאות לינקדאין, לא היה לי פרופיל מסודר. הבנתי שאני צריכה לצאת מהארון שהתחבאתי בו, להיות נוכחת ברשתות. באותה תקופה חברה, איה תמרי, התחילה לכתוב בלוג ולהופיע הרבה ברשת. מאד התרשמתי נפגשתי איתה והיא המליצה לי להיפגש עם יונית צוק הבלוגריסטית. הפגישה עם יונית היתה אמורה להיות פגישת היכרות אבל מיד נעניתי לאתגר. אמרתי ליונית את הדברים שהרבה אומרים לה:

  • אני לא יודעת לכתוב.
  • אני לא אוהבת לכתוב.
  • מה שאני יודעת כולם יודעים.

וקפצתי למים תוך כדי עבודה. התחלתי לכתוב על עולם משאבי האנוש, לשתף מהניסיון שלי. התחדד לי שאני טובה בלקחת נושאים גדולים ולפשט אותם לשניים-שלושה משפטים מרכזיים. זאת המהות של הבלוג שלי: לקחת נושאים מתוך משאבי אנוש, ולצמצם. לפשט ולתת לקהל את העיקר. לכו תעשו, כמו מתכון בבישול.

ארגונים כובלים, אין תקציבים ויש תוכניות שאתה בא איתן אבל הן מוקדמות לארגון או חדשות לו מדי, כל החלטה צריכה אישורים ושיכנועים.

גיליתי שדווקא בסיטואציה הזאת, כשאני לא חלק מארגון, פתאום אני לא מפחדת. כי בגדול – הדברים בידיים שלי.

לדוגמה:

לא לפחד 1 – היה לי לקוח ששילם בנדיבות עבור פרוייקט גיוס. אחרי שבועיים של עבודה ללא נשימה וששום דבר לא היה לו טוב מספיק, למרות שאני מביאה נבחרת, חמישייה ראשונה של מועמדים ושום דבר לא מתאים, החלטתי שאני מסיימת לעבוד איתו. לא לישון בלילה בגלל לחץ, לא עושה לי טוב. "התפטרתי", התחושה שהדברים בידיים שלי נתנה לי הרגשת כוח וחופש שאין לתאר. ריחפתי יומיים.

לא לפחד 2 – עבדתי עם מישהו שבנה לי את האתר והרגשתי שלא כיף לי לעבוד איתו. אני תמיד תחת ביקורת וממשק העבודה איתו לא נעים לי. חיפשתי מישהו אחר ועברתי.

השקעה  – אני מתייעצת, בתשלום, עם מספר יועצים, לדוגמה בשיווק: כל פעם שיש לי מצגת חשובה אני לוקחת הדרכה כדי לחדד מסרים ולבנות את המצגת הכי טובה (הבנתי שאני רוצה להעביר הרצאות בארגונים בתחומי הידע שלי וכל הרצאה צריכה להיות פגז), כי אני רוצה שזה יהיה נתח נכבד מההכנסות שלי. אני משקיעה כסף בלחדד, ליעל, להשלים את הדברים שאני לא יודעת לעשות הכי טוב.

לחשוב בגדול 1 – ראיתי לפני כחודש שאני לא מסתדרת עם המטלות, מלא מיילים נשארים ללא מענה ויש מצב שאני ״משאירה כסף על הרצפה״. לקוחות פונים לקבל שירות ואני לא מספיקה לחזור אליהם. אז צירפתי אלי עוזרת אישית (הילה פלדמן) שמשמשת לי עוד יד. החלטה שכרגע נראית לי מאד נכונה כי היא מקדמת הצעות מחיר שלא הייתי מספיקה לבד.

לחשוב בגדול 2 – בשלב מסויים הבנתי שאני מביאה חדשנות בעבודה שלי והחלטתי לצאת לכנס מאד גדול באמסטרדם, HRTECH. לסקר, לשמוע מה קורה בעולם ולהביא לקהל את המידע. הוצאתי הרבה כסף על הכנס. יצרתי כמה קשרים ויש עוד הרבה עבודה לפני, אבל אני שמחה שעשיתי את זה וכנראה אצטרך להמשיך לצאת לכנסים כדי להביא את הדברים הכי חמים שיש היום בתחום של משאבי אנוש.

  • הצלחתי להשיג ראיון לבלוג שלי בעקבות הכנס מאחד ממובילי הדיעה הכי משמעותיים בעולם משאבי האנוש, ג'וש ברסין, שהסכים להתראיין לבלוג שלי.

רצון להרויח – כשכירה עבדתי במשרות בכירות שהכניסו לי הרבה כסף. לפני שיצאתי לעצמאות אמרו לי הרבה שלא אצליח להביא את השכר שהרווחתי כשכירה בעבודה כעצמאית. כרגע זה נכון, אבל אני לא מוכנה לקבל את זה.

הבנתי שאם אמשיך רק עם ייעוץ אני באמת לא אוכל להתקדם להכנסה שאליה אני שואפת, כי שוק הייעוץ רווי. צריך לעבוד כמו מטורפים והכל נזיל, לקוח שנמצא היום לא יהיה מחר. מרימים טלפון ובקלות מבטלים פגישות.

הבנתי שאני צריכה להרחיב את סל המוצרים שלי. אלה המוצרים הראשוניים שלי:

בלוג שמביא לי הכנסה בשתי צורות: ייעוץ והרצאות. קוראים את הפוסטים ויוצרים איתי קשר לקבוע ייעוץ או הרצאה.

ייעוץ והרצאות. אני מלווה סטארטאפים בבניית משאבי האנוש ומלווה מנכ"לים, יזמים, מנהלות משאבי אנוש. מרצה בפני ארגונים ומוסדות אקדמיים על נושאים כמו ניהול, חדשנות.

פודקאסט, HR to go, הפודקאסט הראשון שיש בתחום משאבי אנוש.

מוצרים חדשים שלי

Jolt. החיבור אליהם הוא אחד הדברים המשמחים שקרו לי בעקבות הבלוג. הם היו על הראדאר שלי. יום אחד קיבלתי טלפון מיעל רימון, שהיתה אז Jolt Employee Success Manager, היא קוראת את הבלוג שלי ורצתה לבדוק אם אני רוצה להוביל קבוצת לימוד חדשנית ולהיות חלק מהפיילוט שלהם. מתתי במקום, הבנתי שיש כאן משהו שמשרת אותי את המותג שאני בונה ואת העתיד של המקום שאני רוצה ללכת: חדשנות, חשיבה אחרת, מקצוענות.

מה אני עושה בג׳ולט? בוחרת את החומרים הכי חדשניים לקבוצות הלימוד שלי ומנחה את הדיון. בנוסף, זוכרים שאמרתי שאני רוצה להגדיל את כמות ההרצאות שלי? אז אני גם מעבירה שיעורים, אני ג'ולטרית.

ועכשיו, תכירו את המוצר החדש שלי – "בדקתי וכדאי".

  • הכל התחיל מביקורים שלי בחברות שבהן אני מייעצת. התגובות מהשטח היו שהבלוג נהדר ומשתמשים במוצרים שאני כותבת עליהם בבלוג. חשבתי לעצמי שזה מעניין וזה ריגש אותי שאנשים סומכים על חוות הדעת שלי.
  • מהצד השני אני כל הזמן מקבלת פניות מספקים שרוצים שאכתוב או אפרסם אותם אצלי. גם זה מעניין.
  • מאד התלבטתי מה לעשות ואיך. היה לי ברור שנפלה בחלקי הזדמנות לחבר בין שני הצדדים, שהיא לא טריוויאלית, ושאני יכולה להרוויח מכך. אבל מה ואיך אני עושה את זה ושומרת על ניקיון והוגנות שחשובים לי מאד?

החלטתי על הקונספט הבא:

  1. כל המוצרים שקשורים לעולם של משאבי אנוש הם רלוונטיים.
  2. אני לא רוצה שהאתר שלי יראה ״שוק״, לכן חשוב לי לשמור על רמת אסטתיקה וגם להכניס ספקים שהם טובים, לדעתי, בלבד.
  3. בניתי חבילות פירסום (תודה יונית צוק ושלי שלו). חבילה בסיסית של בדיקה ופירסום באתר וחבילה שכוללת פירסום תוכן בבלוג או בפודקאסט (רק אם יש משהו מעניין לשתף).
  4. חשוב לי שתדעו שאני גובה תשלום עבור השירות הזה, אבל רק מי שעובר את הבדיקה שלי מפורסם. וכן, יש כאלה שלא עוברים. הכל שקוף. אם לא אצליח לעמוד בסטנדרטים גבוהים אין לאתר זכות קיום. זה מלחיץ ודורש ממני גם להגיד לא, ולבדוק בקפידה כל ספק כי יש לי אחריות כלפי הקהל שלי, כלפיכם. והאמון שלכם חשוב לי.
  5. צירפתי אלי שתי פרילאנסריות (שלי לואיס ורעות פרקנל) שלא באו מעולם משאבי אנוש, שמחפשות ספקים מדליקים בתחום. אם אתם מכירים ורוצים שאבדוק צרו איתי קשר.

הבנתי שאני חייבת לעשות חשיפה למוצר. זה מוצר חדש ואם לא אתן לו בוסט רציני אז העסק לא יתרומם ולא יוכל להביא לי את ההכנסות הרצויות.

החלטתי שאני עושה אירוע השקה. עוד השקעה של כסף שאני מרגישה ורואה שאני חייבת לעשות. אני רוצה להרוויח, אני חייבת להשקיע בלהציג את המוצר לקהילה של אנשי משאבי אנוש. שמרו את התאריך 29/1/2018.

אינדקסים טובים יש הרבה, אבל בסוף היום רואים בפורומים שאנשים שואלים על מי אתם ממליצים.

אני רוצה להיות המקום שאנשי משאבי אנוש נכנסים אליו ויודעים שאין מה לחפש המלצות, הדברים נבדקו בצורה הכי מקצועית, ומי שאצלי הוא ראוי מבחינתי. יש את תו התקן שלי, שנחשב בעיניכם.

אני עובדת מאד קשה על בדיקה של כל ספק: הולכת למקום שממנו הוא עובד, נפגשת, רואה וחווה את המוצר, מדברת עם מספר ממליצים. אי אפשר לשלוח לי מגש או מתנה ולסגור את הסיפור. אני רוצה לראות את המקום, איך דברים נעשים. לראות מי עומד מאחורי המותג. אני נוסעת לכל המקומות, מדברת עם כל הגורמים הרלוונטיים ומשקיעה המון זמן.

נוצרה לי מערכת, אקו סיסטם, שדבר מוביל לדבר.

אנשים נחשפים לבלוג ורוצים יעוץ או הרצאה.

או פירסום בבדקתי וכדאי.

אנשים שנכנסים ל"בדקתי וכדאי" רוצים שאכתוב עליהם פוסט או שנקליט פודקאסט.

מה החזון?

רוב הבלוג שלי מתורגם לאנגלית. לקח לי זמן למצוא מישהי תותחית שמתרגמת אותי לאנגלית. היא מתרגמת כל פוסט שלי בצורה שתמשיך ותדבר את השפה שלי גם באנגלית.

אני מקליטה פודקאסטים גם באנגלית, למרות שאין לי אנגלית ברמת שפת אם. משמיעת פודקאסטים באנגלית אני חושבת שיש לי ערך להביא, וכמו שאמרתי אני לא מפחדת.

 

לפני 3 שנים הייתי בצנצנת החמימה שלי בארגון עם הרבה רווחה כלכלית, והבנתי שאני צריכה לצאת מאזור הנוחות ולקפוץ למקום שבו הדברים קורים. איפה אתם נמצאים?

 

 

נקודות מרכזיות מכנס HRTECH באמסטרדם 24-25/10/2017

זאת הפעם הראשונה שאני מבקרת בכנס בסדר גודל כזה שכולו ממוקד במשאבי אנוש. הכנס נמשך יומיים והיה מלא בדברים מעניינים. היו שם מספר מתחמים:

  • חברות שמציגות (כמו: workday, ADP, Success Factors)
  • המון במות שבהן מתקיימות הרצאות.
  • סטארטאפים שמציגים את המוצר שלהם.

נכנסתי למתחם ענק שהכל בו מתוקתק. הורדתי אפליקציה וקיבלתי גם ספרון עם התוכנית. לקח לי קצת זמן להתאפס על כל השפע הזה. נלחצתי שאני מפסידה המון דברים כשאני בוחרת ללכת למשהו מסוים, אבל אחרי כמה שעות הבנתי שאי אפשר להספיק הכל וצריך לבחור משהו וללכת איתו. נרגעתי והתחלתי להנות.

לא סתם קוראים לנו Startup Nation

בתחום החברות שהציגו בכנס היו 2 קטגוריות:

  1. מערכות גדולות של ניהול משאבי אנוש, hire to fire, כמו: workday, adp, success factors.
  2. מערכות למשימות ספציפיות של משאבי אנוש כמו: תחקור ממליצים, סקרים ארגוניים, גיוס, הערכת עובדים, מערכות לחיבור העובדים והמחלקות בארגון.

נורא רציתי לראות משהו חדשני בכנס. בארץ השוק מתפוצץ מדברים חדשים, רעננים, בכל תחומי משאבי האנוש. וכאן לא ראיתי שום דבר חדשני. חוץ מ –starlinks הישראלית, שמשתמשת בטכנולוגיה לייצר קשרים בין אנשים בארגונים, לא היה שום דבר שמצאתי מעניין.

נקודות מרכזיות, הרצאות מעניינות

זה זמן הפריחה של מנהלי מערכות המידע בארגונים. לנו, אנשי משאבי אנוש, הכי חשוב להיות "חברים טובים" שלהם. אנחנו צריכים להכניס טכנולוגיה לארגון, לתת לאנשים את האומץ להשתמש בדברים, וזו הדרך שלנו לעשות את זה.

חברות עם סיפורים מעניינים

TomTom פיתחה ויצרה את מערכת הניווט החכמה הראשונה והמובילה בעולם, ולפתע נאלצה להפוך את עצמה למשהו אחר: יום אחד השוק שלה נעלם כי גוגל יצאה עם Google Maps, שמציעה בחינם את מה שהם הציעו בכסף. די קטסטרופה. הם החליטו להתמקד בלהפוך את העולם לטוב יותר ולפתח מכוניות אוטונומיות לערים, כאלה שיודעות לנווט ולחנות ולהתנהל בעיר ללא צורך בנהג, ללא זיהום אויר. הם הבינו שניתן להשתמש בידע שהם אוספים לצורך המפות על מה שקורה בעיר: תאונה, גשר נסגר, ולחשב את הפקקים, לעדכן את הרכבים האוטונומיים שלהם בזמן אמת.

כל ארבעת המייסדים של TomTom עדיין בחברה, שקיימת 25 שנה. נדיר.

מובילי דעה בתחום משאבי אנוש

אריאנה הפינגטון ( Arianna Huffington) היא אחת הנשים המשפיעות בעולם, ובין המציגות שהכי הרשימו אותי (אני מדברת כבר שנים בארגונים שעבדתי ועובדת בהם על כל הדברים שהיא הזכירה).

אריאנה מטיפה נגד האילוזיה שכדי להצליח אנחנו צריכים לשרוף את עצמנו. ההפך הוא הנכון.

  • היא מביאה דוגמאות לכך ששינה עוזרת לעסקים. לדוגמה ג'ף בזוס, ה-CEO של אמזון, הצהיר שכשהוא ישן 8 שעות הוא מביא יותר ערך למשקיעים.
  • אנשים צריכים 7-9 שעות שינה. המולטי טסקינג בעייתי.
  • מנסה לחנך לישיבות ללא טלפון, כדי שאנשים יהיו מרוכזים. אם יש משהו יותר חשוב, שלא יהיו בישיבה.
  • פיתחה יחד עם סמסונג אפליקציה שמכבה את הטלפון. קוראים לזה Thrive Mode. אנחנו מחליטים כמה זמן אנחנו רוצים להיות חשופים לכל ערוץ והאפליקציה עוזרת לנו לעשות זאת. לדוגמה, אני רוצה להוריד את כמות הזמן בפייסבוק: אני מגדירה את ההעדפות שלי והאפיליקציה דואגת לחסום אותי בשעות מסויימות.
  • כולנו יודעים מה רמת הטעינה של הטלפון שלנו, אבל לא נדע להגיד מה עם הבריאות שלנו. אנחנו צריכים לדאוג להטעין את ה"בטריות" שלנו כמו שאנחנו מטעינים את אלה של הטלפון.
  • במקום להשתמש במילה work life balance, היא  מעדיפה לקרוא לזה work life integration. כי אנחנו מביאים את העבודה הביתה והכל משולב.

Josh Bersin and Nick Holly דיברו על BIG DATA בהקשר של משאבי אנוש

  • משאבי אנוש ממוקדים בעצמם ולא בעסק. מציפים בעיות, אבל לא מעלים פתרונות.
  • אנחנו צריכים זהות את הבעיות של העסק, ואז להבין מהם הנתונים שאנחנו צריכים לקבל בכדי להציע פתרון.
  • ביג דאטה מפריע להסתכל על הדברים ומביא לנו המון נתונים. אנחנו משקיעים המון זמן בניתוח המידע ורק 5 דקות בהבנה איך אפשר להגיע לפיתרון.
  • הדאטה היא המקור לעבודה שלנו. בלי מידע אמין אנחנו עומדים על קרקע  מעורערת ומסתמכים על פוליטיקה  ודברים שלא מוסיפים  לקבל ההחלטות רציונליות. ביג דאטה היא מילה לקבלת החלטות לא מוטות.

Ian Sampele דיבר על הנושאים המרכזיים שתופסים את סדר היום הניהולי:

  • מחוייבות עובדים – 65%
  • שימור עובדים – 51%
  • אינטגרציה בין מערכות קיימות בארגון – 44%
  • שמירת המידע (במיוחד נתוני עובדים) – 19%
  • הבנה שעובדים מרוצים = לקוחות מרוצים.

Shendricks sharif -autonomous

50% מהתפקידים בעתיד יבוצעו ע״י רובוטים או אוטומציה. החברות העתידיות יהיו שונות. נבנים מפעלים בלי תאורה למשל, כי רובוטים לא צריכים אור. הם לא צריכים משרדים, הם לא צריכים עיצוב ומטבח.

כששאלו אנשים על מי תשפיע המגמה הזאת, 85% אמרו שהיא תשפיע על אחרים ולא על התפקיד שלהם. אנשים חיים בסוג של הכחשה. צאו מאזור הנוחות, הסתכלו סביבכם ותתחילו ל"חשב מסלול מחדש".

בעבר עשינו אוטומציה כמו מכוניות אבל עכשיו המוצרים אוטונומיים, כמו מכונית אוטונומית. המושגים שהשתמשנו בהם והחדשים:

Incremental — disruptive

Automation — autonomy

סיכום:

לא היתה בשורה חדשה בכנס אבל המרצים, שהגיעו מכל העולם, חידדו את המסרים החשובים בנוגע לתפקיד של משאבי אנוש. זה הזמן שלנו לזהור ולהביא ערך, ואני אישית מרגישה את זה. סטארטאפים לוקחים יועצים או מגייסים אנשי משאבי אנוש משלב מאד מוקדם של 6 עובדים, על מנת לבנות את הדברים נכון. וכן, מוכנים לשלם. יש תשומת לב ארגונית למשאב האנושי בגלל המורכבות והקושי בגיוס ושימור עובדים. המון שכל נכנס למשאבי אנוש, כל החברות שמייצרות מערכות מכניסות People Analytics. אנחנו יכולים למדוד הכל ולעשות את הקישורים הנכונים על מנת שנוכל להביא ערך ולקבל החלטות נכונות.

ראיון עם תמי פארן , שלימדה אותי איך לעשות תהליך ליווי ופיתוח של מנהלים

ליווי אישי של מנהלים ועובדים, בארגונים שעבדתי בהם, תמיד היה אחת האהבות שלי. מנהלים הכירו אותי ואת האיכויות שלי יותר טוב ואני הכרתי יותר טוב את המנהל, ואת העשייה הארגונית שלו יותר לעומק. הטכניקות ששימשו אותי בייעוץ עזרו לי מאוד בפיתרון בעיות מול ממשקים אחרים בארגון.
תמי פארן מלווה אותי ואת הארגונים שעבדתי בהם כבר 16 שנים. במשבר, בצמיחה, בבניית הנהלות, בבחינת האסטרטגיה הארגונית, בפיתוח צוותים קטנים. היא לימדה אותי את רזי הליווי האישי. תמי עבדה איתי המון שנים על איך ללוות מנהלים בדרך שתאפשר להם לגדול, להסתכל על עצמם פנימה ולשנות, אם צריך.
אני מאוד רוצה להכיר לכם אותה, כי כשאני מציגה אותה לארגונים וממליצה עליה, אני אומרת בביטחון שהיא מסוג היועצים שעושים שינוי בארגון. היא עושה שינוי בשורה התחתונה, שורת הרווח. כמה כאלה אתם מכירים?

1. תמי, אני מאד רוצה שתלמדי אותנו קצת מהשיטות שאת עובדת לפיהן. מה הדברים שאת עושה בכניסה לארגון?

הפנייה אלי נעשית מהמון סיבות, למשל:

  • קונפליקטים בין ממשקים שפוגעים בתוצאות.
  • החלטות לא מיושמות.
  • טאלנט שחייבים לשמר אותו אבל הוא "בעייתי".
  • רודנות ניהולית מצד המנכ"ל ש"מייבשת" את צוות ההנהלה ומכבה מוטיבציה.
  • יזמים ש"יצאו לדרך" יחד ועם הזמן הקשר והאמון ביניהם נפגעו.
  • ועוד
פעמים רבות מאחורי סיבת הפנייה המוצהרת מסתתרת הבעיה האמיתית. עלי להפוך ל"גשש בלש" כדי להבין מה באמת תוקע את הביצועים מעבר למה שנראה בעין.
מה אני עושה?
  1. מתרשמת מתמונת מצב על בסיס המידע שמתקבל  מהאנשים שמעורבים בסיפור ומנסה להבין ״מה הסיפור״ שהם מספרים.
  2. נעזרת בשאלות פתוחות שאחת מובילה לשנייה, כמו:
    • ספר לי מה נקודת מבטך? מי תורם להיווצרות הבעיה? איך הוא תורם לה?
    • מהו לדעתך הפתרון? למה?
    • האם הוא ניתן ליישום?
    • מי בולם או מכשיל את הפתרון, וכדומה.
  3. בשלב זה יש לי מושג מסוים אבל לא מלא על האתגר שהניחו לפתחי. אני משתפת בתובנות שלי את ה-stake holder (= מי שפנה אלי) אבל מסייגת שעדיין לא פענחתי מהם הדפוסים הסמויים שמכשילים את הביצוע.  זה יקרה רק אחרי שאתחיל לעשות פעולה/התערבות שמותאמת לתיאור הבעיה (החל מפיתוח צוות, אימון אישי, התערבות צד שלישי).
  4. אחרי מספר מפגשים מקצועיים מתבהרות הסיבות הסמויות שתוקעות את הביצועים, למשל: פחד "לחתוך" ולקבל החלטות בעלות סיכון גבוה שגורמות לדשדוש ודחיינות בקבלת החלטות, תחושות של חוסר הערכה וספקנות כלפי מוביל ש"אין לו ביצים" שגורמות לחוסר הירתמות ולגרירת רגליים מצד חברי צוות ההנהלה, אנשי מקצוע מרשימים שיודעים לחשוב אבל מתקשים בביצוע תכלס ואז יש ״ הרבה דיבורים יפים״ ופחות ביצועים בשטח, ניהול ממדר ומפצל שפוגע בעבודת הצוות ובאמון ההדדי וגורם לאווירת הפרד ומשול, שמקשה על תיאום ועבודת ממשקים, חוסר כבוד הדדי בין מנהלים שמחלחל עד לעובדי הקו הראשון ויוצר אוירת "סוף קורס" בארגון, ועוד ועוד".

תמי פארן - ראיון

2. איך את אומרת דברים קשים להנהלה?

"אני לא באה כדי להגיד דברים קשים להנהלה, אלא כדי לסייע להם להבין טוב יותר מהם הגורמים האמיתיים שמחבלים בביצועי הארגון. לסייע להם לזהות את ״ארגון תחתית״ ולא להסתפק במה שרואים על פני השטח. (זה מעבר מהסימפטום להבנת הבעיה) הבנה עמוקה פותרת איזה ״ פלונטר״ שכל הזמן הפריע לזרימה  ויוצרת הקלה מיידית מעצם הבהירות. לאחר מכן מאפשרת להיערך לפתרון, גם אם הוא לא פתרון קסם. סוג האתגרים שבהם אני מעורבת הם יותר "אסטרטגיים" לארגון למרות שייתכן שיש over use למילה הזאת".

3. שתפי אותנו בתהליך הליווי האישי של מנהל.

"אימון אישי של מנהל נשען על כמה מוקדי ידע שלקוחים מתחומים כמו פסיכולוגיה דינאמית, תיאוריות מוטיבציה והתנהגות, תיאוריות ניהוליות על תכנון, ביצוע, קבלת החלטות, בקרה ועוד.
בסופו של דבר אימון אישי עוסק בתהליכי שינוי – תפיסתיים והתנהגותיים, שמהווים אתגר לכולנו, שכן רובנו אוהבים "להתחמם"  באזור הנוחות המוכר והבטוח.
זה לא מספיק לדעת את החומר התיאורטי בתור מאמן, אלא צריך גם את האומץ לאתגר אנשים מעבר לאזור הנוחות שלהם. כדי שיתנו בנו אמון ויעזו לעשות שינוי המאמן צריך שתי ידיים: יד רכה ויד קשה. היד הרכה כדי לספק תמיכה ועידוד, והיד הקשה שלא מתנחמדת ומתחנפת למתאמן ולא מנסה לרצות אותו במקום לאתגר אותו".

מבנה הפגישות

המפגש הראשון – בדרך כלל משולש בנוכחות המנהל או מנהלת מש"א. השיחה מתמקדת באתגרים שעומדים בפני המתאמן, מהי דרך העבודה בתהליך, מי שותף סוד ומדווח, משך התהליך, תדירות, החומרים שאותם אמור להביא המתאמן, כמו אירועים שהתמודד איתם, לבטים ועוד. בסוף הפגישה מתגבש מעין הסכם לא פורמלי שמחייב את כל הצדדים.
מפגש שני – הגדרת יעדי עבודה ומדדי הצלחה. תרגום האתגרים ליעדים נראים

לעין והגדרה מה ייחשב להצלחה בעבודה המשותפת. דוגמה ליעדים: ירידה במפלס הביקורתיות ביחסים בין ממשקים ובישיבות עבודה ומעבר להתנסחות מקדמת ופרודוקטיבית, ישיבות צוות יעילות בלי היתקעות בויכוחים או מאבקי כוח מתישים, מעבר לדיונים פוריים, פתוחים ומשתפים שבסופם קבלת החלטות ברורה ומחייבת כולל תוכנית יישום.

שינוי בסגנון הניהול מניהול "כוכב" כוחני ממדר ומפצל שיוצר סכסכנות – ומעבר לניהול ענייני.

המשך תהליך אימון

מפגשי עבודה – (מספר המפגשים תלוי בתקציב שהקצה הארגון). המתאמן מביא למפגשים אירועים, סיפורים, התמודדויות שהיו לו שקשורים ליעדי העבודה שסומנו. למשל, אם אחד מיעדי העבודה היה מיתון ההתנהלות הביקורתית מצידו, אז הוא אמור להביא למפגש האימון תיאורים של אינטראקציות בין אישיות בהן היה עליו להיות ביקורתי למשל: מול עובד ״שמזייף״ בביצועים.
אנחנו עושים מעין פרוטקול של המפגש שהיה:
מה נאמר, איך נאמר?
אילו נקודות היו מאתגרות יותר עבורו ועבור בן שיחו, כיצד הגיב לקושי?
האם להערכתו הצליח להעביר את המסרים החשובים לו מבלי "להוריד את הראש" לעובד שלו, ועוד.
המפגש ממוקד מאד בתיאורים התנהגותיים ספציפיים ובתרגול אלטרנטיבות התנהגותיות חדשות לאלו שבהן נוהג בדרך כלל המנהל להשתמש.
במפגשים אנחנו עושים גם בקרה על מידת השימוש באופציות תגובה חדשות, כמה הן זמינות, איך מרגיש איתן, כמה הוא מרגיש שהן יעילות עבורו.
כלל אצבע של מפגש העבודה הוא: הסתכלות על התנהגויות שגורות (בכל תחום – לפי היעד) ועל היכולת לעשות מעבר להתנהגויות חדשות. המעבר נראה לכאורה פשוט, אך התהליך הזה של אימוץ התנהגויות חדשות מגלם את מהות הקושי בהיחלצות מאזור הנוחות למודל התנהגות חדש. מעבר לפרוטוקולים ההתנהגותיים יש צורך לזהות את המכשולים והבלמים באימוץ מודל תגובה חדש, לעבד אותם ולעודד, לתמוך, לסייע בתקופת ה-no man's land היינו, תקופת הדמדומים בין מודל אחד לשני.
מפגש סיכום – מתייחס וסוקר את התהליך ומידת העמידה ביעדי העבודה מעיני המאמן, המתאמן והגורם המזמין.
תמי פארן - ראיון

 4. מה תפקידה של מנהלת משאבי אנוש בתהליך הפיתוח?

"מנהלת משאבי אנוש חובשת כמה כובעים. לפעמים מאמנת בעצמה ולפעמים שותפה לתהליך שנעשה ע"י מאמן חיצוני.
  1. אימון ע"י מנהלת מש"א עדיף שייעשה בדרג היררכי נמוך משלה. קשה להתווכח עם מנהל הכספים על תקציבים ואחר כך להיות המאמנת שלו… עדיף שאימון מנהלים מקבוצת העמיתים שלה ייעשה ע"י גורם חיצוני.
  2. עם זאת, תהליך שינוי הוא מייגע ומאתגר. מאמן פוגש את המתאמן שלו פעם בשבוע במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב אחת לשבועיים. אלו פסקי זמן גדולים. למרווחי הזמן הללו מנהלת מש"א אמורה להיכנס. לתשאל את המתאמן על מה הוא עובד, במה ממוקד, מה הם שיעורי הבית שלו ואיך ייעזר בה כדי לקדם את עצמו".

בכל הארגונים בהם עבדתי החלק החשוב היה לבנות את האמון מול המנהל וכמובן להביא ערך. זה עבד! איך ידעתי? המנהלים היו מבקשים ממני ללוות מנהלים נוספים שלהם, אחרי ששמעו את הפידבק ממי שליוותי אותו. גם היום כעצמאית אני ממשיכה ללוות מנהלים ולדבוק בצורת העבודה שתמי תיארה בראיון.

רוצות לשמוע עוד המלצות לפעולה, או הכוונה, שלחו לי הודעה.

 

כשחזון פוגש מציאות: הרצאה כובשת של צמרת פירסט

הרצאה שנייה שלה כבר להיום והשעה רק 12. בבוקר היתה בבזק בינלאומי ובצהריים בעיריית תל אביב.
אנקדוטה קטנה שאני חייבת לשתף: בגלל הלו"ז הצפוף שלה היום (שתי הרצאות, אחת אחרי השנייה), צמרת הגיעה אתמול לבדוק את האולם, האביזרים, החיבור. מקצוענות. גם כשכל הלו"ז שלה מלא בהרצאות היא מתייחסת להרצאה הזאת כאחת ויחידה. בודקת, מוודאה שהכל יצא כשורה, שיהיה הכי מקצועי.
צמרת פירסט, מייסדת PrePex – אחת המרצות המבוקשות היום.

איך הכרנו?

לפני 3 חודשים תמונה שלה קישטה את שלטי החוצות ברחבי עיר מגורי, כחלק מהזמנה להרצאה בשישי בבוקר של נשים מעוררות השראה. לא יכולתי להגיע להרצאה אבל משהו בתמונה האיר וידעתי שאני רוצה לפגוש אותה. פניתי והיא נענתה לבקשתי ואכן נפגשנו (כעצמאית למדתי לשים בצד את ה"לא נעים". פשוט פניתי והיא נענתה לפגוש אותי ולפנות לי זמן בלו"ז הצפוף שלה. באתי לראות הרצאה שלה כי שמעתי מלא דברים טובים. למרות שקשה לה להכניס אורחים להרצאות פרטיות, חיכיתי ובסוף מצאנו את הזמן.

צמרת מספרת בהרצאה על הקשיים בהקמה של חברה, שיש לה חזון מדהים: להציל מיליונים באפריקה. אין סוף למחסומים שהיא נתקלה בהם, גם כשכל גוף שמעורב במיזם תומך, נלהב ומבין את החשיבות של העניין, הכל מסובך.
הסיפור של צמרת מלא ברגעי אופטימיות ותעוזה וגם בטלטלות, שינויי תוכניות בלי הרף, בתובנות והיכולת להגיד "טעיתי".
יצאתי מההרצאה עם כוחות. רציתי להישאר לשמוע מה אנשים אומרים לה, והייתי עדה לרבים שחשוב היה להם להישאר ולהגיד לה כמה כח היא נתנה להם.

 בדרך כלל אני לא נוהגת לפרסם הרצאות בהן אני נוכחת, אבל את זאת של צמרת פירסט כן, משתי סיבות:

  1. סיפורים כמו של צמרת נותנים לי הרבה כוח במסע האישי שלי לבניית עסק עצמאי, מקצועי, מרוויח ומביא ערך. להעז, להאמין בעצמי ובערך שאני מביאה. שגם הכישלון הוא עוד אבן בדרך להצלחה והגשמה.
  2. אני רואה הרבה אנשי משאבי אנוש שמחפשים בכל מיני פורומים הרצאה מעולה להביא למנהלים ועובדים. זאת הרצאה יוצאת דופן בכך שהיא מתאימה לכל רמה, מעובדים זוטרים ועד הנהלות בכירות. היא מעוררת השראה ומעודדת אקטיביות ויוזמה בתוך ארגון (יזמות פנים ארגונית). אחריה אפשר לעשות פגישות בפורומים קטנים ולמפות את אתגרי הארגון וההתמודדות איתם.

מכירים עוד הרצאות כאלה? שתפו אותי

אם גם אתם עובדים בחברה שיש בה אוירה "משפחתית", זה פוסט בשבילכם. תרבות ארגונית, פוסט מיוחד לאנשי משאבי אנוש ומנכ"לים

בעבר כשהיו אומרים לי אנחנו רוצים "לעבוד על התרבות הארגונית שלנו" הייתי נלחצת. לא הבנתי מה רוצים ממני. מין אמירה מעורפלת כזאת שלא ברור לי מה הייתי צריכה לעשות איתה. להביא יועץ ולעשות סדנה לכל העובדים? לתלות פלקטים עם סיסמאות חכמות? לעבוד עם ההנהלה ואח"כ לצאת עם מה שהחלטנו לעובדים ולשמוע מה דעתם?

להבדיל ממבנה הארגון המייצג אלמנט מוחשי וניתן למדידה, התרבות הארגונית מייצגת את רוח הארגון.

אז בואו נפנה דווקא לוויקיפדיה להסבר פשוט ובהיר:

"תרבות ארגונית הוא מונח כולל המגדיר את הערכים, החשיבות, התמורה, האמונה, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים. התרבות הארגונית כוללת הן את הרובד הגלוי של ערכי הארגון, חפצים המייצגים את הערכים והתפיסות של הארגון, דברים חיצוניים ומוחשיים כגון לבוששפהסמלים ומיתוסים (אלו הם הדברים הראשונים בהם נתקלים אנשים חדשים המגיעים לארגון, וכך מבינים איך להתנהג בו); והן את הרובד הסמוי, התשתית הנורמטיבית שעליה בנויים הרבדים הגלויים, שכולל את הנחות היסוד, הערכים החברתיים ונורמות ההתנהגות הנהוגים בארגון."

עכשיו יותר ברור? לא בטוחה.

כדי להסביר את העניין אתחיל עם דוגמה:

מנכ"ל שעבדתי איתו בעבר הרחוק החליט יום בהיר אחד שחשובים לו הדברים הבאים: שלא תהיה תוקפנות בין אישית בישיבות, שאנשים יגיעו בזמן לפגישות, שלא יענו לוואטסאפים ושאפשר יהיה לנהל דיון בלי "להרוג" את מי שיש לו דעה שונה. התכנסה לה ההנהלה באותה חברה, המנכ"ל דיבר על מה חשוב לו. מאוחר יותר במפגש חברההדברים הללו עברו לכל העובדים בצורה מסודרת. אה, עוד פרט חשוב, על הקירות של אותה חברה תוכלו למצוא פלקטים שבהם מצויינים ערכי החברה: Execution, Innovation, וכו'.

התרבות הארגונית מסומנת על ידי המנכ"ל, ההנהלה והעובדים הותיקים. המנכ"ל לא יכול היה לשנות את ההתנהגות שלו: איחר, ענה לוואטסאפים ותקף את מי שדעתו היתה מנוגדת. כשמנכ"ל לא עושה את מה שהוא מדבר, אין תוקף לדברים ולא ניתן יהיה להשריש את ההתנהגויות החדשות והרצוית. אם העומד בראש הארגון תוקף, אם הוא לא מגיע בזמן וכד', שאר העובדים מקבלים לגיטימציה לעשות את אותם דברים. התרבות הארגונית של אותו ארגון היא אגרסיבית, יש פחד בקרב העובדים לטעות כי אחרת יעלו אותך על מוקד. למרות שבמפגשי עובדים חדשים וכמעט בכל ארוע המנכ"ל דואג להדגיש "שאנחנו חברה משפחתית".

בוא נדבר רגע על המושג השחוק "אנחנו חברה משפחתית". אין חברה שעבדתי בה והמשפט הזה לא נאמר. התגובה שלי היתה תמיד שמשפחה לא יכולה לפטר את בניה. בנוסף, יש אנשים שיש להם משפחות שלאו דווקא היו רוצים לשחזר את החווייה של לגדול בה.

אז מה כן? איך "נעבוד" על התרבות הארגונית?

avirapost

1. נבחן את הדברים הבאים:

  • איך מתייחסים לטעויות בחברה? האם מנכ"ל יכול להגיד "טעיתי"?
  • האם הארגון מודד את העובדים על שעות או על עמידה ביעדים?
  • האם מעירים לאנשים שמדברים בצורה לא נאותה אחד לשני?
  • איך מתייחסים לעובדים חולים או בני משפחתם שנמצאים בבית חולים?
  • האם חוגגים הצלחות?
  • האם מציינים את הכשלונות?
  • האם המידע על מה קורה בחברה הוא נחלתם של המנהלים בלבד? איך עובר המידע בארגון, במסדרון או בצורה מסודרת?
  • איך מקבלים החלטות?
  • איך מפטרים עובד?
  • איך מקבלים עובד חדש?
  • האם עורכים הפקות לקחים?
  • האם ישיבות ופגישות מתחילות בזמן?

2. נתחו את הפרמטרים האלה ותקבלו תמונה המשקפת את רוח הארגון.

3. מי הפרטנרים לעניין? וכאן מתחיל החלק העדין, האם יש לנו מנכ"ל, שאפשר לצאת איתו לדרך? כדי לעשות משהו צריך פתיחות, מודעות ושותפות של המנכ"ל וההנהלה. זה כמו לרוץ מרתון ארגוני. ריצת ספרינט לא תביא את התוצאות.

4. הנהלה ומנכ"ל מחוייבים לתהליך. עשיתם תהליך של מה קיים? מה השאיפה ואיפה הפערים?

5. קבעתם תוכנית הטמעה? צריך להוריד אותה לשאר הארגון בפורומים מצומצמים. בשמיעת פידבקים, הבהרות.

6. כולם מיושרים ומחוייבים, בניית מערך הערכה ותגמול תומכים. ארועי החברה צריכים להתייחס ולדבר את השפה. לדוגמה: הלקוח הכי חשוב, הוא מעל הכל, זה חלק מהתרבות של הארגון. בטופס הערכה זה יבוא לידי ביטוי. עובדים שעמדו בערך הזה יתוגמלו בהתאם ע"י: בונוס/ אופציות/ העלאת שכר, שונה מהשאר.

מהניסיון הרב שצברתי אני קצת צינית בעיניין הזה. כי הרבה פעמים הרגשתי שהמנכ"ל מחכה שיבוא מנהל משאבי אנוש או יועץ ארגוני, יחבור אליו, יוציא כמה שפנים מהכובע, כמה פגישות (הנהלה, עובדים) ואז תהיה התרבות הארגונית הרצויה. אם רוצים תרבות ארגונית מסויימת צריך לעבוד מאד קשה, יום יום, כדי לחדד את המסרים ושהארגון יפנים. תזכרו את הקונוטציה של מרתון. ברגע שאין יישום ורק מדברים או תולים שלטים (אני נגד השלטים) עובדים הופכים להיות ציניים כלפי העניין ומאבדים אמון.

אם עברתם תהליך מוצלח יותר או פחות, שתפו אותי במייל. אם אתם רוצים לחשוב ולהתייעץ איתי, זה בכלל יהיה נהדר.

לקבלת פרטים על הרצאה או ייעוץ בנושא, מוזמנים לפנות אליי ב 0533381410 או השאירו פרטים כאן

ראיון עם יונית צוק, הבלוגריסטית

לא כל יום יוצא לי לכתוב על אנשים שהשפיעו מאד על חיי, יונית צוק היא אחת מהם. יונית חשפה אותי לעולם המופלא והמפרך של הבלוגים, ולא תאמינו, גם עשיתי קורס בלוגריות אצלה – מומלץ.

ליונית הגעתי בשלב שחיפשתי שינוי. הבנתי ששוק העבודה השתנה. שלא אעבוד 6-7 שנים בחברה. שבגילי אני צריכה לחשוב על התפקיד הבא ולתכנן את השלב שבסופו של דבר אהיה עצמאית. רוב החברות לא מעסיקות אנשים מגיל 50 ומעלה. רציתי שהנחיתה שלי לעולם העצמאי תהיה רכה ומתוכננת. רציתי חשיפה ובמקביל לעבוד בארגון. וכך היה. התחלתי להיפגש עם יונית ולכתוב את הבלוג שלי. אגלה לכם סוד: אני לא אוהבת לכתוב. זה לא בא לי בטבעיות, להיפך. אשב בישיבה של 3 שעות ואדע להוציא את חמשת הדברים המרכזיים שעלו בישיבה. אבל אם תבקשו ממני להרחיב על כל נושא, זה לא אני.

והבלוג שלי זה אני: לקחתי נושאים ענקיים מתחום הניהול ומשאבי אנוש והוצאתי מהם את העיקר ופשוט. יונית עזרה לי להבין שכל עוד אני אותנטית ומקצועית זה יעבוד. וזה אכן עובד – תודה לכם.

יונית, שתפי אותנו ברקע המקצועי שלך.

"הרקע המקצועי שלי מגוון, למדתי תואר ראשון בספרות צרפתית ומדעי המדינה, רציתי להיות נספחת תרבות בצרפת, אבל עד שסיימתי את התואר, עבר לי… תמיד אהבתי ספרות, מלים, כתיבה, ולכן הבנתי שאני צריכה משהו מקצועי יותר.

הלכתי ללמוד קופירייטניג בבצפר לפרסום. זאת היתה החלטה מאוד נכונה ללמוד בבית ספר מקצועי, כי זה פתח לי דלת וקשרים מבחינת חיפוש עבודה. מכיוון שהייתי מאוד בולטת בקורס, המרצים שלי עזרו לי לחפש עבודה, וכשפנו אליהם מבנק דיסקונט הם חיברו אותי. בהמשך עבדתי כעורכת ראשית של אתרי דיסקונט השיווקיים, הלכתי ללמוד תואר שני בתקשורת במכללת נתניה, תואר ששינה את חיי בעקבות עבודת המחקר שביצעתי שם אודות בלוגים.

היום אני ממשיכה ללמוד, אבל בצורה אפורמלית, אני קוראת המון ספרות מקצועית בתחום התוכן, דיגיטל, שיווק דיגיטלי, קונה אינספור ספרים בקינדל ובולעת אותם בשקיקה, לוקחת קורסים און ליין בתחום ומשתתפת בכנסים עולמיים בתחום הבלוגים, שיווק באמצעות תוכן ומדיה חברתית. כל כנס עולמי מגובה בד"כ גם בכרטיס און ליין. את התובנות שלי מהלימודים הללו אני משתפת בפוסטים בבלוג שלי.
את הרומן שלי עם הבלוגים התחלתי כשתמר בכורתי נולדה. פתחתי בלוג אישי שמספר עלי כאמא, אשה, אשת רופא מתמחה, שכירה, מנהלת תוכן ועוד. כשהתחלתי ללמוד את התואר השני תיעדתי את המחקר שלי ב"בלוגריסטית", שלימים הפך העסק שלי. הבלוג שלי הפך לעסק לאחר שחזרנו מרילוקיישן של שנה בארה"ב. הקוראות שקראו אותי ביקשו ממני להעביר להן סדנאות והרצאות בתחום. עשיתי זאת, ומאז הכל הסטוריה. יצרתי ארסנל של 16 הרצאות שונות בתחום שיווק דיגיטלי באמצעות תוכן, בניתי סדנאות, הרציתי באקדמיה, יזמתי את בית הספר הראשון לבלוגים בישראל, יזמתי כנסים של בלוגריות בארץ ועוד ועוד. יש לי קהילה מדהימה של כותבות, אותן יצרתי באמצעות הבלוג שלי".

מה הכח של בלוג?

"הוא משנה חיים. נשמע סופר קלישאתי אבל נכון. הבלוג מאפשר לנו להוציא את עצמנו מבחינה אישית, מקצועית והתפתחותית. כל אחד והמטרה שלו בעקבות הבלוג. הבלוג מייצר לבלוגרית קהילה, קוראים, קולגות ומאפשר לפרוץ גבולות באמצעות הכתוב".

כל אחד יכול לכתוב בלוג?

"מי שמתחבר למילה הכתובה כן. אפשר גם לייצר וידאו בלוג שנקרא ולוג, למי שמתחבר למלל ורבלי. בשביל לכתוב בלוג כל מה שצריך זה לחשוב טיפה, לנסח בצורה ברורה את הטקסט, למצא תמונה או שתיים – והופ – לקפוץ למים".

ליאת ויונית

זה כל מה צריך כדי לכתוב?

"צריך לדעת גם לפנות זמן ולמצוא את הנושא שבשל התשוקה שלך אליו תכתבי את הבלוג. בגלל שבלוג זאת עבודה שדורשת התמדה, רצינות, זמן ולפעמים תקציב, כדאי שתמצאי את הנושא שמעניין אותך לחקור אותו בבלוג, לכתוב עליו, לדווח, ללמוד אותו ולהפיץ את משנתו. לא תמיד נדע מה הנושא שמעניין אותנו, רק אחרי שנכתוב נבין אם זה הנושא המתאים לנו או לא. במידה וכן – אחלה, תמשיכי לכתוב, במידה ולא – לא להתייאש, להמשיך לחפש את הנושא המעניין. חוץ מנושא צריך מטרה – לשאול את עצמנו: למה אני כותבת בלוג, מה המטרה שלי בזה? מה המטרה שלו? לאן הוא יוביל אותי בעוד שנתיים שלוש? כשיש מטרה, חזון לבלוג ונושא (וכמובן פלטפורמה) ובלוגרית שכותבת לפחות פעם בחודש פוסט – השמיים הם הגבול".

תגידי, אפשר לעשות מזה כסף?

"אפשר לעשות כסף מבלוג, אם זאת המטרה של הבלוגרית. עם זאת, כדאי לזכור שזה לא "כסף קל", "הכנסה פסיבית", קרי, בלוגרית במשרה מלאה עובדת בבלוג שלה לפעמים קשה פי כמה ממשרה מלאה בתחום אחר, כי לכתוב בלוג, להחזיק קהל, לפרסם פוסטים, לנהל מפרסמים, ליצור שיתופי פעולה, להחזיק עסק, זאת משימה מאוד מורכבת שלוקחת הרבה אנרגיה, משאבים וזמן. אבל, זה אפשרי. ממליצה לקרא את סדרת הפוסטים שכתבתי אודות איך מרוויחים כסף מבלוג".

מה האג'נדה שלך?

"האג'נדה הבלוגית שלי היא – פשוט לכתוב את עצמך, לא לוותר על הזמן הזה עבורך ועבור הקהילה שאת יוצרת באמצעות הבלוג. לתת לעצמך את החופש להיות, להתפתח, ליצור שיח אחר, שהוא מייצר קהילה, ענין וקשרים בצורה לא פורמלית, נגישה. אני מוצאת את הפלטפורמה הזאת פורצת גבולות אישיים, מאפשרת לאנשים להתחבר מחדש למהות שלהם, לתשוקה שלהם ולתכנים מקצועיים. בלוג הוא ורסטילי, הוא יכול להיות רב תחומי ובסגנונות שונים. לעסקים הוא מאפשר צורת שיווק בגובה העיניים ובצורה מאוד נגישה ומקצועית, בלוג אישי הוא מקום לציפור הנפש לקנן, שניהם חשובים באותה מידה בעיני. אני מאוד אוהבת לפגוש את האנשים מאחורי הבלוגים ולהכיר אותם מעבר לכתוב, זה יוצר קשר אחר בעיני, חזק, טבעי, נעים וטוב. האג'נדה שלי היא לא לפחד לכתוב ולהיות. הבלוג עוזר בזה".

מה התוכניות שלך לעתיד?

"התוכניות לעתיד – לפרוץ לקהל בינלאומי תוך המשך פיתוח הקהילה שלי בארץ, להמשיך עם קו ההרצאות שלי לעסקים, מותגים וארגונים בתחום של שיווק באמצעות תוכן דיגיטלי ולדעת לאזן בין הבלוג לבית 🙂 הצטרפתי לאחרונה לסטראטאפ מבטיח בתחום הבלוגים ויצירת תוכן ויזואלי שונה ממה שאנו מכירים. המטרה של הפלטפורמה של millioneyez היא לחבר בין קהילת בלוגרים ובין קהילת צלמים לטובת יצירת סיפור איכותי באינטרנט. אני מאוד מתרגשת לבנות קהילה חדשה ובינלאומית של בלוגרים ויצרני תוכן. כשפגשתי בלוגרים בעולם התפלאתי להבין עד כמה הכאבים של בלוגרים דומים בכל העולם, הבנתי שהידע שלי בתחום הוא אוניברסלי ואין סיבה שאהיה מוגבלת טריטוריאלית, במיוחד כשלאינטרנט אין גבולות".
עם כזאת כמות של אנרגיה, אופטימיות ואמונה עכשיו אתם מבינים למה התאהבתי בה!
דילוג לתוכן