ליאת לזר

יועצת עסקית לארגונים בצמיחה

יעוץ עסקי לארגונים בצמיחה

מנכ"ל.ית, סקר eNPS כבר עשיתם? שאלה אחת פשוטה שתתן תמונה על מחוייבות הצוות

אני רוצה להציע דרך מהירה, פשוטה, אך יעילה ביותר לעקוב אחר מידת האושר והמוטיבציה של העובדים שלכם: eNPS. מאז שנות התשעים, חברות משתמשות ב-Net Promoter Score ,NPS כדי למדוד את הפופולריות של המוצר שלהן. קל לגלות את ה-NPS שלכם – כל שעליכם לעשות הוא לשאול את הלקוחות שאלה אחת פשוטה: ‍

באיזו מידה תמליץ על המוצר שלנו למשפחה ולחברים שלך? ‍

הלקוחות נותנים תשובות בסולם של 1 עד 10, והתשובות הללו מצטברות באמצעות חישוב פשוט (ראו למטה). שביעות רצון הלקוחות הייתה הרבה זמן המדד העיקרי למוניטין ולהצלחה של החברה. בשנים האחרונות החלו חברות להבין את חשיבות שביעות הרצון של העובדים. אחרי הכל – למה אכפת לך מהאנשים שקונים את המוצר שלך ולא מהאנשים שמייצרים אותו? מעורבות עובדים היא מרכזית כשמדובר הן בתרבות החברה והן בשורה התחתונה. אז ארגונים התחילו לשאול את העובדים שלהם את אותה השאלה, אך עם טוויסט: ‍

עד כמה היית ממליץ על [X] כמקום עבודה למשפחה ולחברים שלך? ‍

וכך נולד ציון מקדם העובדים נטו: eNPS (employee Net Promoter Score)

כיצד פועל eNPS וכיצד מחשבים אותו? ‍

במילים פשוטות, eNPS הוא ההבדל בין העובדים המאושרים והפחות מאושרים שלכם. כל מי שנותן 9 או 10 נקרא 'מקדמים' – הם האנשים שסביר להניח שימליצו על החברה לאחרים. עובדים שנותנים מספר בין 0-6 מכונים 'גורעים', מכיוון שהם נוטים לדבר בצורה שלילית על החברה. לבסוף, מי שנותנים 7 או 8 נקראים 'פסיביים' – תוצאותיהם אינן נכללות בחישוב eNPS.

נוסחת חישוב ה-eNPS

eNPS =% המקדמים מינוס % הגורעים

היתרונות של eNPS‍

  • מהר מאוד מגלים מה רמת שביעות הרצון של העובדים ‍
  • פשטות, צריך לענות על שאלה אחת. מנהלים לא צריכים להשקיע שעות בחשיבה על שאלות הסקר הנכונות ועובדים צריכים לבחור מספר אחד
  • שיעור השתתפות גבוה יותר מאשר סקרים‍
  • מדד שקל מאוד לעבוד איתו‍, זה מספר אחד וניתן למדוד אותו לאורך הזמן ולבדוק את ההתקדמות שלו
  • משתלם, עלות תפעול נמוכה ‍

כל היתרונות האלו מעניקים בסופו של דבר את החופש לבצע בדיקת דופק של העובדים באופן קבוע יותר, ומספקים לכם מגמה, האם אתם משתפרים או לא לאורך זמן.

דברים שכדאי לזכור לגבי eNPS ‍

עם כל היתרונות הנפלאים, חשוב לזכור כי ל-eNPS יש מגבלות. רק בגלל שזה מדד קל, זה לא הופך את זה פשוט לשיפור. הדבר העיקרי שיש לזכור הוא ש-eNPS היא נקודת התחלה – לא תוצאה סופית. כמעט תמיד צריך להשקיע כשמדובר בשימור העובדים: eNPS רק נותן הערכה של כמה עבודה נדרשת ובאיזו דחיפות. נדרשת בדיקה מעמיקה יותר כדי לגלות את הסיבה הבסיסית לחוסר שביעות הרצון של העובד.

מה שהופך את eNPS לפשוט כל כך הוא גם מה שהופך אותו לבלתי מספק כמדד עצמאי. למשל, זה לא אומר עד כמה מישהו מחויב לארגון; עד כמה הוא משקיע בתפקיד; או עד כמה הוא מרגיש מסופק מבחינה מקצועית (אם כי eNPS גבוה או נמוך במיוחד עשוי להיות קשור לאזורים אלה). אם אתם מחפשים לערוך סקר eNPS אחד בלבד – מתוך כוונה לשבת ולהירגע כל עוד ציון ה- eNPS גבוה, עליכם לחשוב שוב. כדי להפוך אותו למדד משמעותי, הסקירה הכללית שתשיגו מ- eNPS אמורה להוביל לחקירה נוספת. זה יכול להיות בצורה של שאלת מעקב מיידית; סקרים עמוקים יותר; סבבי eNPS נוספים, או קבוצות מיקוד.

מתודולוגיית eNPS: כיצד לבנות את מחזורי ה-eNPS שלך‍

  • תִזמוּן – שליחת סקר eNPS אחת לרבעון מניבה את התוצאות הטובות ביותר. זה שומר על תוצאות eNPS שלך באופן קבוע, ומביא את העובדים שלך להרגל לענות על שאלות eNPS  ‍
  • אנונימיות ‍

‍דרכים יעילות לשיפור ציון ה-eNPS שלך‍

אז ביצעתם את הסבב הראשון של שאלות ה-eNPS ומתקבלות תוצאות לא רעות אבל בהחלט יש מקום לשיפור. אז איך תוכלו למנף את ה-eNPS שלכם בכדי לקבל ציון טוב יותר בפעם הבאה? ‍

  1. העבירו את הסקר בקביעות‍
    כאמור, ביצוע מחזורי eNPS קבועים מנרמל את התהליך ובמקביל נותן לכם מספיק נתונים כדי למצוא מגמות ברורות. במידה ולא תבצעו את הסקר באופן קבוע, לא תוכלו להצביע על השינויים התואמים לכל ציון. ‍
  2. היו שקופים לגבי ה-eNPS שלכם ‍
    שתפו את הצוות בתוצאות ה-eNPS, כך העובדים שלכם ירגישו שהם שייכים ומחוייבים. באופן דומה, היו אמיצים מול ציונים שליליים. הראו לעובדים שיש לכם מוטיבציה לחולל שינוי ולשפר את התוצאה הנמוכה.
  3. לפעול
    הדרך הטובה ביותר להבטיח את שיפור ציון ה-eNPS שלך היא לפעול על פי האחרון שלך. כך תראו לעובדים שלכם שדעותיהם נשמעו, הובנו והוערכו.
  4. עדכנו את העובדים בדברים שעשיתם בעקבות הסקר 
    המשיכו להפגין שקיפות באמצעות שיתוף בתוכניות שלכם כתגובה לתוצאות ה-eNPS ועל מה שאתם מתכוונים לעשות איתם. תרבות החברה משתפרת כאשר העובדים יודעים שלדעותיהם יש השפעה מוחשית על פעולות המנהלים שלהם – וזה מניע אותם להמשיך ולהשתתף בסקרים.

אני עובדת עם ה-NPS ומאמינה בכלי של ה-eNPS. אני משתמשת בו בעבודה עם לקוחות בשלושה מישורים: לקבל אינפוטים מלקוחות, עובדים וכלי שלי לקבלת פידבק אמיתי בסוף כל סדנה שאני מעבירה.

אם מעניין אתכם להכניס את ה-NPS וה-eNPS לשימוש בחברה שלכם, צרו איתי קשר ב 053-3381410 או ב scaling@liatlazar.co.il

מתוך:Leapsome

"האופציה הרביעית"- המושג החם בעולם הניהול והאסטרטגיה

בקצרה: האופציה הרביעית היא דרך חשיבה אסטרטגית. רוב האנשים מפסיקים לחפש אחרי שלוש אפשרויות ובוחרים את הטובה מביניהן. מנכ"לים חדשניים ממשיכים לחפש את האפשרות הרביעית: זו שאף אחד לא חשב עליה, שמשנה את כללי המשחק ומשאירה את המתחרים מאחור. כשבונים אסטרטגיה, החיפוש הזה הוא מה שמבדיל בין אסטרטגיה שמעתיקה את המתחרים לבין אסטרטגיה מבדלת באמת.

מה זו האופציה הרביעית, ולמה היא המפתח לאסטרטגיה נועזת?

האם האסטרטגיה של החברה שלך מבדלת, ייחודית ופשוטה להבנה?

אנחנו פועלים בעולם שמשתנה, משתבש במהירות. כדי להצליח בסביבה עסקית חדשה ומאתגרת זה דורש מאתנו כמנהיגים אסטרטגיה נועזת וחדשנית.

דוגמה למנהלים שחשבו אחרת:

לינקולן, איינשטיין, מנדלה, ביל גייטס ואופרה וינפרי: מנהיגים שחשבו אחרת

inspiringleadershipnow.com

כשבונים את האסטרטגיה של הארגון זה בדרך כלל יראה ככה:

  • הנהלה מתכנסת מעלים רעיונות, דנים בהם.
  • מביאים נתונים שיוכלו לתמוך באפשרויות שעלו ומצמצמים לרעיונות שאפשר ליישם.

הבעיה עם השיטה הזו שהיא לא מייצרת אסטרטגיה חדשנית.

מדוע מחשבה על האופציה הרביעית היא המפתח?

ממציאים, שהביאו חדשנות חושבים על התחרות שלהם. הם עושים את זה על ידי הצגת רעיונות נועזים, משנים את המשחק ומשאירים את המתחרים מאחור. גנדי תפס את המושג כך: "קודם הם מתעלמים ממך, ואז הם צוחקים עליך, ואז הם נלחמים בך. ואז אתה מנצח.” במילים אחרות, אתם רוצים לבנות אסטרטגיה שמתחרים מתעלמים ממנה או צוחקים עליה במקום להעתיק או להילחם בה. בזמן שהם מתעלמים וצוחקים, אתם מגדילים את הרעיון שלכם. עד שהם מבינים שהקונספט שלכם עובד, זה כבר מאוחר מדי. כבר זכיתם.

דוגמה לאסטרטגיות עסקיות קלאסיות:

  1. אסטרטגיה של חדשנות משבשת פירושה מיקוד לפלח לקוחות שמתחרים רואים בו ערך נמוך או מוצר שנראה כלא מתוחכם.
  2. אסטרטגיית Blue Ocean כוללת איתור שוק חדש או לקוחות חדשים במקום לתקוף שוק או בסיס לקוחות קיים.

אלה אסטרטגיות נהדרות, אבל אני קוראת למושג שאנחנו שואפים להגיע אליו- האופציה הרביעית – המטאפורה שלי לנקודה בה אחרים מפסיקים לחשוב, תלויה במספר שלוש, המספר בו רוב האנשים מפסיקים לחפש אפשרויות נוספות.

מנכ"לים יצירתיים, לא מרוצים משלוש אפשרויות שעלו בדיון. הם מחפשים את האפשרות הרביעית שאיש לא חשב עליה אך יכולה לחולל את המהפכה בחברה שלהם.

האופציה הרביעית אומרת שיש נקודה שאחרים מפסיקים לחפש עוד אופציות, שתשמעו אנשים אומרים משפטים כמו: "אני מכיר את התעשייה הזאת, וצריך לעשות זה אחד שתיים ושלוש. או בוא אגיד לך איך הדברים עובדים: אחד שתיים שלוש."

בכל פעם שאתם שומעים את זה , זה מצביע על כך שאנשים הפסיקו לחשוב.

מה שהמנכ"לים הממציאים עושים הם מזהים את המצב והם מחפשים להסתכל מעבר לדברים, הם מחפשים את האופציה הרביעית.

אני רוצה לשתף בדוגמה שאינה קשורה לעולם העסקים, כדי להעביר את הקונספט.

בסין בתקופה העתיקה באזור ה 204 לפני הספירה היתה מהפכה. על הגנרל הוטלה משימה קריטית שהקיסר פקד עליו, לקחת את 15,000 הלוחמים שלו ולחצות את הממלכה, לחצות את הנהר, לכבוש אותו מידי המורדים ולגרום להם להיכנע.

הגנרל וצבאו הגיעו לנהר וראו 100,000 מורדים בצד השני של הנהר שימנעו מהם לחצות אותו.

כשאנחנו צריכים להתמודד עם אתגר שדורש חשיבה אסטרטגית. אנחנו שוקלים את האופציות שקיימות. וגם הגנרל עשה את זה. הוא בחן 3 אפשרויות לפעולה:

  1. לחזור הביתה ולהסביר לקיסר שהם לא יכולים לחצות את הנהר כי יש לוחמים שמחכים בצד השני. אבל תדמיינו לעצמכם מה קורה לגנרל שלא עומד במשימה שהציב לו הקיסר 204 לפני הספירה. בטוח היו עורפים את ראשו.
  2. לחכות עד שהמורדים יעזבו. אבל הוא מבין שהם לא יעזבו, הם משיגים את המטרה שלהם בזה שהם נמצאים שם ומונעים ממנו לעבור לצד השני של הנהר.
  3. אם הוא לא יכול לחכות והוא לא יכול לחזור הביתה האפשרות היחידה היא לצוות על הלוחמים לחצות את הנהר ולתקוף את האויב שנמצא בצד השני. תחשבו על האפשרות לבצע את האופציה הזאת, מה המשמעויות שלה? יש באפשרות הזאת המון חסרונות, וסיכוי נמוך ביותר לחזור בשלום.

מה אתם הייתם עושים?

הגנרל לא בחר אף אחת משלושת האפשרויות.

הוא בחר באופציה רביעית, שהפכה את המצב ממקום שהוא רק יכול להפסיד למקום שהוא רק יכול לנצח. הוא מצא אופציה רביעית. זה מה שאתם צריכים לחפש בתקופה הזאת במיוחד.

הגנרל שלח חלק מהחיילים לבנות סכר זמני במעלה הנהר, משקי חול ואבנים. המים במורד ירדו, והנהר נראה רדוד וקל לחצייה. כשהמורדים ראו את הצבא מתחיל לחצות, הם נכנסו בהמוניהם לאפיק הנהר כדי לעצור אותו. אז הגנרל הורה לפרוץ את הסכר. המים שטפו את האפיק, פירקו את כוחות האויב, והגנרל ניצח בלי קרב חזיתי.

המתודולוגיה של Scaling Up תוביל אתכם למצוא את האופציה הרביעית, שהיא פריצת הדרך של כל החשיבה הסטנדרטית שבד"כ אנחנו פועלים לפיה כשאנחנו בונים את האסטרטגיה.

שאלות נפוצות על האופציה הרביעית

מה זו האופציה הרביעית באסטרטגיה?

זו מטאפורה לנקודה שבה רוב האנשים מפסיקים לחשוב. בדיון אסטרטגי עולות בדרך כלל שלוש אפשרויות, ובוחרים ביניהן. האופציה הרביעית היא האפשרות שמגיעה רק כשממשיכים לחפש: רעיון נועז שאף אחד לא שקל, שיכול לשנות את מצב החברה מהיסוד.

למה תהליך אסטרטגיה רגיל לא מייצר אסטרטגיה חדשנית?

בתהליך הרגיל ההנהלה מתכנסת, מעלה רעיונות, מביאה נתונים שתומכים בהם ומצמצמת לרעיונות שאפשר ליישם. התוצאה היא בחירה בין אפשרויות מוכרות. כדי להגיע לאסטרטגיה מבדלת צריך לעצור לפני הצמצום ולשאול: מה עוד אפשר לעשות, שאף אחד לא חשב עליו?

איך יודעים שהצוות הפסיק לחפש אפשרויות?

כששומעים משפטים כמו "אני מכיר את התעשייה הזאת, צריך לעשות אחד, שתיים ושלוש" או "בוא אגיד לך איך הדברים עובדים". משפטים כאלה מסמנים שהחשיבה נעצרה, ושזה הרגע לחפש את האופציה הרביעית.

מה ההבדל בין האופציה הרביעית לחדשנות משבשת או Blue Ocean?

חדשנות משבשת מתמקדת בלקוחות שהמתחרים מזלזלים בהם, ו-Blue Ocean מחפשת שוק חדש במקום להילחם על שוק קיים. אלה אסטרטגיות מוכרות. האופציה הרביעית היא לא אסטרטגיה מסוימת אלא הרגל חשיבה: לא לעצור בשלוש אפשרויות. עוד על בידול: 7 אסטרטגיות ליצירת בידול.

רוצים למצוא את האופציה הרביעית של החברה שלכם? בואו נחפש אותה יחד. לתיאום שיחת היכרות

סיפור ההצלחה של iTalent: הכפלת ההכנסות בחצי שנה עם Scaling Up

בקצרה: iTalent הייתה הלקוחה הראשונה שלי שיישמתי את השיטה של Scaling Up. בתוך שישה חודשים החברה הכפילה את ההכנסות שלה. מה שעשה את ההבדל: הנהלה שעובדת יחד על יעד אחד, "מספר קריטי" שכל עובד מכיר, מדדים לכל מחלקה ולכל עובד, שקיפות מול העובדים, ותוכנית ל-5 שנים קדימה. בדרך גם צוות ההנהלה התגבש והפך למלוכד ובוגר יותר.

ב-2021 התחלתי לעבוד עם חברות בשיטת Scaling Up, השיטה המצליחה בעולם לאימון עסקי למנכ"לים ומנהלים בכירים. אני גאה לשתף בסיפור ההצלחה הראשון שלי בשיטה. חברת iTalent הייתה הלקוח הראשון שלי שבחר ליישם את המתודולוגיה של Scaling Up וגייס את כל הארגון לתהליך של מחויבות ועבודת צוות, שהובילה לתוצאות שיא ולקפיצת מדרגה בכל הפרמטרים העסקיים. והבונוס: צוות ההנהלה התגבש, התחזק והפך להיות מלוכד ובוגר.

איך זה התחיל: משבר צמיחה

בפברואר 2021 התחלתי בהטמעת המתודולוגיה בארגון שחווה משבר צמיחה: הלקוחות רוצים את השירות, ויש בעיה לספק אותו. לאחר פגישות היכרות הכנתי תוכנית עבודה שנתית, ובאפריל התחלנו לעבוד עם פגישת קיקאוף של ההנהלה, של יומיים. ככה מתחילה עבודה עם הנהלת החברה. בארגונים שצומחים בקצב מהיר חובה שהנהלת החברה תיפגש אחת לחודש לדון בנושאים אסטרטגיים ותנהל דיוני עומק בנושאים שנבחרים. כמה ארגונים עושים את זה? לא הרבה. לאף אחד אין זמן, השוטף לוקח את כל תשומת הלב שלנו. אנחנו מעדיפים להתעסק בכיבוי שריפות 70% מהזמן ולא לשבת בצורה מסודרת אחת לחודש ללבן ולסגור דברים.

השגשוג בשוק ההייטק הביא לחברה המון לקוחות ודרישה גבוהה לשירות שהיא מציעה. מצד שני, התחרות הגבוהה על האנשים תפסה את החברה לא מוכנה, ומספר עובדים עזבו. בהחלטה חכמה, המנכ"לית החליטה בטווח הקצר "להקריב" הכנסות ולא להכניס לקוחות חדשים. למשך זמן שהוגדר מראש, 3 חודשים, היעד היה לייצב את המערכת, במקום להכניס לקוחות חדשים שלא יקבלו שירות ברמה גבוהה, יהיו מתוסכלים ויעזבו.

קיבלנו החלטה שהתבססה על תוצאות סקר של Scaling Up, שאני עושה בתחילת עבודה עם כל ארגון: בשלב הראשון נכון להתמקד באסטרטגיה. עבדנו בשני מישורים, טווח קצר וארוך, כדי לקדם את החברה לקראת המטרות שלה ולמשוך את העסק קדימה. פוקוס, מיקוד, זה אחד הפרמטרים להצלחה.

האבנים הגדולות עליהן התבססה תכנית הפעולה

  1. בניית הנהלה – התוצר הראשון של העבודה המשותפת. חלק מרוטינת העבודה המשותפת בעבודה עם המתודולוגיה של Scaling Up דורש פגישות חודשיות שבהן מנהלים את הצמיחה של החברה. יעדי הצמיחה היו ברורים למייסדים, אבל לא שוקפו באותה הצורה לשאר המנהלים ובטח שלא לשאר הארגון. כשצומחים, חשוב שהמייסדים לא יהיו לבד. צריך לגייס את ההנהלה ואת שאר הארגון להבין את התמונה המלאה, לאן רוצים להגיע ואיך נעשה את זה.
  2. שקיפות ומחויבות – עד לנקודה שהתחלנו לעבוד, החברה עבדה עם ראייה של חודש עד רבעון קדימה ורוב הדברים שקשורים לחלק הפיננסי היו בראש של המייסדים ומתוקשרים למטה לפי הצורך והעניין. שקיפות מוגבלת יצרה מחויבות מוגבלת.

טווח קצר: מטרה משותפת וברורה לכולם

הגדרנו את המספר הקריטי לשנה, רבעון, חודש – המספר הקריטי זה המספר הכי חשוב שנותן לך מושג לגבי הגעה ליעד. דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים למשחק ספורט כלשהו, מהו המספר על הלוח, עליו תסתכלו כדי לקבל את האינדיקציה הכי מהירה לגבי מצב המשחק? באייטאלנט המספר הקריטי היה ההכנסות.

הגדרנו את ה-Dashboard של החברה ושל כל מחלקה, כדי שאפשר יהיה לעמוד ביעד של הגדלת ההכנסות ליעד הרצוי. כולם צריכים להבין לאן הולכים ולראות כל הזמן שאנחנו בכיוון. העבודה כאן הייתה משותפת. כל חברי ההנהלה שותפים להגדרות של כולם, מה שהביא לשותפות, הבנה והרבה פעמים חידוד של היעד מצד הקולגות.

הגדרנו את ה-KPI's של החברה/מחלקה/עובד, כשכולם מיושרים למספר הקריטי.

תקשור ה-KPI's  לרמה שמדווחת לחברי ההנהלה ועד אחרון העובדים. כל אחד צריך לראות את המספר הסופי ואיך מגיעים אליו. מה החלק של כל עובד בתוך הפאזל הארגוני.

בקרות ברמת השבוע, החודש, הרבעון ושיתוף מנהלים שאינם חברי הנהלה אחת לרבעון בפגישות.

אחד הדברים היפים שקרו היה כשחברת הנהלה העבירה עובדת טובה שגויסה למחלקה שלה למחלקה אחרת, שהיה בה צורך דחוף יותר. כשמדברים על הרמה הכי גבוהה של עבודת צוות הנהלה, מתייחסים בדיוק לזה: היכולת של חברי ההנהלה לראות את טובת החברה לפני טובת המחלקה שלהם.

האתגר – שקיפות, עד איזו רמה משתפים את העובדים בנתונים?

יעדי החברה צריכים להיות שקופים לעובדים ולמנהלים. בדרך הזאת יוצרים מחוברות, מחויבות ושותפות. ארגונים חוששים משקיפות מלאה, מהרבה סיבות. הדילמה הייתה איזו רמה של שקיפות נכונה לארגון. 

ואכן במהלך הדרך נעשה סקר שביעות רצון כדי להבין את תמונת המצב מנקודת המבט של העובדים, איפה החוזקות והבעיות. בעקבות תוצאות הסקר פותחו תוכניות הדרכה, קריירה והוכנסו תוכניות תגמול מבוססות יעדים והכל הוצג לעובדים.

טווח ארוך – אסטרטגיה ותכנון לחמש שנים קדימה

הגדרנו את התוכנית של החברה לעוד 5 שנים – כדי שהארגון יוכל להמשיך לעשות דברים מופלאים, לצמוח ולצאת למחוזות לא מוכרים צריך להגדיר את החזון, את ה-BHAG, Big Hairy Audacious Goals. אלה המטרות הנועזות של הארגון עליהן מדבר ג'ים קולינס. בלי להגדיר אותן הארגון יישאר באותה סביבה נוחה. כדי להגדיר את המטרות לחמש שנים קדימה זיהינו את המגמות, הזדמנויות ואיומים שיש להם השפעה על החברה. על בסיסם בנינו את היעדים לטווח הרחוק.

ניתחנו את המיצוב של iTalent מול המתחרים. מיפינו את המתחרים של החברה, מה היתרונות של כל אחד מול iTalent מה היתרון של החברה מול המתחרים. התוצאה של הניתוח הייתה מיקוד תוכנית העבודה, איפה צריך לשים את הדגשים.

במקביל אנחנו עובדים על המעטפת שמחברת את העובדים לצד היותר רגשי של הארגון: החזון, הערכים, היעוד, הבטחת המותג של הארגון. כשהם יהיו סגורים השלב הבא יהיה הטמעת התהליך בקרב העובדים, שיתוף, חיבור שלהם ושימוש בערכים בשגרת הניהול.

התוצאה: הכפלת ההכנסות בתוך שישה חודשים

בתוך שישה חודשים מתחילת העבודה, iTalent הכפילה את ההכנסות שלה. מאחורי התוצאה עמדו שלושה מנועי צמיחה בתוך הארגון:

שלושה מנועי צמיחה פנים ארגוניים שהובילו להצלחה

  • ארגון רעב להצלחה, לא מפחד ועובד בצורה ממוקדת להשיג אותה.
  • הנהלה מחויבת שחבריה רואים את טובת החברה לפני טובת המחלקה.
  • מחויבות לתהליך למרות הלחץ והעומס, המנהיגות והדוגמה האישית של המנכ"לית מייצרת מחויבות לתהליך, צוות ההנהלה מעורב ובישיבות ההנהלה עובדים לעומק על הנושאים היותר מהותיים.

גם בתקופות הכי עמוסות, המנכ"לית לא ביטלה את פגישות ה-1:1 שלנו ואת הפגישות עם צוות ההנהלה, שבהן עובדים לעומק על הנושאים המהותיים.

לסיכום

השילוב המנצח הוא של ארגון מחויב שרוצה לצמוח, ופלטפורמה של ליווי מקצועי שלי עם השיטה המוכחת של Scaling Up. אני נותנת את המסגרת המקצועית ומסמנת את הדרך קדימה, נמצאת ומלווה את ההנהלה בכל משבר או בעיה שצצים. הנהלת החברה ממנפת את הכלים המקצועיים בצורה האולטימטיבית ודוהרת קדימה בכל העוצמה. ההישגים הראשונים מייצרים אנרגיה של הצלחה בארגון, המניעה את כל גלגלי הצמיחה.

שאלות נפוצות על הסיפור של iTalent

מה זה "המספר הקריטי"?

המספר הכי חשוב שנותן לכם מושג אם החברה בדרך ליעד. כמו התוצאה על הלוח במשחק ספורט: מבט אחד, ואתם יודעים איפה אתם עומדים. ב-iTalent המספר הקריטי היה ההכנסות, והוא הוגדר לשנה, לרבעון ולחודש.

איך מחברים את העובדים ליעדי הצמיחה?

בשקיפות. מגדירים מדדים לחברה, למחלקה ולכל עובד, כך שכולם מיושרים למספר הקריטי, ומשתפים את כולם במספר הסופי ובדרך אליו. שקיפות מוגבלת יוצרת מחויבות מוגבלת.

כמה שקיפות נכונה מול העובדים?

זו דילמה שכל ארגון צריך להחליט עליה. ב-iTalent ערכנו סקר שביעות רצון כדי להבין את נקודת המבט של העובדים, ובעקבותיו נבנו תוכניות הדרכה, קריירה ותגמול מבוסס יעדים, והכל הוצג לעובדים.

מה הוביל להצלחה של iTalent?

שלושה דברים: ארגון רעב להצלחה שעובד בצורה ממוקדת, הנהלה שרואה את טובת החברה לפני טובת המחלקה, ומחויבות לתהליך גם בלחץ ובעומס, עם דוגמה אישית של המנכ"לית.

רוצים לבנות גם לחברה שלכם תוכנית צמיחה כזו? בואו נדבר על ליווי עסקי לחברות בצמיחה. לתיאום שיחת היכרות

דילוג לתוכן